לדלג לתוכן

קאמי ז'ורדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאמי ז'ורדן
Camille Jordan
לידה 5 בינואר 1838
La Croix-Rousse, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בינואר 1922 (בגיל 84)
פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marie Ennemond Camille Jordan עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תורת החבורות, אלגברה לינארית, מתמטיקה, תורת המידה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אקול פוליטקניק (1858)
  • הפקולטה למדעים של פריז (1861)
  • בית הספר הלאומי הגבוה למכרות (1861) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ויקטור פואיזה, Joseph Alfred Serret עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • נשיא האגודה הצרפתית למתמטיקה (18791879)
  • נשיא האקדמיה הצרפתית למדעים (1 בינואר 191631 בדצמבר 1916)
  • דירקטור (18851922) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Georges Humbert עריכת הנתון בוויקינתונים
אב Alexandre Jordan עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Édouard Jordan עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פונסלה (1870)
  • קצין בלגיון הכבוד (12 ביולי 1890)
  • חבר זר של החברה המלכותית (26 ביוני 1919) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי אנמון קאמי ז'ורדןצרפתית: Marie Ennemond Camille Jordan; 5 בינואר 183822 בינואר 1922) היה מתמטיקאי צרפתי שעסק בתחומים רבים במתמטיקה ובין היתר היה ממשיך דרכו העיקרי של גלואה בפיתוח שיטתי של תורת החבורות. בנוסף כתב ז'ורדן את הספר "קורס באנליזה" (צרפתית: Cours d'analyse), שהשפיע על מתמטיקאים רבים (הארדי בספרו "התנצלותו של מתמטיקאי" מציין את הספר כנקודת מפנה בתפיסת עולמו כמתמטיקאי).

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורדן נולד בליון שבצרפת, שם התגורר ולמד בילדותו, וב-1855 עבר עם אשתו הטרייה (מארי איזבל מונה - בתו של סגן העיר ליון) לפריז כדי ללמוד באקול פוליטקניק. הוא למד שם הנדסה, וב-1861 נבחן על הדוקטורט שלו. עם תום לימודיו עזב ז'ורדן את פריז ועבד כמהנדס בפריבאס ולאחר מכן בשאלון-סור-סון, עד שלבסוף חזר לפריז. במהלך תקופה זו נולדו לו ולאשתו לא פחות משני בנים ושש בנות. ב-1873 התקבל ז'ורדן כבוחן באקול פוליטקניק, ב-1876 נתמנה לפרופסור לאנליזה, ובשנים 1883-1885 קיבל משרת הוראה מקבילה בקולז' דה פראנס.

לאחר מותו נאספו כל כתביו לארבעה כרכים עבי-כרס בהוצאת Gauthier-Villars. שניים מהם מכילים את כל כתביו בתורת החבורות, אחד מהם עוסק באלגברה ובתורת המספרים, והאחרון עוסק בטופולוגיה של פאונים, משוואות דיפרנציאליות ומכניקה.

בתקופתו של ז'ורדן טרם הייתה מקובלת החלוקה לנושאים כפי שהיא מקובלת היום, וכך נושאים טופולוגים שימשו כר פורה לרבות מעבודותיו הראשונות. היכרותו עם עבודתו של רימן ורעיונותיו בנושא סימטריות הביאו אותו לכדי ניסוח של חבורות סימטריה והומוטופיה ללא שימוש בכלים מתורת החבורות וללא שנחשף לעבודתו של מביוס. עבור ז'ורדן חבורה הייתה מה שאנו היינו מכנים היום חבורת תמורות (מושג החבורה כמבנה מופשט יותר יומצא רק כמה שנים מאוחר יותר). מתוך ניתוח מעמיק של הרעיונות של גלואה הגדיר ז'ורדן את מושג סדרת ההרכב והוכיח את משפט ז'ורדן הולדר. בנוסף עסק ז'ורדן בבעיית הסיווג של חבורות סופיות. למרות שהסיווג של חבורות אבליות סופיות היא משימה פשוטה באופן יחסי, הסיווג של חבורות הרכב סופיות אינה כזו. אף על פי כן סימן ז'ורדן יעד זה כמטרה למחקריו, ודבק בה גם בידיעה כי ייתכן שלעולם לא תבוא על סיומה.

גישתו הייחודית ושיטותיו פורצות הדרך סללו את הדרך למתמטיקאים רבים אחריו. ז'ורדן ליקט את רעיונותיו החדשים בשנים 1860-1870 לספר על תמורות ומשוואות אלגבריות (צרפתית: Traité des substitutions et des équations algebraique). ספר זה, שכלל בין היתר את הניסוח המקורי של צורת ז'ורדן, החזיר את רעיונותיו של גלואה למרכז הבמה ושימש כאבן יסוד בהוראת תורת החבורות באוניברסיטאות ברחבי העולם.

מונחים על שמו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאמי ז'ורדן בוויקישיתוף