למידה סינכרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למידה סינכרונית, היא צורת למידה שבה ההוראה והלמידה מתרחשות באותו הזמן, זאת בניגוד ללמידה אסינכרונית, בה ההוראה והלמידה אינן מתרחשות באותו זמן. לפי הגדרה זו, שיעור פרונטלי מסורתי מהווה דוגמה ללמידה סינכרונית, בעוד ששיעורי בית מהווים דוגמה ללמידה אסינכרונית[1]. יחד עם זאת, כאשר מתייחסים ללמידה סינכרונית ואסינכרונית, עושים זאת בדרך-כלל בהקשר של למידה מקוונת. בלמידה מקוונת סינכרונית קיימת תקשורת סימולטנית בין המורה לבין התלמידים והתלמידות, ובינם לבין עצמם[2]. בלמידה מקוונת אסינכרונית, התקשורת אינה מתרחשת באותו הזמן.

גישת למידה מקוונת סינכרונית ואסינכרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחות וידאו - אמצעי ללמידה סינכרונית

הלמידה הסינכרונית המקוונת מבוצעת בדרך-כלל באמצעות ובינרים. בוובינר, המרצים מתקשרים עם הסטודנטים דרך פלטפורמות וירטואליות המאפשרות אינטראקציה סינכרונית בעזרת וידאו וקול[3].כלים אחרים ללמידה סינכרונית כוללים שיחות ועידה, שיחות וידאו, וקבוצות דיון בזמן אמת דרך האינטרנט. במסגרת הלמידה הסינכרונית המקוונת, ישנו שימוש רב בכלים טכנולוגיים כגון מצלמת רשת, מיקרופון ופלטפורמות לתקשורת מקוונת. מורים המלמדים בשיטה זו, יכולים למשל להשתמש במשטח רישום דיגיטלי על מנת להסביר גרפים ובכך לפשט תכנים אקדמיים מורכבים[4].

בלמידה אסינכרונית מקוונת התלמידים נהנים מנגישות למקורות מידע מקוונים, אולם לא מתבצע דיון בזמן אמת עם המורה והתלמידים האחרים. במקרים רבים, למידה אסינכרונית מבוססת על הרצאות מוקלטות של המרצים[5]. למידה אסינכרונית יכולה להתבסס גם על קריאת חומרים וביצוע מטלות באופן עצמאי. מכיוון שבלמידה אסינכרונית התלמידים לא יכולים לקבל תשובות לשאלות בזמן אמת, חשוב במיוחד לנסח את המטלות היטב[6].

יתרונות וחסרונות הלמידה המקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללמידה מקוונת ישנם מספר יתרונות. ראשית, היא מאפשרת נגישות לחומרי לימוד ולדעות מגוונות מרחבי העולם[7]. שנית, למידה מקוונת יכולה להפחית עלויות הכרוכות בבניית כיתות ואולמות לימוד, רכישת ספרים ונסיעות. הפחתת העלויות תגביר את הנגישות של השכלה לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך[8]. שלישית, הנגישות של התלמידים לחומרי הלימוד גבוהה יותר כאשר הלמידה מקוונת. בשתי שיטות הלימוד המקוונות: סינכרונית ואסינכרונית, התלמידים יכולים לנהל דיאלוג עם המורה ועמיתיהם ללימודים[דרוש מקור מלא]. ללמידה אסינכרונית יש יתרונות נוספים, בכך שהיא מאפשרת ללמד קבוצות גדולות של תלמידים ותלמידות ומאפשרת גמישות במועד הלמידה.

ללמידה המקוונת קיימים גם חסרונות. הבולט שבהם הוא צמצום המפגשים הפיזיים בין המורה לבין התלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם. דבר זה עלול להוביל לבעיות התפתחות התנהגותית ורכישת מיומנויות חברתיות[9]. חסרונות נוספים יכולים להתקיים בהקשרים טכניים כמו העברת קבצים, מהירויות תעבורת הקשר (רוחב פס) ואיכות תשתיות האינטרנט. כמו כן, הנעה, מוטיבציה והסחות דעת גם כן יכולים להוות אתגר על איכות הלימוד. בעוד שבכיתה רגילה למורה יש שליטה גבוהה על התנהגות התלמידים, הרי שבלמידה הסינכרונית ובעיקר באסינכרונית, השליטה על התנהגותו ותפקודו של התלמיד נמוכה בהרבה. התלמידים עלולים להיות מושפעים מהסחות דעת רבות[10]. בלמידה אסינכרונית ישנו חסרון נוסף, שכן התלמידים לא יכולים לקבל מענה מיידי לשאלות או קשיים.

אפקטיביות למידה סינכרונית מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת שאלה לגבי מידת האפקטיביות של למידה סינכרונית מקוונת. מחקר מתא-אנליזה השווה בין רכישת הידע של סטודנטים לרפואה שלמדו בלמידה מסורתית פנים אל פנים, לעומת סטודנטים לרפואה שלמדו בלמידה סינכרונית מקוונת[2]. המחקר כלל שבעה ניסויים עם הקצאה רנדומלית, בהם השתתפו קרוב ל-600 סטודנטים וסטודנטיות. תוצאות המחקר הראו שאין הבדל בין רכישת הידע בקורסים מסורתיים לבין קורסים הנלמדים בלמידה סינכרונית מקוונת. מחקר מתא-אנליזה נוסף השווה למידה מקוונת סינכרונית ללמידה מסורתית פנים אל פנים וגם ללמידה מקוונת אסינכרונית[3]. המחקר כלל 12 מחקרים וכ-1,400 משתתפים, ונבדקה בו הוראה סינכרונית מקוונת מסוג ובינר. נמצא שהלמידה בוובינר הייתה במעט אפקטיביות יותר מאשר למידה מסורתית סינכרונית ולמידה אסינכרונית מקוונת, אך ההבדלים בין השיטות היו זניחים[3]. תוצאות דומות שוחזרו במחקר מתא-אנליזה נוסף, אך במקרה זה נמצא שלמידה סינכרונית מקוונת הייתה אפקטיבית במידה ניכרת מזו של למידה אסינכרונית[11]. נמצא גם ששביעות הרצון של סטודנטים וסטודנטיות שלמדו באופן סינכרוני מקוון הייתה דומה לזו של סטודנטים שלמדו באופן אסינכרוני מקוון. יחד עם זאת, שביעות הרצון מהלמידה הסינכרונית המסורתית, הייתה גבוהה מזו של הלמידה המקוונת (סינכרונית ואסינכרונית)[11].

המלצות להוראה סינכרונית מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להוראה סינכרונית מקוונת ישנם מאפיינים שונים מאלה של הוראה סינכרונית פנים אל פנים. לכן, מורים המלמדים בשיטה זו צריכים להתאים את אופן ההוראה שלהם. יש ללמוד מראש את כל ההיבטים הטכניים של פלטפורמת ההוראה ושל הכלים הדיגיטליים איתם רוצות לעבוד[12]. מומלץ להפחית את כמות הטקסט במצגות ולשלב שאלות סקר הבודקות את הבנת התלמידים[12]. מומלץ לצאת להפסקות מרובות. במקרה של סטודנטים, לדוגמה, מומלץ לצאת להפסקה של 10 דקות כל 50 דקות[12]. קיימות גם המלצות כלליות להוראה טובה, החשובות במיוחד בהוראה סינכרונית מקוונת. מומלץ לשלב למידה פעילה והתנסויות, לפחות אחת לשעה[12]. מומלץ גם לשמור על מבנה שיעור ברור הכולל שקף עם תוכן עניינים[12].

כלים טכנולוגיים ללמידה סינכרונית מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיות בסביבת הלמידה הסינכרונית השתנו במהלך השנים, שכן תחילה היה מדובר בפיתוחים לא מסחריים שבוצעו והוקמו על ידי מומחי מערכות ואנשי אקדמיה באוניברסיטאות ומוסדות לימוד אחרים. לדוגמה, מוסדות לאוניברסיטה פתוחה הן בבריטניה והן במקומות אחרים, היו מהראשונות[דרוש מקור] לפתח מערכות המאפשרות למידה סינכרונית לטובת פרקטיקת הלימודים הייחודית שלה. אוניברסיטאות אחרות בבריטניה, ובמקומות אחרים פיתחו גם כן מערכות בעלות מאפיינים זהים מתוך כוונה לאפשר לתלמידים נגישות לחומרים אקדמיים שלא במסגרת השיעורים הפורנטליים. כיום, רוב המוסדות להשכלה גבוהה, קל וחומר האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה ובמקומות אחרים, אימצו מערכות מבוססות אינטרנט סינכרוני מסחריות המציעות מגוון רחב של פונקציות, כולל הקלטת וידאו, עיצוב טקסטים וכדומה.

בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, חלק גדול מהלמידה בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה עבר להיות בלמידה סינכרונית מקוונת. המורים והמורות השתמשו לצורך כך במספר פלטפורמות כמו Zoom, Google Classroom, Microsoft Teams.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jonathan E. Frankenstein, Learning in Real Time: Synchronous Teaching and Learning Online, Paperback, 2006
  • David Murphy, Rob Walker, Graham Webb, Online Learning and Teaching with Technology: Case Studies, Experience and Practice, Taylor&Francis, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Asynchronous Learning | Teaching & Learning Remotely | Washington University in St. Louis, teachingcontinuity.wustl.edu
  2. ^ 1 2 Liyun He, Na Yang, Lingling Xu, Fan Ping, Synchronous distance education vs traditional education for health science students: A systematic review and meta‐analysis, Medical Education 55, 2021-03, עמ' 293–308 doi: 10.1111/medu.14364
  3. ^ 1 2 3 Andreas Gegenfurtner, Christian Ebner, Webinars in higher education and professional training: A meta-analysis and systematic review of randomized controlled trials, Educational Research Review 28, 2019-11, עמ' 100293 doi: 10.1016/j.edurev.2019.100293
  4. ^ Chen,N. S., Ko, H. C., Kinshuk, & Lin, T. (2005). A model for synchronous learning using the Internet. Innovations in Education and Teaching International42(2),181-194
  5. ^ HIT - מיני אתרים - הוראה מרחוק - מודלים ללמידה מרחוק - למידה א-סינכורנית, www.hit.ac.il
  6. ^ דודזון, ר. היבטים חברתיים ורגשיים של סביבת למידה מקוונת, בתוך: (עורך) גלסנר, א. (2012)."ראש החץ" ו"היד החמה" (זה לא סיפור אינדיאני): סיפורים על תקשור והכשרת מורים, הוצאת מכון מופת
  7. ^ Hermans, R., Tondeur, J., van Braak, J., & Valcke, M. (2008). The impact of primary school teachers’ educational beliefs on the classroom use of computers. Computers & Education, 51(4), 1499-1509
  8. ^ גולדשמידט, ר. (2013). למידה אקדמית מקוונת וההכרה בה, מרכז המחקר והמידע – כנסת ישראל, http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03200.pdf
  9. ^ שנר, מ., לאינטרנט נולד – רוחו החופשית של האדם בעולם שנפתחו גבולותיו, הוצאת מכון מופ"ת, 2012
  10. ^ מינץ, ר. בן-חורין אברמסקי, ח. דרסלר, מ. ודרסלר, ט., E-Learning בהכשרת מורים למדע וטכנולוגיה - קורס וירטואלי - במה הוא שונה מקורס פנים-אל-פנים?, אאוריקה (14), מטר – מדע וטכנולוגיה ברשת, 2001
  11. ^ 1 2 Christian Ebner, Andreas Gegenfurtner, Learning and Satisfaction in Webinar, Online, and Face-to-Face Instruction: A Meta-Analysis, Frontiers in Education 4, 2019-09-03, עמ' 92 doi: 10.3389/feduc.2019.00092
  12. ^ 1 2 3 4 5 HIT - מיני אתרים - הוראה מרחוק - מודלים ללמידה מרחוק - למידה סינכרונית, www.hit.ac.il