סעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סעד
PikiWiki Israel 10907 Geography of Israel.JPG
בית הכנסת בקיבוץ סעד
מחוז הדרום
מועצה אזורית שדות נגב
גובה ממוצע ‎102‏ מטר
תאריך ייסוד 1947
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 760 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev.svg
 
סעד
סעד
31°28′14″N 34°32′02″E / 31.4704693772609°N 34.5339474416035°E / 31.4704693772609; 34.5339474416035קואורדינטות: 31°28′14″N 34°32′02″E / 31.4704693772609°N 34.5339474416035°E / 31.4704693772609; 34.5339474416035
http://www.saad.org.il

סַעַד הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הדתי וממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. מבחינה מוניציפלית הקיבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב, (מבחינה כלכלית, היה קשור בעבר למועצה אזורית שער הנגב). הקיבוץ מונה היום כ־170 משפחות, ויותר מ־700 נפשות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיישב בקיבוץ סעד ביום הקמת הקיבוץ
הנפת דגל ישראל ביום הקמת קיבוץ

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת ההכשרה "עלומים" שהתמקמה בשכונת בן ציון בנתניה בשנות ה-40.[1] לאחר מכן, עבר מחנה ההכשרה להרצליה ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת השחרור.

היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל. היישוב נבנה בלילה על ידי הרכבת מבנים שנבנו מראש לשם כך. היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא וזהו הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז).

במהלך מלחמת השחרור עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת השחרור: סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.

לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעֵבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה. השם שנבחר לקיבוץ על ידי מייסדיו היה "עלומים", אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"סעד" - שם המסמל את העזרה של היישוב לנגב.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ מתפרנס מחקלאות (בעיקר גידול גזר, תפוחי אדמה, הדרים, חיטה, אבוקדו, רפת, לול, תירס), שירותי הסעדה (קייטרינג)[2] ואולם אירועים. בקיבוץ יש גם חממות לגידול אמריליס ופרחים אחרים למטרות ייצוא, וכן לגידול ירקות לזרעים. ממפעל הפלסטיק "סיפן" נמצא בשטח הקיבוץ, מעסיק חברים מהקיבוץ, אך כבר איננו בבעלותו. באזור נמצא גם מפעל פופלי המייצר פופקורן ומזון לבעלי חיים.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיבוץ סעד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הכשרת קבוץ סעד - קבוצת 'עלומים'", בתוך: פרופ' אבשלום מזרחי (עורך), בן-ציון - השכונה שלי: מחזון למעש, נתניה: הוצאת האגודה לטפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, תשנ"ה 1995, עמ' 381-396
  2. ^ אתר הקייטרינג
  3. ^ מידע על הקיבוץ באתר הקיבוץ