קאפלה (כוכב)
 |
|
| מיקומה של המערכת בקבוצת עגלון | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עגלון |
| שמות נוספים | α בעגלון |
| בהירות | 0.08 |
| סיווג ספקטרלי | K0III |
| עלייה ישרה | 5ʰ 16ᵐ 41.3591ˢ |
| נטייה | 52.768″ 59′ 45° |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.5- |
| מרחק | 0.5 ± 42.2 שנות אור 0.15 ± 12.94 פארסק |
| עוצמת הארה | פי 150 מהשמש |
| מערכת | |
| כוכבים נלווים | קאפלה D / C / B / A |
 |
|
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עגלון |
| סוג | ענק צהוב |
| בהירות | 0.71 |
| סיווג ספקטרלי | G8III |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.14 |
| רדיוס | 10.2 רדיוסי שמש |
| מסה | 2.69 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 78.5 מהשמש |
| טמפרטורה | 5,270 K |
|
|
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עגלון |
| סוג | ענק צהוב |
| בהירות | 0.96 |
| סיווג ספקטרלי | G0III |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.29 |
| רדיוס | 8.5 רדיוסי שמש |
| מסה | 2.56 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 77.6 מהשמש |
| טמפרטורה | 5,900 K |
|
|
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עגלון |
| סוג | ננס אדום |
| בהירות | 10 |
| סיווג ספקטרלי | M1V |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 9.4 |
| רדיוס | 0.6 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.25 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.013 מהשמש |
| טמפרטורה | 3,500 K |
|
|
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עגלון |
| סוג | ננס אדום |
| בהירות | 12 |
| סיווג ספקטרלי | M4-5V |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 11.4 |
| רדיוס | 0.3 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.10 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.0005 מהשמש |
| טמפרטורה | 3,100 K |
|
|
קאפלה (בלועזית: Capella - או α בעגלון) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עגלון והשישי בבהירותו בשמים. כמו כן הוא הכוכב עם דרגת בהירות מתחת ל-1 הקרוב ביותר לקוטב השמימי הצפוני.
קאפלה הוא למעשה מערכת בת ארבעה כוכבים במרחק של כ-42 שנות אור, המורכבת מזוג ענקים צהובים וזוג ננסים אדומים הקשורים כבידתית זה לזה.
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוג הענקים הצהובים (קאפלה B/A) הם כוכבים בעלי כ-2.5 מסות שמש, שהיו בעבר מסיווג ספקטרלי A, דומים לסיריוס, אך עזבו את הסדרה הראשית כאשר כילו להתיך את המימן שבליבתם להליום וכיום מתיכים הליום לפחמן. שני הכוכבים נמצאים בתהליך בן מספר מיליוני שנים של הפיכה לענקים אדומים. הזוג מקיף זה את זה במרחק של כשני שלישי יחידה אסטרונומית ובזמן מחזור של כ-104 יום. אף על־פי שבהירותם הנראית המשותפת של הזוג דומה לבהירותו של אלפא קנטאורי, הם נמצאים במרחק גדול פי 10 ממנו ולמעשה עוצמת הארתם המשותפת גדולה ביותר מפי 100. רדיוסם של הענקים הוא בערך פי 10 מהשמש (כ-0.04 יחידות אסטרונומיות) והוא צפוי לגדול עוד במהלך הפיכתם לענקים אדומים.
זוג הננסים האדומים (קאפלה D/C) הם כוכבי הסדרה הראשית שמאסתם נמוכה - כרבע ועשירית בלבד ממסת השמש, ולכן גם בהירותם קטנה והם עמומים מאוד. הזוג מקיף זה את זה במרחק של כ-48 יחידות אסטרונומיות ובזמן מחזור של כ-388 שנים והשנים מקיפים יחד את זוג הענקים במרחק של כ-11,000 יחידות אסטרונומיות (0.17 שנות אור).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה כולה זוהתה כעגלון עוד בבבל העתיקה וכן ביוון העתיקה ובסין. הכוכב מציין את כתפו של העגלון, אך במיתולוגיה היוונית תואר הכוכב כעז אותה נושא העגלון על כתפיו, וזה מקור השם קאפלה - עז קטנה בלטינית. העז זוהתה עם אמלתאה - העז שהניקה את זאוס בינקותו וקרנה שנשברה על ידו היא קרן השפע. שלושת הכוכבים הסמוכים לקאפלה (ε בעגלון, ζ בעגלון ו-η בעגלון) מכונים הגדיים. קאפלה הוא גם הקודקוד הצפון־מערבי של משושה החורף.
בסוף המאה ה-19 התגלה קאפלה C והתברר ממדידות ספקטרוסקופיות שקאפלה מכיל זוג ענקים צהובים. בתחילת המאה ה-20 התגלה שגם קאפלה C הוא בעצמו למעשה זוג ננסים אדומים.
