העשור הראשון של המאה ה-21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שנות האלפיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ראו בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svg המונח "שנות ה-2000" מפנה לכאן. לערך העוסק במאה ה-21, ראו המאה ה-21.
משמאל למעלה, בכיוון השעון: מרכז הסחר העולמי בניו יורק בוער במהלך פיגועי 11 בספטמבר, ב-2002 האירו מחליף באופן סופי את המטבעות הישנים ששימשו את ארצות האיחוד האירופי והופך להילך החוקי הבלעדי, פסל של סדאם חוסיין שהופל במהלך מלחמת עיראק, כוחות אמריקנים מתקדמים לעבר מסוק צבאי במסגרת מלחמת אפגניסטן, שירותי המדיה חברתית צוברים פופולריות מסיבית ברחבי העולם במהלך העשור, תצלום של טקס פתיחת אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, משבר פיננסי גלובלי חריף הכה בעולם בשנים 2008–2009, בינואר 2004 רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם.
מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22

עשורים:
1980–1989 - 1990–1999 - 2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029
שנים:
<<< - 2000 - 2001 - 2002 - 2003 - 2004 - 2005 - 2006 - 2007 - 2008 - 2009 - >>>

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת (העשור מכונה גם בקיצור שנות האלפיים) החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

העשור הראשון של המאה ה-21, אופיין בהמשך התגברות תהליך הגלובליזציה. התפתחות האינטרנט היה גורם ישיר להתפתחות הגלובליזציה שהושפעה רבות מהתפתחות הטכנולוגיה. עשור זה אופיין גם בהתגברות הקונפליקט בין מדינות העולם החופשי לבין העולם המוסלמי, שהחל כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר בראשית העשור וכלל את תחילת המלחמה העולמית בטרור. ההתפתחות המסיבית של הטכנולוגיה ושל האדם הובילה להשלכות רבות בתחומים שונים כגון הוצאת רבים ברחבי העולם, בעיקר ממדינות עולם שלישי, ממעגל העוני והגברת בזבוז משאבי הטבע העולמיים וזיהום הסביבה. העשור אופיין גם בשני משברים כלכליים חריפים: התפוצצות בועת הדוט-קום, שהחלה לצמוח בעשור הקודם ומשבר הסאבפריים שהחל ב-2008.

העשור הצביע על שינויים משמעותיים בכוחן של מדינות העולם עם הרחבת האיחוד האירופאי אך נסיגה כלכלית שלו לקראת סוף העשור ועם התגברות כוחן של מדינות שנחשבות מדינות עולם שלישי כמו סין, הודו וברזיל.

תוכן עניינים

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • ההתקוממות השיעית בתימן (18 ביוני 2004 עד היום) - מלחמת אזרחים המתחוללת בצפון תימן אשר החלה ב-2004 כאשר חוסיין באדרדין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג הזיידים השיעים, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז צעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה. אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במסגרת העימות.
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • הסכסוך בדארפור (2003 - 2009).
  • מלחמת האזרחים בסרי לנקה (1983 - 2009) הגיעה לסיומה לאחר שהממשלה הצליחה לכבוש את המעוזים האחרונים של כוחות המורדים.
  • ניסיון הפיכה בונצואלה (2002).
  • ההפיכה בתאילנד (2006).
  • ההפיכה בהונדורס ב-2009.

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

איומים גרעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

  • 16 בינואר 2001 - נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לורן קבילה נרצח על ידי אחד משומרי ראשו (שנהרג כשניסה להימלט מזירת הפשע). המניע נשאר בלתי מוסבר.
  • 17 באוקטובר 2001 - רצח רחבעם זאבי - שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי נרצח על ידי חוליית מתנקשים פלסטינית שהשתייכה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין במלון הייאט שבירושלים. זאבי היה השר הישראלי הראשון שנרצח בידי מתנקשים פלסטיניים, והאדם הישראלי הבכיר ביותר שנרצח על ידי חמושים במהלך הסכסוך הערבי ישראלי כולו.
  • 6 במאי 2002 - הפוליטיקאי ההולנדי מן הימין הלאומני פים פורטאון נרצח בעת מסע בחירות על ידי פעיל איכות הסביבה פולקר ון דה חראף. פורטאון נרצח שבוע לפני הבחירות בהולנד, כאשר הסקרים הראו כי מפלגתו עשויה לזכות בכשלושים מושבים מתוך 150 חברי הפרלמנט. זה היה הרצח הפוליטי הראשון שהתרחש בהולנד זה 330 שנים.
  • 12 במרץ 2003 - ראש ממשלת סרביה זוראן ג'ינג'יץ' נורה בחזהו ובבטנו על ידי צלף, כנראה בידי אנשי המאפיה הסרבית הקשורים למשטרו של סלובודן מילושביץ'.
  • 10 בספטמבר 2003 - שרת החוץ של שוודיה אנה לינד נרצחה בעת שערכה קניות במרכז קניות בסטוקהולם כאשר הותקפה על ידי מיאילו מיאילוביץ' אשר שנשא סכין, ונדקרה בחזה, בבטן ובזרועות. לינד הוחשה לבית החולים, שם נפטרה למחרת מפצעיה.
  • 2004 - במהלך מערכת הבחירות באוקראינה הוחדר רעל מסוג דיאוקסין למזון של ויקטור יושצ'נקו, איש הימין המתון והפרו-מערבי, אשר באותה העת התמודד לתפקיד נשיא אוקראינה. הרעל גרם לו לכאבים עזים בפניו והם הושחתו.
  • 22 במרץ 2004 - אחמד יאסין, המייסד והמנהיג הרוחני של הארגון האיסלאמיסטי המיליטנטי חמאס, חוסל בעת שיצא ממסגד ברצועת עזה באמצעות שלושה טילים מדגם הלפייר ממסוקי קרב של חיל האוויר. מעוצמת הירי נהרגו במקום יאסין, שניים משומריו ושישה נוספים, וכן נפצעו שניים מבניו.
  • 2 בנובמבר 2004 - במאי הקולנוע ההולנדי תיאו ואן גוך נרצח ברחוב במזרח אמסטרדם על ידי מוחמד בוירי. הוא נדקר פעמיים ונורה שבע פעמים, ומת במקום. לגופה הודק בסכין טקסט מהקוראן. הרוצח, מוחמד בויֵארי, צעיר כבן 26 בעל דרכון הולנדי ומרוקאי, שהיה לבוש בגלביה מרוקאית, נעצר על ידי המשטרה לאחר שנורה ברגלו.
  • 14 בפברואר 2005 - ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי נרצח יחד עם לפחות שמונה ממאבטחיו כשמכונית תופת התפוצצה ליד שיירתו, בעת שחלפה בסמוך למלון סנט ג'ורג' בביירות. בפיצוץ נהרג גם באסל פליהאן, לשעבר שר האוצר הלבנוני. את האחריות לפעולה קיבל על עצמו ארגון "הישועה והג'האד בסוריה", גוף זניח המסונף לאל-קאעידה, ואולם הציבור הלבנוני והתקשורת הבינלאומית הפנו את האצבע המאשימה אל סוריה. ב-28 בפברואר 2005, שבועיים לאחר הרצח, התפטרה הממשלה הלבנונית.
  • 27 בדצמבר 2007 - ראש ממשלת פקיסטן לשעבר בנזיר בוטו נרצחה במהלך פיגוע התאבדות בתום עצרת תמיכה בה בעיר רוואלפינדי. בהוטו נורתה בראשה ובחזה לאחר שנכנסה למכוניתה, ולאחר מכן המחבל פוצץ עצמו וגרם למות 16 בני אדם נוספים. בהוטו נפצעה קשה, הגיעה לבית החולים ושם, כעבור שעה, מתה מפצעיה.
  • 2 במרץ 2009 - נשיא גינאה ביסאו ז'ואאו ברנארדו ויאיירה נורה למוות על ידי חיילים מורדים במהלך התקפה מזוינת על ביתו בביסאו, ככל הנראה בגלל חיסולו יום קודם לכן של הרמטכ"ל בטיסטה טגמה נה וואי, אשר חתר לערוך הפיכה צבאית במדינה.

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידת האדמה באוקיינוס ההודי גורמת לגלי צונאמי המביאים חורבן ומוות למאות אלפי אנשים בדרום מזרח אסיה
  • 26 בדצמבר 2004 - רעידת האדמה באוקיינוס ההודי - אחת מרעידות האדמה הקטלניות ביותר בזמן המודרני מתרחשת באוקיינוס ההודי. עוצמתה הגיעה לדרגה הנדירה - 9.3 בסולם ריכטר והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה. היא התרחשה באוקיינוס ההודי בקרבת חופה הצפון מערבי של סומטרה, אינדונזיה, ועוררה גלי צונמי אדירים. גלים אלו גבו את חייהם של כ-280 אלף בני אדם ופצעו רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון.
  • 29 באוגוסט 2005 - הוריקן קתרינה פוגע בחופיה הדרומיים של ארצות הברית, וגורם להצפתה של העיר ניו אורלינס. לפחות 1,836 בני אדם נספו כתוצאה מהסופה.
  • 8 באוקטובר 2005 - רעידת האדמה בקשמיר - רעידת אדמה בעוצמה של 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט פקדה את מחוז קשמיר בפקיסטן. הרעש גרם למותם של כ־80,000 אנשים ולכשלושה מיליון מחוסרי בית.
  • 12 במאי 2008 - רעידת האדמה בסצ'ואן - רעידת אדמה בעוצמה של 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט פקדה את מחוז סצ'ואן שבסין. ברעידת האדמה נהרגו 69,197 בני אדם, 374,176 נפצעו, היו 18,238 נעדרים, ו-4.8 מיליון בני-אדם נותרו חסרי בית.

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 25 ביולי 2000 - מטוס קונקורד של חברת אייר פראנס מתרסק מיד לאחר שהמריא מפריז, 109 נוסעי המטוס נהרגים ו-5 אנשים נהרגים על הקרקע/
  • 12 באוגוסט 2000 - טביעת הצוללת הרוסית קורסק - הצוללת הרוסית קורסק טובעת בים ברנטס. כל 118 אנשי צוות על סיפון הצוללת נספים באסון.
  • 8 באוקטובר 2001 - אסון לינטה - התנגשות טיסה 686 של סקנדיביאן איירליינס במהלך ההמראה מנמל התעופה לינטה (מילאנו) במטוס ססנה פרטי. 110 הנוסעים ואנשי הצוות, ארבעה בססנה, וארבעה על הקרקע נהרגו
  • 12 בנובמבר 2001 - טיסה 587 של אמריקן איירליינס מתרסקת לתוך שכונה בקווינס, ניו יורק. כל 260 הנוסעים ואנשי הצוות ו-5 על הקרקע נהרגו.
  • 25 במאי 2002 - טיסה 611 של צ'יינה איירליינס מתרסק באזור מיצרי טייוואן. כל 225 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
  • 27 ביולי 2002 - מטוס קרב סוחוי Su-27 מתרסק במהלך תצוגה אווירית בלבוב שבאוקראינה. 85 איש הרוגים ויותר מ-100 פצועים. זהו אסון התעופה בתצוגה הגדול ביותר בתולדות התעופה
  • 26 בספטמבר 2002 - המעבורת MV Le Joola שוקעת מול חופי גמביה. באסון נהרגו 1,863 בני אדם.
  • 1 בפברואר 2003 - מעבורת החלל קולומביה מתפרקת מעל טקסס בחזרתה לכדור הארץ. כל צוות המעבורת, שאילן רמון היה חלק ממנו, נספה.
  • 14 באוגוסט 2005 - מטוס נוסעים שיצא מקפריסין בדרכו ליוון התרסק. כל 115 הנוסעים ושישה אנשי הצוות על המטוס נהרגו.
  • 16 באוגוסט 2005 - 160 הרוגים בהתרסקות מטוס של וסט קאריביאן אירוויז בונצואלה
  • 31 באוגוסט 2005 - 953 בני אדם מתו בבגדאד כאשר חצו בבהלה גשר שחוצה את נהר החידקל כשנמלטו ממסגד עקב חשש ממחבל מתאבד.
  • 30 בדצמבר 2006 - המעבורת MV Senopati Nusantara שקעה בעקבות סערה בים ג'אווה. באסון נספוג בין 400 ל-500 מתוך 628 האנשים על סיפון המעבורת. שלושה ימים לאחר מכן התרסק מטוס באותה סערה וכל 102 האנשים על הסיפון נהרגו.
  • 17 ביולי 2007 - טיסה 3054 של TAM איירליינס החליקה מהמסלול בנמל התעופה של סאו פאולו והתרסקה לתוך מחסן סמוך. באסון נהרגו 199 אנשים.
  • 1 ביוני 2009 - טיסה 447 של אייר פראנס התרסקה לתוך האוקיינוס ​​האטלנטי הדרומי. כל 228 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס על המטוס נהרגו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – משבר הסאבפריים, משבר האשראי העולמי, עליית מחירי הנפט מאז שנת 2003

צמיחה כלכלית בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – אירו

גלובליזציה וההתנגדות למגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – גלובליזציה, מיקור חוץ
מיקור חוץ של מקומות עבודה למדינות זרות, כגון העברה של מוקדי טלפונים להודו, גדל באופן משמעותי במהלך העשור כאשר תאגידים שונים העבירו את הייצור וכמו גם שירותים שונים שהתאגיד מספק ממדינות המערב למדינות מתפתחות.

עידן התסיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – משבר הסאבפריים, המשבר הכלכלי העולמי (2008)
לקוחות מודאגים צובאים ב-15 בספטמבר 2007 על דלתות הבנק הבריטי נורת'רן רוק - אחד מהבנקים הגדולים הראשונים שקרסו עקב המשבר. הבנק הולאם על ידי ממשלת בריטניה בפברואר 2008.

משבר האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית האירו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – אירו

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוסטרציה של כלי הרכב הרובוטי במאדים

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגל הופך לאתר הנצפה ביותר באינטרנט
הסגוויי נחשף לראשונה בדצמבר 2001
  • במהלך העשור חלה התקדמות ניכרת בתחום האלקטרוניקה הדיגיטלית. טלפונים ניידים, מצלמות דיגיטליות, ונגני שמע דיגיטליים הפכו לפריטים ביתיים נפוצים תוך מספר שנים.
  • הדואר האלקטרוני וחיבור הפס הרחב לאינטרנט הפכו נפוצים כמעט בכל מקום בעולם המתועש.
  • אתרי רשתות חברתיות הפכו לדרך פופולרית ברחבי העולם אשר באמצעותה אנשים שומרים על קשר זה עם זה, לא משנה היכן הם נמצאים, כל עוד יש להם חיבור לאינטרנט.
  • החששות מההשלכות הכרוכות מבאג 2000 לא התממשו לבסוף.
  • המסחר באינטרנט הפך נפוץ.
  • ב-11 בינואר 2007 סין מבצעת ניסוי מוצלח בטיל בליסטי שמסוגל להשמיד לוויינים.
  • ב-31 באוקטובר 2008 סאטושי נאקאמוטו מפרסם לראשונה את המסמך שמתאר את הביטקוין וטכנולוגיית הblockchain [3]
  • גוגל הופך לאתר הנצפה ביותר באינטרנט.
  • הסגוויי נחשף לראשונה בדצמבר 2001.
  • סיגריות אלקטרוניות - בתחילת עשור הומצאה הסיגריה האלקטרונית על ידי הרוקח הסיני הון ליק לאחר שאביו מת מסרטן ריאות.

אלקטרוניקה ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגני האודיו הדיגיטליים צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור ובייחוד נגן ה-iPod.
  • מכשירי GPS לרכב צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור.
  • טלוויזיות High Definition הפכו פופולריות במדינות המערב.
  • מצלמות דיגיטליות הפכו פופולריות בקרב מדינות העולם המפותחות.
  • מכשירי ה-PVR מחליפים את מכשירי הוידאו טייפ ככלי המועדף להקלטת שידורי טלוויזיה.
  • פורמט הבלו-ריי זכה במהלך העשור להגמוניה והפך לממשיכו של פורמט ה-DVD לאחר שבפברואר 2008 החליטה חברת טושיבה להפסיק לפתח את הפורמט המתחרה HD-DVD.
  • חיבור לאינטרנט בפס רחב צבר פופולריות מסיבית ברחבי העולם והחליף בהדרגה את החיבור לאינטרנט באמצעות קווי טלפון (Dial-up).
  • שירותי מחשוב הניתנים למשתמש באמצעות מחשב מרוחק (מחשוב ענן) צברו פופולריות רבה במהלך העשור
  • טכנולוגיית ה-VoIP צוברת פופולריות רבה ברחבי העולם, ובמיוחד שירות הטלפוניה החינמי סקייפ.
  • תקליטונים מפסיקים להיות האמצעי הנפוץ ביותר לאחסון נתונים וגיבוי קבצים - את התקליטונים מחליפים מכשירי הדיסק און קי, כרטיסי הזיכרון וצריבת תקלטורי DVD.

תוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שובר הקופות הגדול ביותר של העשור היה "אווטאר" (2009)

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמן אשר מכר הכי הרבה במהלך העשור היה אמינם
הזמרת שמכרה הכי הרבה הייתה בריטני ספירס

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הז'אנר הטלוויזיוני תוכניות מציאות זוכה במהלך העשור לפופולריות עצומה עם תוכניות כמו "הישרדות", "Idol" ו"האח הגדול" אשר עבורן הופקו לאורך השנים גרסאות מקומיות במדינות רבות

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור חלה עליה משמעותית בשימוש במדיה דיגיטלית בניגוד לשימוש במדיה מודפסת, וכמו כן בעולם המערבי החלה ירידה הדרגתית מתמדת של ספרים מודפסים במדינות שבהן קוראי ספרים אלקטרוניים הפכו נפוצים.

מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסולת המשחק פלייסטיישן 2 יצאה לראשונה לשווקים בשנת 2000 והפכה בהמשך לקונסלות המשחק הנמכרת ביותר בכל הזמנים

אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 מושקת הרשת החברתית פייסבוק. עד סוף העשור יהיה האתר במקום השביעי בפופולריות שלו ברשת,[4] ויכלול מעל ל-350 מיליון משתמשים פעילים.[5]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור חלה ירידה בפופולריות של ערוצי הרדיו בעקבות העלייה בפופולריות של נגני mp3 במכוניות. בעולם המערבי נוסדו שירותי רדיו דרך לוויין, אשר איפשרו למאזינים לראשונה לשלם דמי מנוי חודשיים עבור האפשרות להאזין לאלפי תחנות רדיו מקשת רחבה של סוגות מוזיקליים בעת הנהיגה ללא פרסומות. בעקבות ההתחזקות של מגמה זו, תחנות רדיו רבות החלו להזרים את התוכן שלהן גם באינטרנט ובכך הצליחו להרחיב את קהל המאזינים הפוטנציאליים באופן משמעותי.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורד שחקים טאיפיי 101 הפך לבניין הגבוה ביותר בעולם (גובהו 509 מטרים) כאשר נפתח רשמית ב-31 בדצמבר 2004, שיא בו החזיק עד השלמת בנייתו של בניין הבורג' ח'ליפה ב-4 בינואר 2010.

מדיה מודפסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשור חלה ירידה משמעותית בייחוד של הספרים, המגזינים והעיתונים בתור המדיה מובילה לצריכת מידע וכמדיה מובילה להפצת פרסומות.

אתרי החדשות באינטרנט ואתרי תקשורת מקוונים אחרים הפכו לגופים תחרותיים המסוגלים להרוויח הכנסות רבות מפרסום, ובעקבות כך עיתונאים וסופרים רבים בעולם המערבי החלו לפרסם את דבריהם באינטרנט.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי הספורט העיקריים של העשור כללו שלוש אולימפיאדות קיץ - אולימפיאדת סידני אשר נערכה בשנת 2000, אולימפיאדת אתונה אשר נערכה בשנת 2004 ובייג'ינג אשר נערכה בשנת 2008. במהלך העשור נערכו גם שתי אולימפיאדות חורף בסולט לייק סיטי בשנת 2002 ובטורינו בשנת 2006.

במהלך העשור נערכו שתי תחרויות גביע העולם בכדורגל בקוריאה הדרומית ויפן (2002) וגרמניה (2006).

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריטים אשר הינם/היו אופנתיים בעשור הראשון של המאה ה-21 כוללים בין יתר קרוקס, מחשב כף יד, טלפונים ניידים מסוג "Flip Phones", והסגוויי.

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה שלהלן כוללת את ראשי השלטון הבולטים ביותר בעשור הראשון של המאה ה-21 (ראשי המעצמות, ראשי שלטון אשר להם הייתה השפעה ניכרת במהלך העשור, אך גם ראשי שלטון של מדינות/טריטוריות בולטות בעיני ישראל במהלך העשור הראשון של המאה ה-21). שמות ראשי השלטון שמופיעים להלן בכתב מודגש היו בשלטון לאורך כל העשור.


זמרים ולהקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור הראשון של המאה ה-21 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 2000 בישראל, 2001 בישראל, 2002 בישראל, 2003 בישראל, 2004 בישראל, 2005 בישראל, 2006 בישראל, 2007 בישראל, 2008 בישראל, 2009 בישראל

שלטון וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות 1999 נבחר לראשות הממשלה אהוד ברק. במהלך כהונתו התבצעה נסיגה חד צדדית מלבנון, בתמיכת הציבור בישראל, וב-24 במאי 2000 יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. צבא לבנון לא התפרס באזור, וכוחות החזבאללה שלטו בו עד מלחמת לבנון השנייה. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו על ידי חזבאללה 3 חיילי צה"ל בהר דב ומאוחר יותר גם אלחנן טננבאום. טננבאום וגופות 3 החיילים הוחזרו ב-2004 תמורת שחרור מאות אסירים ערביים.

בין ספטמבר 2000 עד פברואר 2005 הייתה תקופת האינתיפאדה השנייה. האינתיפאדה התבטאה בגל טרור פלסטיני ששיאו היה במרץ 2002 ושהוביל ליציאה למבצע חומת מגן. השנים 20012004 היו רוויות פיגועים, אך הפעילות הצבאית שבוצעה בהמשך - שכללה את כיבוש יהודה ושומרון מחדש, מעצרים ופשיטות יומיומיים, הריסת בתים וסיכולים ממוקדים כנגד פעילי ומנהיגי טרור, הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות האינתיפאדה הוחלט לבנות את גדר ההפרדה לאורכה של מדינת ישראל.

באוקטובר 2000 פרצו מהומות אוקטובר 2000, שבהן נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד במסגרת הפגנות אלימות מצד ערביי ישראל. בעקבות המהומות הוקמה ועדת אור וחלה הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל.

ב-2001 נערכו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בעקבות התפטרות ראש הממשלה ברק שבהן ניצח שרון. בבחירות לכנסת ה-16, כשנתיים לאחר מכן, בבחירות 2003 שב שרון, יו"ר הליכוד, וניצח באופן ניכר.

ב-4 בינואר 2006 ראש הממשלה שרון לקה באירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר תנועת "קדימה" לאהוד אולמרט כממלא מקום. בבחרות לאחר מכן ניצח אולמרט.

ב-6 בספטמבר 2007 תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה.

בתחילת שנת 2009 נבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה במהפך שלטוני.

כלכלה וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי האוצר בתקופה זו היו סילבן שלום (עד 2003) ובנימין נתניהו (עד אוגוסט 2005). המשק נכנס למיתון בשנים 20022004 אולם לאחר מכן התאושש ושב לצמוח, תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן הופרטו מספר חברות ממשלתיות גדולות, בהן אל על, מפעל הנשק הקל של תע"ש, בזק ובנק דיסקונט. המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון הייתה תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה, באורח חד צדדי וללא הסכם, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועת עזה לצד שתיים בצפון השומרון.

לקראת בחירות 2006, עזב אריאל שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז קדימה. עוד לפני הבחירות, אושפז שרון והוחלף בידי אהוד אולמרט שגם הרכיב את הממשלה לאחר הבחירות.

השקט היחסי ששרר בגבול הצפון בשנים שמאז הנסיגה בא לסיומו באופן חד ביולי 2006 עם חטיפת שני חיילי צה"ל בידי חזבאללה והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח לבנון, שהתפתחה למלחמת לבנון השנייה, ושהובילה לפריסת כוחות בינלאומיים רחבים (יוניפי"ל) ושל צבא לבנון בדרום לבנון. ביולי 2008, הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, במסגרת עסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם סמיר קונטר) עם ארגון החזבאללה.

למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי עוטף עזה מירי חוזר של רקטות קסאם ופצצות מרגמה, בסוף שנת 2008 ולאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה שכלל תקיפות אוויריות מסיביות בשילוב עם פעולת קרקע.

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול הכנסת ומשרד ראש הממשלה. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת שמשתתפיה איימו לנקוט באותם אמצעים כמו עמיתיהם שהגינו באופן כללי עבור נכים. גם אתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור היו כמה וכמה שביתות שבת של שובתי רעב המאוכזבים מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי סרטן המעי הגס, בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנת 2008 ושנת 2009 היו פעילויות הפגנתיות של נכי צה"ל שטענו שקצבאותיהם נשחקות.

יחס הממשלות השונות אל הנזקקים ואל הנכים בפרט הפך גם לסוגיה בתעמולת הבחירות. מחנה פרץ, במפלגת העבודה טען לייצוג מגזר זה והוא קיבל גיבוי ממטה מאבק הנכים שארגן את ההפגנה הארוכה והמתוקשרת מול משרד ראש הממשלה. אולם פעילותה של שרת החינוך, יולי תמיר, השייכת למחנה הייתה מלווה בחיכוכים מתוקשרים רבים עם הורי תלמידים חולים ונכים. סיסמת הבחירות של מפלגת קדימה הייתה "כלכלה עם חמלה" – דהיינו הכרה הן בצרכי המשק והן בצרכי הנזקקים. מפלגת ש"ס הציגה עצמה בכמה מערכות בחירות במהלך עשור זה כמייצגת של הנזקקים, מרצ החלה להדגיש את הפן הסוציאלי במצעה אחרי כמה עשורים שהתעמולה שלה התרכזה בקידום תהליך השלום ומפלגה נוספת שכל עניינה הוא בייצוג נזקקים, מפלגת גיל, קיבלה שמונה מושבים בכנסת אחרי עשרות שנים שבהן מפלגות פנסיונרים לא עברו מעולם את אחוז החסימה.

מדע ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור התאפיין בניסיונות החרמה כלכליים, תרבותיים ואקדמיים של מדינת ישראל באירופה, בהצגת צבא הגנה לישראל כעבריין כרוני על זכויות האדם האלמנטאריות, בסכסוך עם ועדת זכויות האדם של האומות המאוחדות ובניסיונות מעצר ותביעה של צמרת הביטחון הישראלית באירופה. אף על פי שבאופן רשמי הכישלונות הישראליים היחידים של מדינת ישראל בתחום זה הם ההפסד בבית המשפט בהאג בדיון על גדר ההפרדה, ואף על פי שדווקא בעשור זה מדינת ישראל יכולה להצביע על הישגים ביחסים המדעיים-תרבותיים עם אירופה כמו שלושה זוכים בפרס נובל למדעים, חלה התרחקות תרבותית-מדעית בין ישראל לאירופה. תוכניות ההתנדבות הסקנדינביות בקיבוצים ישראליים בוטלו, חל משבר תיירותי עם טורקיה והפגנות אנטי ישראליות חוזרות ונשנות הפכו לשגרה בבירות אירופיות רבות.

ציוני-דרך לפי תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ישראלית פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]