צוריאל אדמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צוריאל אדמנית (9 ביוני 1915, כ"ז בניסן תרע"ה - 14 באוקטובר 1973, י"ח בתשרי תשל"ד) היה מחנך והוגה דעות בולט בתנועת הקיבוץ הדתי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמנית נולד כפרנץ וילהלם דיאמנט לדוד וסופי בפוזן, גרמניה. התייתם בגיל צעיר מאביו. למד בגימנסיה הומניסטית בברלין וסיים בה את לימודיו לקראת בחינות הבגרות. היה עדיין תלמיד בעת עלות הנאצים לשלטון בגרמניה. נמנה עם חברי תנועת הנוער הדתי-חרדי 'עזרא' והשתייך לחוג הארצישראלי שלה. למד שנה אחת בישיבת מונטרה בשווייץ ולאחר מכן שהה במשך שלוש שנים בחווֹת ההכשרה של הבח"ד[1] באיטליה ובגרמניה (בבלנקניזה ובגרינגסהוף), בהן התכונן לעלייתו ארצה[2].

עלה לארץ ישראל בתשרי תרצ"ח (19 ספטמבר 1937), והצטרף לקבוצת רודגס[3] ליד פתח תקווה. בתרצ"ט (1939) נשא את הילדה לבית הורביץ לאשה, ומנישואים אלה נולדו להם שתי בנות ושני בנים.

היה מדריך ומרכז חברות-נוער במסגרת עליית הנוער, מורה ומחנך בבית הספר; הדריך את המחזור הראשון של הכשרת בני עקיבא מצפון אמריקה, תפקיד בו קבע את דפוסי ההכשרות למחזורים הבאים. מאז שנת תש"ט שימש נציג הקיבוץ הדתי בהנהלה הארצית של 'בני עקיבא', והיה מדריך חברתי של גרעין ז' שהצטרף לימים לקיבוץ סעד, הקבוצה הראשונה של 'בני עקיבא'.

מילא שורה של תפקידים פנימיים הן בקבוצת רודגס והן בקבוצת יבנה מאוחר יותר, ובהם מזכיר פנים, פעיל בוועדות חברה, חינוך, דת ותרבות, בוועדה להכוונת החיים הדתיים ובמערכת 'עמודים'. יזם גם חוגים תורניים והיה פעיל בהם. כמו כן היה רפתן ועובד במדגריה.

שימש כמפקד אזור (מא"ז) בתקופה שקדמה למלחמת השחרור ובמהלכה. בזמנים שונים היה פעיל במזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי, ומילא גם תפקיד מרכז וועדת הביטחון, בו פיתח וטיפח את הקשרים ההדוקים עם בני הקיבוץ הדתי במהלך שירותם בצה"ל.

היה מרצה מבוקש בחוגים רבים, כולל בתנועה הקיבוצית במסגרת 'קירוב לבבות' ועוד, והיה מקובל כמדירך רוחני בקבוצתו, קבוצת יבנה, ובכל הקיבוץ הדתי. מאמריו הרבים התפרסמו בעיתונים ובכתבי עת שונים, כמו 'הצופה', 'מבית' (עלון קבוצת יבנה), 'עמודים', 'זרעים', ו'דעות', אחרי שנפטר קיבץ יצחק אשר את רב מאמריו, והפך אותם לספר "בתוך הזרם ונגדו".

בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נפטר מהתקף לב והובא למנוחות בבית העלמין של קבוצת יבנה.

על שמו של צוריאל נקרא שבט בבני עקיבא.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר מתרגומו (בדד, הרמן הסה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוברים עלי אדמות
דרכים ושבילים למרבית,
אך כולם מוליכים
אלי אותה תכלית.
נסע או נרכב בדרכינו
יחד בשניים, שלושה, ארבעה -
אך את צעדו האחרון יצעד
כל אחד רק הוא לבד, לבד.
ולכן אין טוב
ממוסר ההשכל:
בכל סבל קשה ומכאוב,
בן-אדם לבדך אתה הסובל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (ברית חלוצים דתיים, שהייתה תנועה חלוצית מיסודה של תנועת 'צעירי מזרחי' של תורה ועבודה הפועל המזרחי והיוותה מרכיב חשוב בהתפתחות 'הקיבוץ הדתי'), תחילה תחת השם 'חבר הקבוצות של הפועל המזרחי' (1935), ומאוחר יותר (1938) קיבלה את השם המוכר 'הקיבוץ הדתי'.
  2. ^ חוות הכשרה התקיימו בכמה מקומות בגרמניה (לדוגמה, בלנקניזה, גרינגסהוף, בצנרוד ורודגס) ובאיטליה, והן נועדו להכשרתם של צעירים וצעירות של הציונות הדתית לעבודת אדמה וחקלאות לקראת עלייתם לארץ ישראל.
  3. ^ שהיוותה את הגרעין המייסד של קבוצת יבנה שהוקמה מאוחר יותר.