הליגה הצפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הליגה הצפונית
Lega Nord
סמל המפלגה החל משנת 2018
סמל המפלגה החל משנת 2018
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
שם רשמי הליגה הצפונית לעצמאות פדניה
מייסד אומברטו בוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים מתאו סלביני
תאריך ייסוד 4 בדצמבר 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות רגיונליזם כלכלי, פדרליזם, אירוסקפטיות, אנטי-גלובליזציה, ימין פופוליסטי
מטה מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין
ארגונים בינלאומיים הברית הארופאית לחופש, מפלגה של 'אירופה של האומות והחופש', אירופה של האומות והחופש עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים      ירוק,      כחול
נציגויות בפרלמנטים
בית הנבחרים
124 / 630
הסנאט של הרפובליקה
58 / 315
הפרלמנט האירופי
28 / 73
73 מושבים מוקצים לאיטליה
נשיאי מחוזות
4 / 20
www.leganord.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הליגה הצפוניתאיטלקית: Lega Nord) היא מפלגת ימין איטלקית. המפלגה נוסדה בשנת 1991 כאיחוד של מספר מפלגות אזוריות בצפון איטליה ובמרכזה בהנהגת אומברטו בוסי אשר נאלץ להתפטר בשנת 2012 בגלל פרשת שחיתות. המפלגה תומכת בהפיכת איטליה למדינה פדרלית ומתן אוטונומיה רחבה לאזורים מסוימים באיטליה, במיוחד לצפונה (למחוזות ונטו, לומבארדיה, פיאדמונט, ליגוריה, אמיליה רומאנה וטוסקנה). חוקת המפלגה מצהירה כי היא תומכת בפדרציה פיסקלית, שבה יישמרו לכל מחוז המסים שנגבים בו.[1]

במספר נושאים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, המפלגה, בדומה למפלגות ימין אחרות באירופה, נחשבת כתומכת בעמדת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-80 פרחו מפלגות אזוריות ברחבי איטליה. בדצמבר 1989 המפלגה הושקה ככוח פוליטי והוכרזה כמפלגה בפברואר 1991. בתקופה זו החלה תסיסה חברתית בין מרכז איטליה ובירתה רומא לבין צפון הארץ. פריצתה של המפלגה היה בבחירות האזוריות שחלו בשנת 1990 .בבחירות הארציות בשנת 1992 המפלגה רצה לראשונה בבחירות והפכה למפלגה הרביעית בגודלה בפרלמנט, לאחר שצברה 8.7% מהקולות. המפלגה הגיעה לשיא כוחה בשנת 1996 ואף דרשה להקים מדינה עצמאית בפדניה. דרישה זו פגעה בפופולריות של המפלגה והיא צנחה בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 1999. לאחר מכן המפלגה זנחה את הדרישה לעצמאות טוטלית, והתמקדה ברעיון של יצירת פדרציה.

בשנים 20112012 המפלגה נכנסה למשבר, כתוצאה מפילוגים פנימיים ופרשת שחיתות. בשנים לאחר מכן המפלגה הדגישה את נושא האירוסקפטיות ואף שיתפה פעולה עם מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת מארין לה פן בנושא.

בבחירות באיטליה ב-2018 זכתה הליגה בניצחון והקימה קואליציה ביחד עם תנועת חמשת הכוכבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הליגה הצפונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]