צבי הירש דכוביץ
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1885 כ"ג בתשרי תרמ"ו סוקולי, פולין   |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1953 (בגיל 68) י' בכסלו תשי"ד ניו יורק, ארצות הברית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות בית דוד |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום פעילות |
ניו יורק, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בנובמבר 1953 |
| השתייכות | חרדי ליטאי |
| תחומי עיסוק | רב |
| תפקידים נוספים | סגן נשיא אגודת הרבנים, יו"ר ועד הרבנים של ניו יורק |
| רבותיו | החפץ חיים, הרב רפאל שפירא |
  | |
הרב צבי הירש דכוביץ (כ"ג בתשרי תרמ"ו, 2 באוקטובר 1885 - י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רב קהילה בבראונזוויל, פוסק ומחבר ספרים בהלכה ואגדה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשמחת תורה תרמ"ו לר' שלמה זלמן וגוטא בעיר סוקולי שבפולין. לפי מסורת משפחתית אביו היה מצאצאי הגאון ר' יעקב טיקטינר[1].
בגיל צעיר למד אצל הרב פנחס משה גורדון בביאליסטוק, ובמשך ארבע שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים[2]. אחר כך למד בקריניק אצל ר' שלמה זלמן סנדר שפירא, בישיבת עץ חיים בסלוצק, ולאחר מכן אצל ר' איסר זלמן מלצר, שאף העניק לו סמיכה לרבנות. לאחר מכן הוסמך לרבנות גם בוולוז'ין אצל הרב רפאל שפירא, הרב משה בצלאל לוריא, רבה של סובאלק, והרב אבא יעקב בורוכוב מווילקאוויסק.
בשנת 1907 התחתן עם לאה דבורה, בתם של ר' אליה משה וצרנה שכטר מאולקניקי. אחר נישואיו מונה על ידי הרב חיים עוזר גרודזינסקי, למורה הוראה ודיין בנובוגרוד. בשנת 1913 התמנה לכהן כרב בעיירה ווארניאן, ושם שירת ברבנות עד 1922, אז היגר עם משפחתו לארצות הברית, בעידוד רבו ה"חפץ חיים".
בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב דכוביץ התקבל כרב בבית הכנסת 'אגודת אחים אנשי ליובאוויטש' בשכונת בראונזוויל בניו יורק. הוא התמנה לרבנות כשבע שנים אחר פטירת רב הקהילה הקודם, הרב מנחם מנדל רובין. במשרה זו כיהן עד פטירתו בשנת 1953 בגיל 68.
מהר מאוד לאחר שהגיע לארצות הברית נהיה אחד ממנהיגיה של הקהילה האורתודוקסית בניו יורק ובארצות הברית. הוא היה פעיל בכנסת הרבנים, נבחר לסגן נשיא של אגודת הרבנים, נבחר ליושב ראש "ועד הרבנים דניו יורק רבתי" (Rabbinical Board of Greater New York), והיה פעיל בעזרת תורה.
בנובמבר 1925, הצטרף למשלחת מטעם כנסת הרבנים שנסעה לוושינגטון להיפגש עם נשיא ארצות הברית קלווין קולידג' להודות לו על נאומו "הסובלנות והליברליזם" מאוקטובר 1924, וגם לבקש הקלות על מכסות הגירת יהודי אירופה לארצות הברית. הרב דכוביץ השתתף גם בצעדת 400 הרבנים לוושינגטון ב-6 באוקטובר 1943, כפנייה לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט שיפעל להצלת יהודי אירופה[3].
הרב דכוביץ היה דרשן מחונן שמשך בנאומיו קהל גדול מכל רחבי ניו יורק. הוא היה: פוסק שכתב שאלות ותשובות, מסדר גיטין, קידושין (ואף היתרי מאה רבנים), פיקח על כשרות ובר סמכא להתייעצויות בנושאים הלכתיים. מעל הכל היה בעל חסד שאסף כספי צדקה למגוון צרכים, ובמיוחד לתמיכה בתלמידי חכמים וישיבות ולהצלת יהודים מאירופה בזמן השואה.
הוא היה בקשר הדוק עם גדולי הדור בארצות הברית ומחוצה לה. עמיתיו בארגוני הרבנים היו הרב אליעזר סילבר, הרב יוסף קונביץ והרב גבריאל מרגליות. הוא היה בקשר והתכתב רבות עם הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, הרב פתחיה מנקין.
לרב דכוביץ היה קשר הדוק עם רבי יוסף יצחק שניאורסון, ועם חסידות חב"ד בכלל. בית הכנסת שלו, 'אגודת אחים אנשי ליובאוויטש' אירח את הרבי ואת חסידיו לימים נוראים בשנת תר"צ בעת ביקורו הראשון בארצות הברית. היה נואם קבוע בכנסים של חסידי ליובאוויטש, העביר שיעורים קבועים בישיבת תומכי תמימים, וגייס כספים עבור מוסדות חב"ד, ועבור הצלת תלמידי הישיבות באירופה בעת מלחמת העולם השנייה.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתש"ח עבר התקף לב. לאחר החלמתו, חברי בית הכנסת 'אגודת אחים אנשי ליובאוויטש' ערכו דינר לכבוד 25 שנות הנהגתו. יום לפני פטירתו הספיד את החזון איש. בי' בכסלו, תשי"ד עבר התקף לב נוסף שגרם לפטירתו בו ביום, ונקבר בבית הקברות "בית דוד" באלמונט, ניו יורק[4].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב ורבנית דכוביץ נולדו שישה בנים ושלש בנות[5]. שנים מבניו כהנו כרבנים: הרב אהרן דוב (רב ביה"כ תפארת תורה בבנסונהרסט ויושב ראש ועד הנהלת אגודת הרבנים), והרב פנחס (רב בית כנסת בפלטבוש). גם שנים מחתניו כיהנו כרבנים: בתו אסתר נישאה לרב יחזקאל קושיצקי (רב ביהכנ"ס באגודת אחים אנשי ליובאוויטש), ובתו מלכה נישאה לרב אברהם שלמה בלומנקרנץ (רב קהילת תלמוד תורה בברוקלין).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרי שלמה – דרשות למועדים ולימים נוראים, ניו יורק, תרפ"ו.
- הגיוני ושרעפי – דרשות על חמישה חומשי תורה, חלק ראשון ספר בראשית, ניו יורק תר"צ.
- הצבי והצדק – כתבי הרב צבי הירש דאכאוויטץ, נערך על ידי נינו, גיל צבי דויטש, כולל: "צבי תפארה" – מאמרים בהלכה ושו"ת (מכתבי יד ומאמרים שיצאו לאור בחייו); "פרי שלמה" – דרשות למועדים ולימים נוראים (במהדורה חדשה); "הגיוני ושרעפי" – דרשות על בראשית ושמות (דרשות שמות מכתב יד); תולדות חייו בעברית ובאנגלית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרי שלמה באתר HebrewBooks
- הגיוני ושרעפי באתר HebrewBooks
- מצבת קברו
- לזכרונו הבהיר של הגאון ר"צ דאכאוויץ ז"ל, המאור, כסלו תשכ"ה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיין שמעון שפורן, "תולדות חייו של הרב צבי הירש דאכאוויטץ", עמ' 428, בתוך "הצבי והצדק: כתבי הרב צבי הירש דאכאוויטץ זצ"ל".
- ^ עיין שמעון שפורן, "תולדות חייו של הרב צבי הירש דאכאוויטץ", עמ' 429 הערה 4, בתוך "הצבי והצדק: כתבי הרב צבי הירש דאכאוויטץ זצ"ל", מכתב שבו החפץ חיים מבקש מהרב דאכאוויטץ להיות נציגו למכירת ספריו בארצות הברית.
- ^ צעדת הרבנים בוושינגטון - עשי"ת תש"ד
- ^ Rav Congregation Agudath Achim Anshei Libowitz
- ^ עיין שמעון שפורן, "תולדות חייו של הרב צבי הירש דאכאוויטץ", עמ' 432, 433, 440 ,בתוך "הצבי והצדק: כתבי הרב צבי הירש דאכאוויטץ זצ"ל".