כוחות ההגנה של דנמרק
 | |
| זרועות | |
|---|---|
 | |
 | |
 | |
 | |
| עיטורים ומבנה פיקודי | |
| עיטורי כוחות ההגנה של דנמרק | |
| דרגות כוחות ההגנה של דנמרק | |
| היסטוריה צבאית | |
| היסטוריה צבאית של דנמרק | |
| היסטוריה של דנמרק |
כוחות ההגנה של דנמרק (בדנית: Forsvaret), הם הכוחות הצבאיים של דנמרק והאחראים על הגנתה של דנמרק ושטחיה מעבר לים, גרינלנד ואיי פארו. המפקדת העליונה של כוחות ההגנה היא מרגרט השנייה, מלכת דנמרק. עם זאת, הפיקוד בפועל על כוחות ההגנה הוא בידי ממשלת דנמרק באמצעות שר ההגנה וראש מטה כוחות ההגנה. על פי החוק, הממשלה לא יכולה להציב את כוחות ההגנה לכל מטרה שאינה לצורכי הגנה, ללא הסכמת הפרלמנט.
משימות ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרות והמשימות של כוחות ההגנה של דנמרק מוגדרות בחוק משנת 2001. המטרות העיקריות הן: מניעת עימותים ומלחמות, שמירה על ריבונותה של דנמרק, הבטחת השלמות וההמשכיות של דנמרק כממלכה עצמאית ולקדם את השלום בעולם מתוך כבוד לזכויות האדם.
משימותיהן של כוחות ההגנה של דנמרק הן:
- השתתפות בפעולות נאט"ו.
- גילוי וסיכול כל הפרה של הריבונות של דנמרק על שטחה (כולל שטחיהן של גרינלנד ושל איי פארו).
- שיתוף פעולה עם מדינות שאינן חברות נאט"ו, במיוחד מדינות ממרכז וממזרח אירופה.
- השתתפות במשימות למניעת עימותים, טיפול באירועי אסונות הומניטארים, השכנת שלום, שמירת שלום.
- שיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים.
- שמירה על כוח מתאים לביצוע משימות אלה בכל הזמנים.
תקציב הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
| מדינה |
 ממלכת דנמרק |
|---|---|
| מטה |
קופנהגן  |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק |
| ראש הצבא | גנרל פלמינג לנטפר |
| שר ההגנה | טרינה ברמסן (Trine Bramsen) |
| ראש המטה | מפקד כוחות ההגנה |
| כוח אדם | |
| סוג שירות | שירות חובה והתנדבותי |
| גיל הגיוס |
גיל 18 תקופת שירות של 4-12 חודשים.[1] |
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
בגילאי 16-49 (2010). גברים: 1,236,337. נשים: 1,224,182.[1] |
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
בגילאי 16-49 (2010). גברים: 1,014,560. נשים: 1,003,921.[1] |
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | גברים: 37,913. נשים: 35,865[1] (2010) |
| כוחות פעילים | 24,200 |
| כוחות מילואים |
12,000 מתנדבי משמר המולדת - 51,000. |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | 4.33 מיליארד דולר אמריקני (2009).[2] |
| אחוזי תמ"ג | 1.41%[1] |
  | |
מאז שנת 1988 תקציב הביטחון הדני ומדיניות ההגנה מבוססים על הסכם רב-שנתי עליו חתומים הממשלה ומפלגות האופוזיציה. יחד עם זאת, התנגדות ציבורית להגדלת ההוצאה הביטחונית, בזמנים בהם נדרשת הקטנתה ההוצאה הציבורית לצורך שימת דגש על צרכים חברתיים, גרמה לחילוקי דעות בין המפלגות השונות בנוגע להוצאה הביטחונית.
הסכם ההגנה האחרון נחתם בשנת 2004 ולפיו התבצע ארגון מחדש של כוחות ההגנה. השינוי המהותי הוא שמחלוקה של 60% לטובת תקציב הכוחות תומכי הלחימה ו-40% לטובת תקציב הכוחות הלוחמים, שונתה החלוקה ל-40% לטובת תקציב הכוחות תומכי הלחימה ו-60% לטובת תקציב הכוחות הלוחמים. במילים אחרות, כוח האדם של הכוחות הלוחמים יגדל על חשבון תומכי הלחימה. מהירות התגובה של כוחות ההגנה עלתה, כשתמיד נמצאת בריגדה אחת בכוננות מידית. כוחות ההגנה שומרים על יכולות העסקת 2,000 חיילים במשימות בינלאומיות או 5,000 חיילים בטווח זמן קצר. חוק גיוס החובה שונה, בעיקר מדובר על צמצום מספר מגויסי החובה, על קיצור זמן השירות ועל אפשרות בחירה אם להתגייס אם לאו. בשנת 2006 היה תקציב הביטחון הדני החמישי בגודלו מבין תקציבי המשרדים הממשלתיים. התקציבים שהיו גדולים מתקציב ההגנה היו: תקציב משרד הרווחה, תקציב משרד העבודה, תקציב משרד הפנים והבריאות ותקציב משרד החינוך. תקציב משרד המדע והטכנולוגיה קטן רק במעט מתקציב הביטחון.
זרועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זרועות כוחות ההגנה הדנים הן:
- הצבא המלכותי הדני - Hæren (HRN)
- הצי המלכותי הדני - Søværnet (SVN)
- חיל האוויר המלכותי הדני - Flyvevåbnet (FLV)
- משמר המולדת הדני - Hjemmeværnet (HJV)
מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_Denmark_-_Air_Force_AN0723178.jpg)
- המבנה הארגוני של כוחות ההגנה הוא:
- משרד ההגנה
- מטה כוחות ההגנה
- המטה המבצעי של הצבא
- פיקוד הצי
- הפיקוד הטקטי האווירי
- הפיקוד הארקטי
- ארגון הרכש והלוגיסטיקה
- שירות כוח האדם
- הסוכנות לטכנולוגיות מידע
- ארגון הבינוי והנכסים
- שירותי הרפואה
- הקולג' הצבאי המלכותי
- פיקוד משמר המולדת
- שירות המודיעין הצבאי
- הפרקליטות הצבאית
- המבקר הפנימי
- הסוכנות למנהל חירום
- היחידה לטיפול בסרבני מצפון
- פיקוד המבצעים המיוחדים
- היחידה ללוחמה קרקעית במסתננים
- היחידה ללוחמה אמפיבית במסתננים
- יחידת כלבי המזחלת (מבצעת משימות סיור על הגבול המזרחי של גרינלנד)
משימות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוסובו - 30 חיילי משמר המולדת הדני.
- כוח הכוננות הימי של נאט"ו - 168 חיילים.
גיוס חובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן מעשי כל הגברים בגיל 18 חייבים בגיוס (38,025 ב-2012), מתוכם 49% נמצאו כשירים לשירות.[3] בשל צורכי הביטחון מגויסים רק כ-5,000 בכל שנה, כשכ-90% מהם מתנדבים. בנוסף מגויסות מאות בודדות של נשים בכל שנה.[4] תקופת השירות נעה בין ארבעה חודשים לשנה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצבא המלכותי הדני
- הצי המלכותי הדני
- חיל האוויר המלכותי הדני
- משמר המולדת הדני
- דרגות כוחות ההגנה של דנמרק
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר הבית של כוחות ההגנה של דנמרק (באנגלית)
כוחות ההגנה של דנמרק, ברשת החברתית טוויטר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA
- ^ תקציבי הביטחון של מדינות נאט"ו לשנים 1985-2009 (באנגלית)
- ^ נתוני הגיוס השנתיים (בדנית)
- ^ נתוני גיוס (בדנית)
 | ||
|---|---|---|
| הכוחות המזוינים של המדינות החברות | איטליה • איסלנד • אלבניה • אסטוניה • ארצות הברית • בולגריה • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • צ'כיה • צרפת • קנדה • קרואטיה • רומניה | .svg) |
| פעולות צבאיות עיקריות | מלחמת המפרץ • מבצע משמר משותף • מבצע כוח מאוחד • מלחמת אפגניסטן • מלחמת עיראק • מבצע מגן האוקיינוס • התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב • מבצע המאמץ הפעיל • מבצע שומר הים | |