צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני
Chitra Banerjee Divakaruni
לידה 29 ביולי 1956 (בת 67)
קולקטה, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Chitralekha Banerjee
מדינה ארצות הברית, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת ומשוררת
מקום לימודים אוניברסיטת קלקוטה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת רייט סטייט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה סיפורת, שירה, סיפורים קצרים, רומנים
סוגה פנטזיה, מבוגרים צעירים, ריאליזם קסום, סיפורת הסטורית,
יצירות בולטות The Mistress of Spices עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הספר האמריקאי
  • פרס PEN אוקלנד
  • פרס ספרותי על שם ג'וזפין מיילס
www.chitradivakaruni.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'יטרה באנרג'י דיוואקרוניאנגלית: Chitralekha Banerjee Divakaruni; נולדה ב־29 ביולי 1956[1]) היא סופרת, משוררת אמריקאית ילידת הודו, ופרופסור המחזיקה בקתדרה על שם בטי וג'ין מקדייוויד לכתיבה בתוכנית הכתיבה היוצרת של אוניברסיטת יוסטון. אוסף הסיפורים הקצרים שלה, "נישואים מסודרים", זכה בפרס הספר האמריקאי ב-1996. שניים מהרומנים שלה: "אדונית התבלינים" ו"אחות לבי", כמו גם הסיפור הקצר "המילה אהבה" עובדו לסרטים.

יצירותיה של דיוואקרוני מתרחשות בעיקר בהודו ובארצות הברית, ולעיתים קרובות מתמקדות בחוויות של מהגרים מדרום אסיה. היא כותבת לילדים וגם למבוגרים, ופרסמה רומנים במגוון ז'אנרים, כולל ספרות ריאליסטית, סיפורת היסטורית, ריאליזם מאגי, מיתוס ופנטזיה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוואקרוני נולדה בכלכותה, הודו. היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת כלכותה ב-1976. באותה שנה, נסעה לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת רייט סטייט, שם קיבלה תואר שני. היא קיבלה תואר דוקטור באנגלית מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1985. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בכריסטופר מרלו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את לימודי התואר הראשון והשני דיוואקרוני מימנה באמצעות עבודות מזדמנות: היא עבדה כבייביסיטר, פקידה בחנות, פורסת לחם במאפייה, עוזרת מעבדה באוניברסיטת רייט סטייט ודיילת בחדר אוכל בבית הבינלאומי בברקלי. היא הייתה גם עוזרת הוראה לתארים מתקדמים באוניברסיטת ברקלי. היא לימדה בקליפורניה במכללת פוטהיל ובמכללת דיאבלו ואלי. כיום היא חיה ומלמדת בטקסס, שם היא פרופסור המחזיקה בקתדרת מקדייוויד לכתיבה יצירתית, בתוכנית הכתיבה היצירתית של אוניברסיטת יוסטון.[3]

היא המייסדת והנשיאה לשעבר של מייטירי (Maitri), קו סיוע שנוסד ב-1991 בסן פרנסיסקו לנשים מדרום אסיה המתמודדות עם אלימות במשפחה.[4] דיוואקרוני נמצאת במועצה המייעצת שלה כמו גם של דייה (Daya), שירות דומה ביוסטון. כמו כן, כיהנה במועצת המנהלים של פראהם יוסטון, ארגון הפועל להבאת אוריינות לילדים הודים מוחלשים. היא מוזכרת בלוח האמריטוס של ארגון זה.[5]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת ושירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוואקרוני החלה את קריירת הכתיבה שלה כמשוררת.[6] כרכי השירה שלה כוללים את "נר שחור" ואת יציאה מהעיר "יובה".[7]

אוסף הסיפורים הראשון שלה "נישואים מסודרים" זכה בפרס הספר האמריקאי, פרס PEN ג'וזפין מיילס ופרס סוקרי ספרים באזור המפרץ.[8] הרומנים העיקריים שלה כוללים את "אדונית התבלינים", "אחות לבי", "מלכת החלומות", "דבר מדהים אחד", "ארמון האשליות", "נערת ההרדוף" ו"לפני שנבקר את האלה".

היא גם כתבה סדרת פנטזיה למבוגרים צעירים בשם "אחוות הקונכייה" אשר ממוקמת בהודו ומבוססת על התרבות והפולקלור שלה. הספר הראשון בסדרה, "נושא הקונכייה" היה מועמד לפרס בלובונט לשנת 2003.[ דרוש ציטוט ] הספר השני בסדרה, "מראה האש והחלומות" יצא בשנת 2005 והספר השלישי והאחרון בסדרה, "ארץ הצללים", יצא לאור ב-2009.

הרומן של דיוואקרוני "ארמון האשליות", היה רב מכר לאומי במשך יותר משנה בהודו.[9] בספר זה היא מספרת מחדש את האפוס ההודי "מהבהארטה" מנקודת מבטו של דראופדי.[10]

עבודתה של דיוואקרוני פורסמה במגזין האטלנטיק ובמגזין הניו יורקר, וכתיבתה נכללה באנתולוגיות כדוגמת הסיפורים האמריקאים הקצרים הטובים ביותר, סיפורי פרס או. הנרי ואנתולוגיה של פרס פושקארט.

הסיפורת שלה תורגמה ל-29 שפות, ביניהן הולנדית, עברית, אינדונזית, בנגלית, טורקית ויפנית.

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס הספר האמריקאי לשנת 1996 עבור "נישואים מסודרים" [11]
  • פרס ספרותי PEN ג'וזפין מיילס לשנת 1996 עבור "נישואים מסודרים"[8]
  • פרס סוקרי הספרים של אזור המפרץ עבור "נישואים מסודרים"[8]
  • פרס פושקארט לשנת 1997 עבור "עוזבים את העיר יובה: שירים חדשים ונבחרים"[12]
  • פרס פושקארט לשנת 2003 עבור "חיי זרים"[12]
  • פרס הסופר המוערך לשנת 2007, מטעם האגודה הספרותית של דרום אסיה[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבקריאן, ריצ'רד ומרווין קלוץ. "צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני." בספרות: החוויה האנושית, מהדורה 9. ניו יורק: Bedford/St. מרטין, 2006: 1544.
  • Cheung, King-Kok (2000). Words matter conversations with Asian American writers. Honolulu: University of Hawai'i Press in association with UCLA Asian American Studies Center, Los Angeles. ISBN 9780585469423. OCLC 52974184.
  • סופטסקי, אליזבת. "הבנה צולבת תרבותית מתובלת בתפוצות ההודיות." סוגיות שחורות בהשכלה הגבוהה 14 (15):26. 18 בספטמבר 1997.
  • XJ Kennedy et al. The Bedford Reader, מהדורה 10. ניו יורק: Bedford/St. מרטין, 2007: 446.
  • מג'יטה, שיטל. "על זרים ופטישים: קריאה של ספרות אמריקאית דרום אסייתית עדכנית." סמר 14: הדור הדרום אסייתי האמריקאי (סתיו/חורף 2001): 52–53. על זרים ופטישים | מגזין סמר
  • Newton, Pauline T. נשים טרנס-תרבותיות במאה העשרים בספרות אמריקאית של סוף המאה העשרים . הוצאת אשגייט, 2005.
  • מרלין, לארה. "אדונית התבלינים". ספרות העולם היום . אוניברסיטת אוקלהומה. 1 בינואר 1998.
  • ג'ונסון, שרה אן. "כתיבה מחוץ לקווים." סופר 117(3):20 במרץ 2004.
  • נלסון, עמנואל סמפאט. מחברי רומנים אמריקאים אסייתים ספר מקורות ביקורתיים ביו-ביבליוגרפיים . ווסטפורט, קון: Greenwood Press, 2000.מסת"ב9780313309113
  • Zupančič, Metka (ביולי 2012). "The power of storytelling: an interview with Chitra Banerjee Divakaruni". Contemporary Women's Writing. 6 (2): 85–101. doi:10.1093/cww/vpr023. {{cite journal}}: (עזרה)

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נישואים מסודרים: סיפורים (1995) [13]
  • אדונית התבלינים (1997)
  • אחות לבי (1999)
  • השגיאות הלא ידועות של חיינו (2001) [14]
  • גפן התשוקה (2002) [15]
  • מלכת החלומות (2004) [16]
  • חייהם של זרים (2007)
  • ארמון האשליות: רומן (2008) [17]
  • דבר אחד מדהים (2010)
  • נערת ההרדוף (2013) [18]
  • לפני שאנו מבקרים את האלה (2016) [19] [20]
  • יער הקסמים (2019) [21]
  • המלכה האחרונה (2021)
  • עצמאות (2023) [22]

מבוגרים צעירים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נילה: שיר ניצחון (2002)
  • סבתא והדלעת הגדולה (2013) (ספר תמונות לילדים) [23]

סדרת אחוות הקונכייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נושאת הקונכייה (2003)
  • מראת האש והחלום (2005)
  • ארץ הצללים (2009) [24]

שִׁירָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Reason for Nasturtiums, ברקלי (סדנת משוררים של ברקלי) 1990. מסת"ב 978-0-917658-28-0
  • נר שחור. שירים על נשים מהודו, פקיסטן ובנגלדש
  • לעזוב את העיר יובה, St. Louis (ספרי טרטלבק) 1997. ISBN 978-1-4177-1097-3[25]

אנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפע: קריאה מתרבויות שונות עבור סופרים (1993)
  • גם אנו שרים אמריקה (1999)
  • קליפורניה מתגלה: סיפורים למאה ה-21 (2004)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוואקרוני מתגוררת ביוסטון ונשואה למרתי. יש לה שני בנים, אנאנד ואבהיי. שמותיהם שימשו אותה בספרי הילדים שכתבה.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Davis, Rocío G. (2003). "Chitra Banerjee Divakaruni (1956– )". In Huang, Guiyou (ed.). Asian American Short Story Writers: An A-to-Z Guide. Westport, CT: Greenwood Press. p. 65. ISBN 978-0-313-32229-7.
  2. ^ Bredemus, James Thomas (1999-04-04). "Voices from the Gaps: Chitra Banerjee Divakaruni" (PDF). נבדק ב-2020-02-07. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  3. ^ "Department of English Creative Writing Program Professor Honored Among Houston's Finest Authors". University of Houston – College of Liberal Arts and Social Sciences – uh.edu. 2019-10-01. נבדק ב-2020-02-07.
  4. ^ Seshachari, Neila C. (Winter 2001). "Writing As Spiritual Experience: A Conversation with Chitra Banerjee Divakaruni". Weber Journal Archive. נבדק ב-2019-06-08.
  5. ^ Agarwal, Dr. Gunjan and Gunjan Kapil (בדצמבר 2014). "The Representation of Woman in Chitra Banerjee Divakaruni's Doors, Affair, and Meeting Mrinal" (PDF). The Criterion. 5 (6): 77. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Banerjee, Kaushani (2017-04-11). "I see my writing as an extension of my activism: Chitra Banerjee Divakaruni". Hindustan Times. נבדק ב-2020-02-07.
  7. ^ "Chitra Banerjee Divakaruni". poetryfoundation.org. נבדק ב-2020-02-07.
  8. ^ 1 2 3 Anand Raj, Chitra Banerjee Divakaruni: 'I never thought I'd be a writer', Gulf News, ‏9th June 2021
  9. ^ "Book Review: Palace of Illusions by Chitra Divakaruni @ INDIA reads Online Library cum Bookstore | INDIAreads". אורכב מ-המקור ב-15 בפברואר 2011. נבדק ב-2011-02-05. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Bhattacharyya, Madhumita (13 במרץ 2005). "Dreams and dislocation". The Telegraph. Calcutta, India. אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Previous Winners of the American Book Award" (PDF). beforecolumbusfoundation.com. נבדק ב-2020-02-07.
  12. ^ 1 2 3 Patel, Nilu N. (במאי 2017). "Divakaruni, Chitra Banerjee". Postcolonial Studies @ Emory. scholarblogs.emory.edu. נבדק ב-11 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Reviews of Arranged Marriage: Stories
  14. ^ Reviews of The Unknown Errors of our Lives
  15. ^ Reviews of The Vine of Desire
  16. ^ Reviews of Queen of Dreams
  17. ^ Purdon, James (2009-09-27). "The Palace of Illusions by Chitra Banerjee Divakaruni". The Guardian. נבדק ב-2020-02-07.
  18. ^ Reviews of Oleander Girl
  19. ^ Saraswat, Surbhi. "Myth & Gender: A Critical Reading of Chitra Banerjee Devakaruni’s Before We Visit the Goddess." International Journal of English Language, Literature in Humanities 6.2 (2018): 748-754.
  20. ^ Reviews of Before We Visit the Goddess
  21. ^ Review of The Forest of Enchantments
  22. ^ Reviews of Independence
  23. ^ Reviews of Grandma and the Great Gourd
  24. ^ Review of Shadowland
  25. ^ Review of Leaving Yuba City"Leaving Yuba City: Poems". Publishers Weekly. 14 ביולי 1997. נבדק ב-11 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Author's Bio on her webpage