צילום הרצאות בווידאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צילום הרצאות בווידאו נעשה לשם תיעוד לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC). צילום שיעורים בוידאו החל עם כניסת מדיום הטלוויזיה (לדוגמה הטלוויזיה החינוכית), וצבר תאוצה רבה עם התפתחותה של רשת האינטרנט ובעיקר של אתר YouTube, המאפשר לכל אחד להעלות סרטוני וידאו לרשת. הזמינות של הסרטים לצפייה בכל זמן ומכל מקום, ועיבודם על גבי השרתים הנמצאים בענן הפכו את השימוש בטכנולוגיה לפשוטה וזמינה. מוסדות להשכלה גבוהה כדוגמת MIT, וכן אוניברסיטאות נוספות פתחו את שעריהן באמצעות הרצאות מוקלטות של קורסים שלמים ללומדים מכל העולם, לאחר שהחלו בשנים האחרונות להבין את היתרונות הרבים של מדיום זה. כמו כן, יש ארגונים רבים כדוגמת אקדמיית קהאן המציעים גישה לאלפי סרטונים המשמשים ללמידה במגוון רחב של מקצועות לימוד.

מודלים פדגוגיים לצילום שיעור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה ליישום של מודל כיתה הפוכה במדעי החברה

השימוש הפדגוגי בשיעור מצולם נותן מענה לאספקטים הקשורים לצרכים של הלומד, וכן ללומדים בעלי צרכים מיוחדים. לצד הערך המוסף אשר ניתן להפיק מצפיה בהרצאה מוקלטת, ישנה ביקורת על הפסיביות של הצופה ועל כך שמדיום זה אינו מתאים לכל לומד. יש מחקר שאף מצביע על כך שייצוג מידע טקסטואלי מלא בנוסף לליווי הקריינות עשוי אף לפגוע בהשגת המטרות ולהשפיע לרעה על עמדתו של הלומד[1]. לכן יש דגש רב על הבנית מודלים נכונים של תיעוד אשר בהם ימצא פתרון למגוון רחב של לומדים בעלי מאפיינים שונים. על מנת לתת מענה לצורך יש להגדיר את מטרת הצילום ולאחר מכן לבחור את מודל הצילום המתאים. יישומים אפשריים לצילום הרצאה כוללים:

  1. ארכיון – מתאפשרת גישה לסטודנטים לאחר שנכחו בשיעור לצורך צפייה חוזרת. צפייה חוזרת בשיעור מאפשרת לסטודנט להתמקד בנושא לא מובן ולצפות בו שוב ושוב או במהירות גבוהה יותר מאשר הקצב הרגיל. ישנה טענה הגורסת כי שירות מסוג זה יגרום לאי השתתפות של הסטודנטים בשיעורים הפיזיים.
  2. יישום פדגוגי של כיתה הפוכה – המרצה מקליט את עצמו ומעלה את השיעור לרשת, כך שהתלמידים יכולים לצפות בו בזמנם החופשי. לאחר מכן בכיתה מתקיים דיון או נערכת פעילות אשר מתבססת על הידע הקודם שרכשו הלומדים במהלך הצפיה בסרט.
  3. סימולציה – צילום לצורך תחקור, המאפשר למשתתף בסימולציה לצפות בעצמו וכן להעריך את תפקודו בעזרת חונך.

צילום ההרצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצלמת אינטרנט המתחברת למחשב האישי
מצלמת וידאו סטנדרטית
מיקרופון דש חיצוני המתחבר למצלמה


צילום בזמן אמת אל מול סרט ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמון העריכה של הרצאה יכול להתבצע בשני אופנים עיקריים:

  1. עריכה בזמן אמת – לאחר שהסתיים הצילום אין כל שלב של עריכה, התוצר עובר לשימוש בדיוק כפי שנוצר. עריכה בזמן אמת יכולה להתבצע באופן אוטומטי על ידי תוכנה היודעת לבחור ולהתמקד באובייקט המצולם, או באמצעות צלם מקצועי המנתב את התמונה בזמן אמת.
  2. עריכה מאוחרת – לאחר שהסתיים הצילום, מתחיל תהליך עריכה שבו מתבצע חיתוך של מקטעים, הטבעת תמונות או מצגת על גבי הסרט שהוקלט ועוד.

שיטות לצילום הרצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הצילום היא נגזרת של הצורך אשר הוגדר מראש, בהתאם למטרת הצילום ניתן לבחור את השיטה המתאימה ביותר. מחקר שנערך על ידי צ'י-מינג צ'ן (Chih-Ming Chen) מצביע על כך שלסרטוני וידאו תרומה לשיפור הלמידה אך יש אבחנה בין השיטות השונות ולכל אחת היתרונות שלה[2]. קיימות מגוון שיטות לצילום הרצאה:

צילום באמצעות מחשב אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום של תצוגת המחשב האישי של המרצה. המרצה יכול "לדפדף" במצגת במהלך הצילום באופן שהמצלמה כל העת מופנית אליו. כמו כן – ישנן תוכנות רבות המאפשרות למורה לתעד בנוסף אליו גם את כל מה שמתרחש על המסך ולהפיק תוצר אחד של סרט ערוך. הידע הנדרש ליישום הוא פשוט, ותוכנות רבות המותקנות על המחשב מאפשרות לבצע את השיתוף ישירות ל-Youtube. מגוון התוכנות הוא רחב, חלקן משמשות כתוסף לתוכנת מיקרוסופט פאוורפוינט, חלקן מספקות מעטפת כוללת ללכידת המסך (כדוגמת Camtasia) וכמובן שיש מגוון רחב של תוכנות קוד פתוח. הייעוד העיקרי של צילום באופן זה הוא לתת מענה מספק לצילום קצר לצורך נקודתי.

יתרונות:

  • פשטות בביצוע – ביצוע מהיר אשר אינו דורש הערכות מיוחדת.
  • זמינות – ציוד פשוט וזול, אשר בדרך כלל מובנה במחשב.

חסרונות:

  • האיכות של התוצר ירודה יחסית.

צילום במצלמת וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום של המרצה באמצעות מצלמת וידאו המחוברת לחצובה. מצלמות מאפשרות איכות צילום התומכת בהפרדה גבוהה (HD) וניתן לחבר מיקרופון דש חיצוני. צילום בשיטה זאת יכול אפילו לתת מענה למרצה המעוניין לצלם את עצמו ללא תלות בגורם מומחה ובאופן שהתוצר יהיה איכותי וישרת אותו שוב בעתיד. פעילות זאת דורשת רמת המיומנות מסויימת אך עדיין אינה דורשת התמחות מקצועית. ישנם אתרי אינטרנט רבים וסרטונים ברשת המסבירים כיצד לבצע זאת.

יתרונות:

  • התוצר מאוד איכותי – מיקרופון חיצוני מיועד לאיכות קול משופרת, כמו כן התוצר הוויזואלי באיכות מאוד גבוהה.
  • ניתן לערוך לאחר מכן את הסרטון ולשבץ בו תמונות או שקפים, לשזור בו קטעי וידאו ועוד.
  • היתרון הפדגוגי הוא במיקוד בתוצר ללא אובדן זמן, בתכנון מוקפד של השיעור המצולם ללא הפרעות ובאיכות הגבוהה.

חסרונות:

  • נדרשת מיומנות טכנית בצילום (הגדרות המצלמה, התחשבות בכיווני האור, חיבור של מיקרופון חיצוני, עריכת הסרט ועוד).
  • העלות של כלל הציוד יקר בהשוואה לשימוש במצלמת אינטרנט.

כיתה מוקלטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מודל זה מציבים ציוד הקלטה בכיתה באופן שבו כל תהליך ההקלטה והעריכה מבוצעים באופן אוטומטי. עם תחילת השיעור מפעילים את ההקלטה ובסיומו מפסיקים אותה. מאחר שבדרך כלל מערכות מסוג זה נשלטות באמצעות מחשב, ניתן לתזמן את ההקלטה באופן אוטומטי. המודל של הקלטת הרצאה נועד להנגיש תוכן מתועד באופן ויזואלי. מודל זה קיים כבר שנים רבות ובגלגולים שונים כדוגמת: הטלוויזיה הלימודית או באמצעות שידורי הרדיו של האוניברסיטה הפתוחה. תכליתה של הרצאה מצולמת להעביר תוכן באופן ויזואלי והיא במהותה למידה "ביהביוריסטית" באופיה. הערך המוסף של מדיום זה הוא באפשרות של הצופה לחזור לאחור במידה ולא הבין, לבחור במועד המתאים לצפיה. את כל הציוד הנדרש מתקינים בכיתה באמצעות קיבוע שלו באופן חד פעמי. הרעיון העיקרי הוא להימנע ככל ניתן בהפרעה למרצה או בשימוש בצלם – כך שהמרצה במהלך השיעור אינו מודע בעצם לכך שהוא מצולם.

פתרונות טכנולוגיים כוללים:

  • שימוש במצלמות בעלות רזולוציה גבוהה, אשר תוכנה ייעודית מזהה את האזור המצולם וניתן לגזור מהתמונה הגדולה את תמונת המרצה בלבד (מעקב אחרי המרצה ללא הזזת העדשה). ישנן מספר חברות המובילות בתחום כדוגמת Stream it up ו- Berale הישראליות.
  • שימוש במספר מצלמות וניתוב התמונה ביניהן באמצעות כלים אוטומטיים המזהים תמונה - במקרה זה מדובר במספר תוכנות המותקנות על גבי מחשב מרכזי, אשר מקבלות את מקורות הצילום ומבצעות את העריכה אונליין ברשת. התוכנות בהם משתמשים הן Ispy לזיהוי המצלמה הרואה את המורה, ותוכנה כדוגמת Vmix אשר מנתבת בזמן אמת את התמונה בין המצלמות השונות.
  • צלם מקצועי המתעד את השיעור.

יתרונות השיטה:

  • פשטות (לאחר ביצוע כל ההתקנות).
  • חיסכון בעלות צלם (במידה ומתבססים על מערכת אוטומטית).
  • השיעור לא "מופרע" צלם או משהו אשר דורש מהמורה הערכות מיוחדת.
  • תוצר מהיר לצפיה.

חסרונות השיטה:

  • לא ניתן לנייד את הציוד לחדר אחר.
  • המצלמות בדרך כלל ממוקמות גבוה כך שהסטודנטים לא יסתירו את המרצה ולכן התמונה נראית כמו שצולמה מגבוה או בדומה לאודיטוריום.
  • למרות פתרונות העקיבה האוטומטיים לעיתים המרצה יימצא באזורים "מתים" או ייתפס בזויות צילום בעיתיות.
  • אובדן זמן רב בתוצר המצולם אשר לא מוצג בו תוכן.
  • תלמידים עשויים שלא להגיע לשיעור (כי ההקלטה זמינה להם).

צילום באולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום המרצה בחדר בו ניתן לשלב תמונות רקע או שקפים ממחשב (באמצעות מסך רקע ירוק). בחדר בדרך כלל יש מערכת תאורה ייעודית וציוד שמע מקצועי אשר מאפשרים תוצר איכותי מאוד. בדרך כלל אורכו של סרטון יעמוד על 15–30 דקות ויקיף נושא אחד, את עריכת הסרט ניתן לבצע בזמן אמת או לאחר הצילום.

יתרונות השיטה:

  • תוצר עם איכות קול ותמונה ברמה גבוהה מאוד.
  • סרט ממוקד ויעיל ללא זמן צילום מיותר.
  • אפשרויות עריכה רבות והתאמה כפי שמאפשר אולפן שבו יש את כל הסביבה הטכנולוגית הנדרשת.

חסרונות השיטה:

  • עלות גבוהה יחסית (בגלל הצורך באנשי מקצוע המלווים את תהליך הצילום והעריכה).
  • מראה מעט מנוכר של התוצר (בדומה לקריינות חדשות).

ציוד הצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שמושקעת עבודה רבה בהפקת התוצר הסופי יש להשתמש בציוד איכותי.

מאפייני המצלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיישן גדול – מצלמת וידאו טובה תהיה בעלת חיישן צילום בגודל 1/3 אינץ' לפחות, חיישן גדול קולט אור רב יותר ולכן בצילום בתוך חדר מואר נקבל תמונה חדה וברורה ללא "שלג".
  • חיבור למיקרופון חיצוני – שימוש במיקרופון המובנה במצלמה אינו מתאים לצילום של הרצאה (הקול יהיה מרוחק ועמום) ולכן יש להשתמש במיקרופון דש חיצוני המחובר למצלמה.
  • שלט למצלמה - לצורך צילום עצמי חשוב שלמרצה תהיה אפשרות להפסיק או להפעיל את המצלמה מרחוק.

מיקרופון חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקול הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בשיעור וידאו מוקלט, מיקרופון דש מאפשר לשמוע את קולו של המורה היטב. במידה והמרצה מתכוון להצטלם בתנועה כדאי שהמיקרופון יהיה אלחוטי. חיווי כניסת הצליל במצלמה חשוב לצורך וידוא שהמיקרופון החיצוני פעיל ומזרים קול במהלך ההקלטה.

חצובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצובה משמשת לקיבוע המצלמה על מנת שתהיה מכוונת לעבר המורה. יש להשתמש בחצובה המיועדת לצילום וידאו, חשוב שהזזה שלה הצידה ממצב עמידה לא תגרום ל"קפיצה" בתמונה.

עריכת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנות העריכה הן רבות והמובילה ביניהן היא אדובי פרימייר (Adobe Premier). עם זאת, יצאו לשוק תוכנות רבות אשר נותנות מענה מספק למרבית הצרכים כדוגמת קורל (Corel) וכן וונדרשר (Wondershare). במידה ומדובר בתוכנה המאפשרת עריכה בזמן אמת, ישנן תוכנות ייעודיות מורכבות יותר, כמו תוכנת וימיקס (Vmix) לתפעול, אשר לרוב מיועדות לשימוש על ידי אנשי מקצוע. פרט להיבט הטכני של עריכת הסרט יש לתת את הדעת להיבטים הפדגוגיים. רצוי שלא יעלה על עשרים דקות, יהיה מחולק למקטעים ברורים ועם מבנה והצגה שייצרו עניין לצופה. יש חשיבות רבה להבניה נכונה של הסרט: שילוב של תמונות ושקפים, הדגמות ויזואליות ולא רק הסברים באמצעות דיבור - כל אלה ייצרו עניין ויתנו מענה להיבטים הקוגניטיביים של מגוון רחב של לומדים.

הפצת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב יועלה השיעור המוקלט לרשת האינטרנט, חשוב שניתן יהיה להגיע אליו בקלות ולצפות בו בנוחות (כאשר הכוונה היא שניתן יהיה להגיע אליו בקלות דרך הרשת - יש להשקיע בקידום אתרים במנועי חיפוש SEO). הפלטפורמה המובילה כיום להפצת וידאו היא Youtube. אך עם זאת, יכולות הגדרת הפרטיות מוגבלות והשיעור יהיה פתוח לרשת האינטרנט. על מנת לספק קישור לנמענים מסוימים עליהם להיות רשומים לשירות Gmail. פתרון נוסף הוא Vimeo המאפשר הגדרת רמת פרטיות על פי דומיין, כך שרק מתוך אתר ספציפי ניתן יהיה לנגן את הסרט. ישנן גם מערכות אחסון פנים ארגוניות (פרטיות) כדוגמת קלטורה או Macamedia[3] אשר מאפשרות גישה למשתמשים על פי הרשאות ארגוניות, המבוססות על פלטפורמות סטנדרטיות לניהול זהויות, כדוגמת Active Directory. ארגונים אשר חפצים לאפשר גישה לשיעורים שלהם לכל רשת האינטרנט יבחרו בפלטפורמות הפתוחות ואלו המיעדים את הגישה ללומדים שלהם בלבד ישתמשו בפלטפורמות המאפשרות הגבלת גישה על פי הרשאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Swann, William, The Impact of Applied Cognitive Learning Theory on Engagement with eLearning Courseware, Journal of Learning Design, 6, 2013, עמ' 61-74
  2. ^ Chih-Ming Chen, Effects of different video lecture types on sustained attention, emotion, cognitive load, and learning performance, Computers & Education, Volume 80, ELSEVIER, 2014, עמ' 108
  3. ^ http://video.mofet.macam.ac.il