ציונה רבאו קטינסקי
 | |
| לידה |
1907 עין סיניא, פלשתינה |
|---|---|
| פטירה |
1995 (בגיל 88 בערך) תל אביב, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| שפות היצירה | עברית |
| נושאי כתיבה | תל אביב |
| תקופת הפעילות | 1973–1984 (כ־11 שנים) |
| בן זוג | ארוין רבאו |
| צאצאים |
|
| מספר צאצאים | 3 |
ציונה רבאו-קטינסקי (1907 – 1995) הייתה תזונאית, ומהראשונות שעסקו בתחום זה בארץ ישראל, פעילה ומנהלת מחלקה בויצו. בשנות ה-60 לחייה החלה לפרסם את ספריה, שעסקו בראשית ימי תל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבאו קטינסקי נולדה בכפר עין סיניא. אביה ברוך קטינסקי, מאנשי העלייה השנייה, מראשוני תל אביב, צאצא למנשה בן ישראל. אמה גוטה לבית שרתוק הייתה אחותם של זאב שרתוק ויעקב שרתוק.
הוריה עלו מפולין לארץ ישראל יחד עם שני אחיה של האם, והתיישבו בכפר עין סיניא שהיה בהרי אפרים, בדרך ירושלים-שכם. עסקו בחקלאות ובגידול צאן באחוזה שחכרו ממשפחות החוסיינים, ואחרי לידתה עברו לירושלים ומשם ליפו.[1] ב-1908 התיישבו בשכונת "אחוזת בית" (נחלת בנימין) ונמנו בין ראשוני תל אביב. לרבאו-קטינסקי שתי אחיות צעירות: ידידה מילשטיין – מורה למוזיקה וצפירה קטינסקי-עוגן – מוזיקולוגית (אחותה הגדולה נפטרה בילדותה). בשנות ה-20 הייתה בין מקימי גדוד מגיני השפה העברית בתל אביב הקטנה.
רבאו-קטינסקי למדה בגימנסיה הרצליה. ובהמשך למדה תזונה באוניברסיטת לונדון.[2] עם שובה ארצה החלה לעבוד כמדריכה לכימיה ולתזונה בבית הספר החקלאי בנהלל. בהמשך הפכה לאחת ממדריכות התזונה של ויצו וקיבלה על עצמה את ההדרכה במטבח הקיבוצי. כשהגיעה לחדרי האוכל הקיבוציים בשנות העשרים של המאה העשרים מצאה שם מצב הזנחה רבה: מבני המטבחים היו רעועים והאוכל הדל כלל מרק שעועית (בושל על פתיליות שבורות), לחם אפוי למחצה ובצל מטוגן. רבאו-קטינסקי החלה להדריך את חברות הקיבוץ, כשהיא מבקשת לעשות מהן טבחיות מקצועיות (כך לימדה אותן להכין תזונה מאוזנת מתרד וחצילים, לכבוש ירקות, להכין שימורים לחורף, לשלוח פשטידות לעובדים בשדה, לשמור על ההיגיינה, וכן לנהל פנקסים ולנעול את המחסן מפני חברי הקיבוץ שנהגו 'לסחוב' אוכל). רבאו-קטינסקי נחשבת לראשונה שדאגה לתפריטים ולתזונה נכונה בחדרי האוכל הקיבוציים.[3]
רבאו-קטינסקי פרסמה 3 ספרים על תל אביב. ב-1973 יצא ספרה הראשון "תל אביב על החולות".[4][5] ב-1982 בעקבות הצלחתו של הספר הראשון יצא ספרה "בחזרה לתל אביב" המתאר את חייה בלונדון וחזרתה לישראל, וב־1984 יצא הספר "אני תל אביבית" המלקט פרקים משני ספריה הקודמים.[6]
הסרט "שבעה על אמא "
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 הפיקה בתה, פרופסור יעל קציר, את הסרט התיעודי המשפחתי "שבעה על אמא"[7] הסרט נפתח ביום הלווייתה של רבאו קטינסקי ומסתיים שנה לאחר מותה. הסרט זכה בפסטיבל קרקוב, בפרס חבר השופטים על רגישות ואינטימיות. הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה וכן בסינמטקים בירושלים ובתל אביב. הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים בשנחאי, בפסטיבל היהודי בברלין, וכן הוקרן בפסטיבלים בינלאומיים באירופה וארצות הברית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936 נישאה לפרופ' ארוין רבאו[8] (1899–1983), גינקולוג וכירורג בכיר במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר.
ילדיה הם: פרופ' נורית כנען-קדר, פרופ' יעל קציר ופרופ' מיכה רבאו שהיה כירורג בכיר באיכילוב.
נכדיה הם: פרופ' חגי כנען, יונתן כנען, דן קציר, פרופ' תמר קציר ד"ר עודד רבאו, מיכל רבאו, וענת ברקין רבאו.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1973 – בתל אביב על החולות (ציורים: סטודיו פת) – הוצאת מסדה
- 1982 – בחזרה לתל אביב – הוצאת מסדה
- 1984 – אני תל אביבית – הוצאת משרד הביטחון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "ברוך (בנדט) קטינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1188
- ^ דוד תדהר (עורך), "ברוך (בנדט) קטינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1187 (המשך)
- ^ אראלה טהרלב בן-שחר, ציונה קטינסקי-רבאו, האישה שהצילה את הקיבוצניקים מרעב, באתר Xnet, 28 באפריל 2020
- ^ תל אביב של נוסטלגיה ושקמים | מעריב | 2 מרץ 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ציונה מעין־סיניה | דבר | 9 פברואר 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ציונה רבאו – תל-אביבית | מעריב | 2 נובמבר 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שבעה על אמא, באתר קציר הפקות
- ^ ציונה קטינסקי – ד"ר ארוין רבאו – נשואים | דבר | 4 מרץ 1936 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
