מוקדמות מונדיאל 1974
99 נבחרות לאומיות נרשמו למוקדמות מונדיאל 1974, והתחרו על 16 מקומות בטורניר הגמר. גרמניה המערבית, המארחת, וברזיל, האלופה המכהנת, העפילו אוטומטית והותירו 14 מקומות לשאר הנבחרות.
16 המקומות במונדיאל 1974 חולקו בין הקונפדרציות של פיפ"א כמפורט להלן:
- אירופה (אופ"א): 9.5 מקומות, מתוכם אחד למארחת גרמניה המערבית, ועל 8.5 המקומות האחרים התמודדו 32 נבחרות נבחרות. מנצחת המקום ה-0.5 העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי נגד נציגת דרום אמריקה.
- דרום אמריקה (CONMEBOL): 3.5 מקומות, מתוכם אחד לאלופה המכהנת ברזיל, ועל 2.5 המקומות האחרים התמודדו 9 נבחרות. הנבחרת שזכתה במקום ה-0.5 העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי נגד נציגת אירופה.
- צפון, מרכז אמריקה והקריביים (CONCACAF): מקום אחד, עליו התמודדו 14 נבחרות.
- אפריקה (CAF): מקום אחד, עליו התמודדו 24 נבחרות.
- אסיה (AFC): מקום אחד, עליו התמודדו 18 נבחרות.
90 נבחרות השתתפו במשחק אחד לכל הפחות. בסך הכל נערכו 226 משחקי מוקדמות, בהם הובקעו 620 שערים (ממוצע של 2.74 שערים למשחק, כשלראשונה מובקעים פחות מ-3 שערים למשחק).
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1974 - אירופה
דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
9 הנבחרות חולקו ל-3 בתים בני 3 נבחרות כל אחד, והתמודדו על 2.5 מקומות פנויים, כיוון שברזיל העפילה אוטומטית בתור האלופה המכהנת. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרות הראשונות בבית 1 ובבית 2 העפילו, והנבחרת הראשונה בבית 3 העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי אירופה-דרום אמריקה.
בית 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורוגוואי העפילה. |
|
בית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה העפילה. |
|
בית 3[עריכת קוד מקור | עריכה]
ונצואלה פרשה. צ'ילה ופרו סיימו עם מספר נקודות והפרש שערים זהים, ולפיכך נערך משחק פלייאוף מכריע במיקום נייטרלי.
צ'ילה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי אירופה-דרום אמריקה. |
|
צפון, מרכז אמריקה והקריביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות CONCACAF ב-1973 שימשה גם כטורניר מוקדמות המונדיאל באזור זה. האליפות נערכה בהאיטי מ-29 בנובמבר עד 18 בדצמבר. כל המשחקים נערכו באצטדיון סילביו קאטור בפורט-או-פרנס. האיטי זכתה באליפות בפעם הראשונה (וגם האחרונה עד כה), והעפילה למונדיאל 1974 בגרמניה המערבית. האזור שכלל את צפון, מרכז אמריקה והקריביים קיבל מקום אחד במונדיאל.
האיטי העפילה. |
|
אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1974 - אפריקה
אסיה ואוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו, סרי לנקה והפיליפינים פרשו לפני שהמשחקים החלו. 15 הנבחרות הנותרות חולקו ל-2 אזורים, לפי שיקולים גאוגרפיים ופוליטיים, כמפורט להלן:
- באזור א' היו 7 נבחרות מאסיה בנוסף לישראל. כל המשחקים נערכו בקוריאה הדרומית, והתנהלו בארבעה סבבים:
- משחקי דירוג: כל הנבחרות למעט קוריאה הדרומית חולקו לזוגות, ושיחקו במשחקים מקדימים על מנת לקבוע את דירוגן בבית.
- שלב הבתים: לפי תוצאות משחקי הדירוג חולקו 7 הנבחרות לבית של 3 נבחרות ולבית של 4 נבחרות. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת. שתי הנבחרות הראשונות בכל בית העפילו לחצי הגמר.
- חצי הגמר: מנצחת בית 1 שיחקה נגד סגנית בית 2 במשחק יחיד, ומנצחת בית 2 שיחקה נגד סגנית בית 1 במשחק יחיד. מנצחות המשחקים העפילו לגמר.
- גמר: 2 הנבחרות שהעפילו מחצי הגמר שיחקו אחת נגד השנייה במשחק יחיד. המנצחת העפילה לסיבוב הגמר.
- באזור ב' היו 8 נבחרות ממערב אסיה ואוקיאניה, כולל אינדונזיה וקוריאה הצפונית. המשחקים התנהלו בשני סבבים:
בסיבוב הגמר התמודדו מנצחות אזור א' ואזור ב' בשיטת בית-חוץ. הנבחרת המנצחת העפילה למונדיאל.
אזור א'[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחקי דירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
16 במאי 1973 | ![]() |
1 - 0 | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
16 במאי 1973 | ![]() |
2 - 1 | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
17 במאי 1973 | ![]() |
1 - 0 | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
לפי תוצאות משחקי הדירוג שובצו דרום וייטנאם, יפן והונג קונג לבית 1, ואילו תאילנד, ישראל ומלזיה שובצו לבית ב' עם קוריאה הדרומית.
שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
הונג קונג ויפן העפילו לחצי הגמר האזורי. |
|
בית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל וקוריאה הדרומית העפילו לחצי הגמר האזורי. |
|
חצי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
26 במאי 1973 | ![]() |
3 - 1 | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
26 במאי 1973 | ![]() |
1 - 0ה | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
קוריאה הדרומית וישראל העפילו לגמר האזורי.
גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
28 במאי 1973 | ![]() |
1 - 0ה | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
קוריאה הדרומית העפילה לסיבוב הגמר.
אזור ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
איראן העפילה לגמר האזורי. |
|
בית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרליה העפילה לגמר האזורי. |
|
גמר אזורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
18 באוגוסט 1973 | ![]() |
3 - 0 | ![]() |
סידני, אוסטרליה |
24 באוגוסט 1973 | ![]() |
2 - 0 | ![]() |
טהראן, איראן |
אוסטרליה העפילה לסיבוב הגמר.
סיבוב הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
28 באוקטובר 1973 | ![]() |
0 - 0 | ![]() |
סידני, אוסטרליה |
10 בנובמבר 1973 | ![]() |
2 - 2 | ![]() |
סיאול, קוריאה הדרומית |
התוצאה בסיכום שני המשחקים הייתה תיקו 2 - 2, ולפיכך נערך משחק פלייאוף מכריע במיקום נייטרלי.
13 בנובמבר | ![]() |
1 - 0 | ![]() |
הונג קונג |
אוסטרליה העפילה, והייתה לנבחרת הראשונה מאוקיאניה שעושה זאת.
פלייאוף בין-יבשתי אירופה-דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי הנבחרות היו אמורות לשחק אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, כשהמנצחת בסיכום שני המשחקים מעפילה למונדיאל.
26 בספטמבר 1973 | ![]() |
0 - 0 | ![]() |
מוסקבה, ברית המועצות |
21 בנובמבר 1973 | ![]() |
- | ![]() |
סנטיאגו, צ'ילה |
ברית המועצות סירבה להשתתף במשחק הגומלין בצ'ילה בגלל מהפכת 1973, ובגלל שאסירים שמאלנים הוצאו להורג באצטדיון הלאומי של צ'ילה, ולפיכך העפילה צ'ילה באופן אוטומטי. המשחק "החל" למעשה, ו-11 השחקנים הצ'ילאנים "התמודדו" מול אפס שחקנים סובייטים. המשחק החל לפני אלפי צופים משועשעים. השחקנים הצ'ילאנים מסרו את הכדור זה לזה עד שהקפטן שלהם בעט בו לתוך השער[1].
הנבחרות שהעפילו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת | הופעות במונדיאלים | רצף | הופעה אחרונה |
---|---|---|---|
![]() |
6 | 1 | 1966 |
![]() |
1 | 1 | – |
![]() |
10 | 10 | 1970 |
![]() |
4 | 4 | 1970 |
![]() |
5 | 1 | 1966 |
![]() |
1 | 1 | – |
![]() |
1 | 1 | – |
![]() |
8 | 4 | 1970 |
![]() |
3 | 1 | 1938 |
![]() |
2 | 1 | 1938 |
![]() |
3 | 1 | 1958 |
![]() |
6 | 2 | 1970 |
![]() |
7 | 4 | 1970 |
![]() |
8 | 6 | 1970 |
![]() |
6 | 1 | 1962 |
![]() |
1 | 1 | – |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוקדמות מונדיאל 1974 באתר הרשמי של פיפ"א
- היסטוריה של מוקדמות המונדיאל באתר הרשמי של פיפ"א
- מוקדמות מונדיאל 1974 (משחקי דירוג) באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מוקדמות מונדיאל 1974 (שלב ראשון) באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מוקדמות מונדיאל 1974 (חצי גמר) באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מוקדמות מונדיאל 1974 (גמר) באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מוקדמות מונדיאל 1974 באתר RSSSF
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פיטר גולדסטיין, A Brief History of Qualifying 1974-2002, באתר Planet World Cup
גביע העולם בכדורגל | ||
---|---|---|
טורנירי גמר | אורוגוואי 1930 • איטליה 1934 • צרפת 1938 • ברזיל 1950 • שווייץ 1954 • שוודיה 1958 • צ'ילה 1962 • אנגליה 1966 • מקסיקו 1970 • גרמניה המערבית 1974 • ארגנטינה 1978 • ספרד 1982 • מקסיקו 1986 • איטליה 1990 • ארצות הברית 1994 • צרפת 1998 • יפן וקוריאה הדרומית 2002 • גרמניה 2006 • דרום אפריקה 2010 • ברזיל 2014 • רוסיה 2018 • קטר 2022 • קנדה, מקסיקו וארצות הברית 2026 • 2030 | |
משחקי גמר | 1930 • 1934 • 1938 • 1950 • 1954 • 1958 • 1962 • 1966 • 1970 • 1974 • 1978 • 1982 • 1986 • 1990 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 • 2026 • 2030 | |
טורנירי מוקדמות | 1930 • 1934 • 1938 • 1950 • 1954 • 1958 • 1962 • 1966 • 1970 • 1974 • 1978 • 1982 • 1986 • 1990 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 • 2026 • 2030 |