צמחי מעזבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חמציץ נטוי פורח במעזבה

צמחי מעזבות או צמחים רודרליים (Ruderal) הם צמחים חובבי חנקן או ניטרופילים (nitrophilic) ולכן גדלים על קרקעות העשירות בנוטריינטים[1], המצויות באזורים בהם נפוצה אשפה ציבורית. בתי גידול נפוצים הם צידי הדרכים, מעזבות, חלקות וגינות נטושות וגלי אשפה.

דוגמאות לצמחי מעזבות הם: חוחן הקרנס, גדילן מצוי, חרצית עטורה, ברקן ממשפחת המורכבים, סְיָגִית מבריקה ממשפחת הסוככיים, חֶלמִית מצויה, מָעוֹג כרתי ממשפחת החלמיתאים, חרדל ממשפחת המצליבים, קיקיון מצוי ממשפחת החלבלוביים, הסִרְפָד ממשפחת הסרפדיים[2]. לפי ההגדרה לא נכללים בין הצמחים האלה צמחי תבואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צמחי מעזבות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוטריינטים הם חומרי מזון מומסים שיש בהם תרכובות אנאורגניות של חנקן, פוספט, צורן ועוד
  2. ^ ממשפחת הסנטליים - לפי מיכאל זהרי, מדריך חדש לצמחי ישראל, עמ' 80