לדלג לתוכן

ציפי רובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צפורה רובין)
ציפי רובין
לידה 1946 (בת 78 בערך)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה פאראלימפית, כדורסל נכים, שחייה פאראלימפית, טניס שולחן פאראלימפי עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המשחקים הפאראלימפיים
אתלטיקה
זהב טוקיו 1964 הדיפת כדור ברזל D (שיא עולם)
זהב תל אביב 1968 זריקת אלה D
זהב תל אביב 1968 הטלת כידון D (שיא עולם)
זהב תל אביב 1968 קרב חמש (קבוצה מיוחדת)
זהב תל אביב 1968 הדיפת כדור ברזל D (שיא עולם)
זהב היידלברג 1972 הטלת כידון-5 (שיא עולם)
זהב טורונטו 1976 הטלת כידון-5
זהב טורונטו 1976 קרב חמש-5
זהב טורונטו 1976 הדיפת כדור ברזל-5
זהב ארנהם 1980 הטלת כידון-5
זהב סיאול 1988 הטלת כידון-5
זהב סטוק מנדוויל 1984 זריקת דיסקוס
זהב סטוק מנדוויל 1984 הטלת כידון
כסף תל אביב 1968 זריקת דיסקוס D
כסף היידלברג 1972 הדיפת כדור ברזל-5
כסף טורונטו 1976 זריקת דיסקוס-5
כסף סטוק מנדוויל 1984 הדיפת כדור ברזל
כסף סטוק מנדוויל 1984 קרב חמש
ארד טוקיו 1964 זריקת דיסקוס D
ארד טוקיו 1964 הטלת כידון D
ארד ארנהם 1980 הדיפת כדור ברזל-5
ארד סיאול 1988 הדיפת כדור ברזל-5
ארד סיאול 1988 קרב חמש- 5–6
כדורסל כיסאות גלגלים
זהב תל אביב 1968 כדורסל
זהב טורונטו 1976 כדורסל
כסף ארנהם 1980 כדורסל
כסף סטוק מנדוויל 1984 כדורסל
ארד היידלברג 1972 כדורסל
שחייה
כסף טוקיו 1964 50 מטר חופשי
כסףתל אביב 1968שליחים 3X50 מעורב
טניס שולחן
ארד טוקיו 1964 נשים זוגות C
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צפורה (רוזנבאום) רובין (נולדה בשנת 1946) היא ספורטאית ישראלית, אלופה ושיאנית עולם פאראלימפית לשעבר.

במשחקים הפאראלימפיים טוקיו (1964) הייתה בין חמשת הישראלים הראשונים שזכו במדליית זהב פאראלימפית. היא השתתפה במשחקים הפאראלימפיים שמונה פעמים (1992-1964) והיא הספורטאית המעוטרת ביותר מישראל בספורט הנכים עם 31 מדליות פאראלימפיות בארבעה ענפי ספורט שונים, מהן 15 זהב, 9 כסף ו-7 ארד (23 מדליות באתלטיקה, 5 מדליות בכדורסל, 2 מדליות בשחייה ומדליית ארד בטניס שולחן) היא מדורגת במקום רביעי בעולם בכל הזמנים בצבירת המדליות בסך הכל ובמקום 13 בעולם בכל הזמנים בצבירת מדליות הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב לזוג הורים ואחות גדולה. בגיל 4 וחצי חלתה בפוליו, ונותרה עם רגל שמאל משותקת עם התקן. לאורך ילדותה, העידה, שסבלה מיחס משפיל מצד חבריה, אך מצאה מפלט בגיל 14, כשפנתה לספורט למספר ענפים: זריקה לסל, הדיפת כדור ברזל, כדור טניס שולחן, והטלת כידון באימונה של האתלטית עדנה מדליה.[1]

ב-1963, למרות חששות המעסיקים, התקבלה לעבודה בבנק, ובכך פתחה שער להעסקת נכים נוספים במקום עבודתה.[1]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הפאראלימפיים טוקיו (1964) זכתה ב-5 מדליות מהן 1 זהב, 1 כסף ו-3 ארד. מדליית זהב בהדיפת כדור ברזל בשיא עולם חדש של 5.16 מטר, מדליית כסף במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 1:25.2 דקות, אחרי בתיה משעני מישראל (1:07.8 דקות) ו-3 מדליות ארד בזריקת דיסקוס (13.57 מטר), הטלת כידון (13.28 מטר, במדליית זהב זכתה משעני בשיא עולם חדש של 15.50 מטר) וכן במשחק טניס שולחן זוגות נשים עם משעני.

במשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) זכתה ב-7 מדליות, מהן 4 זהב בהטלת כידון בשיא עולם חדש של 16.80 מטר, בקרב חמש (3435 נק'), בהדיפת כדור ברזל פעם שנייה ברציפות בשיא עולם חדש של 6.97 מטר ובתחרות זריקת אלה (27.44 מטר), ומדליית כסף בזריקת דיסקוס (16.22 מטר, 2 ס"מ פחות מאירן מונקו מאיטליה) ובמשחה שליחים 3X50 בסגנון מעורב (עם מלכה חלפון ואורה גולדשטיין). נוסף לכך היא סיימה במקום חמישי במירוץ 60 מטר בכיסא גלגלים (18.3 שניות), במקום שמיני בסללום (1:22.1 דקות) ובמקום רביעי במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 49.2 שניות.

במשחקים הפאראלימפיים היידלברג (1972) זכתה ב-2 מדליות, מדליית זהב בהטלת כידון בשיא עולם חדש של 18.50 מטר פעם שנייה ברציפות ומדליית כסף בהדיפת כדור ברזל (6.81 מטר). נוסף לכך היא סיימה במקום רביעי בזריקת דיסקוס (18.00 מטר), במקום רביעי בסלאלום (69.6 שניות), במקום חמישי במירוץ שליחות 4x40 מטר בכיסאות גלגלים 51.8 שניות ובמקום תשיעי במירוץ 60 מטר בכיסא גלגלים (19.9 שניות). הייתה שותפה לזכיית נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים במדליית ארד.

במשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976) זכתה ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב בהטלת כידון (16.93 מטר) פעם שלישית ברציפות, קרב חמש (5307 נק') והדיפת כדור ברזל (6.71 מטר) ומדליית כסף בזריקת דיסקוס ( 15.20 מטר). הייתה שותפה לזכיית נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים במדליית זהב.

במשחקים הפאראלימפיים ארנהם (1980) זכתה רובין ב-2 מדליות, מדליית זהב בפעם הרביעית ברציפות בהטלת כידון (18.24 מטר) ומדליית ארד בהדיפת כדור ברזל (7.08 מטר). נוסף לכך, היא סיימה במקום חמישי בזריקת דיסקוס (16.84 מטר). הייתה שותפה לזכיית נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים במדליית כסף.

במשחקים הפאראלימפיים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984) זכתה במדליות זהב בתחרויות זריקת דיסקוס (19.38 מטר) והטלת כידון (15.76 מטר) ובמדליות כסף כחברה בנבחרת ישראל בכדורסל נשים ובתחרויות הדיפת כדור ברזל (6.75 מטר) וקרב חמש.

במשחקים הפאראלימפיים סיאול (1988) זכתה ב-3 מדליות, מדליית זהב בהטלת כידון בפעם החמישית בשיא אישי חדש של 18.94 מטר ושתי מדליות ארד בהדיפת כדור ברזל (6.60 מטר) ובקרב חמש (2822.40 נק') לפני גאולה סירי מישראל (2390.20 נק'). נוסף לכך היא סיימה במקום חמישי בזריקת דיסקוס (16.66 מטר)

בגיל 46 השתתפה רובין בפעם האחרונה במשחקים הפאראלימפיים במשחקים הפאראלימפיים ברצלונה (1992), שם היא סיימה במקום שמיני בהטלת כידון (18.24 מטר) ובמקום 13 בהדיפת כדור ברזל (6.25 מטר).

חיים פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעילותה במרכז הספורט פגשה בספורטאי הנכה, אריה רובין, השניים נישאו ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר שנות נישואים ארוכות הם התגרשו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציפי רובין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]