צבי אנקורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צבי אנקורי (1920 - נובמבר 2012) היה היסטוריון וסופר, כיהן כפרופסור באוניברסיטאות בישראל ובארצות-הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם הישק ורובל בטרנוב שבגליציה המערבית (כיום בפולין), לחזן יצחק אייזיק ורובל. עלה לישראל ב-1937 והצטרף לקיבוץ חניתה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס ליחידת התובלה 178[1] בצבא הבריטי. עם כיבוש דרום איטליה בספטמבר 1943 השתקע במחנה העקורים פרמונטי וניהל בו את מערכת החינוך. לאחר המלחמה חיפש את אחותו, מלה, הצליח להוציאה מברית המועצות ולהביאה לישראל.

במלחמת השחרור היה ממפקדי הגדנ"ע בירושלים.[2] פיקד על פלוגת הגדנ"ע שמשימתה הייתה, כדבריו,[3] "להחליף את אצ"ל בדיר-יאסין ולנקות את השטח מגוויות לפני שתבוא לכפר משלחת מהצלב האדום."

בתקופה שבה התגורר בשכנות לש"י עגנון התיידדו השניים ונהגו לטייל יחד.

הוא לימד באוניברסיטאות תל אביב, העברית, אוהיו וקולומביה.

תחומי מחקריו הם תולדות יהודי האימפריה הביזנטית ותולדות הקראים.

נפטר בגיל 92. בנותיו הן השחקנית גילת אנקורי, פרופסור גנית אנקורי, ראש החוג לאמנות באוניברסיטה העברית, ואשת החינוך דליה חזות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]