לדלג לתוכן

קארוי קרפטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארוי קרפטי
Kárpáti Károly
קארוי קרפטי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 ביולי 1906
אגר, ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1996 (בגיל 90)
בודפשט, הרפובליקה ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kellner Károly
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
פרסים והוקרה מסדר הברונזה האולימפי (1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט היאבקות
מאזן מדליות
היאבקות
מתחרה עבור הונגריההונגריה הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב ברלין 1936 חופשית עד 66 ק"ג
כסף לוס אנג'לס 1932 חופשית עד 66 ק"ג
אליפות אירופה בהיאבקות
זהב בריסל 1930 חופשית עד 66 ק"ג
זהב בריסל 1935 חופשית עד 66 ק"ג
כסף בודפשט 1927 יוונית-רומית עד 66 ק"ג
ארד סטוקהולם 1930 יוונית-רומית
ארד סטוקהולם 1934 חופשית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארוי קרפטי (במקור קלנר, בהונגרית: Kárpáti Károly; 2 ביולי 190623 בספטמבר 1996) היה ספורטאי, מאמן ומחנך יהודי-הונגרי. אלוף אולימפי (ברלין 1936), סגן אלוף אולימפי (לוס אנג'לס 1932), פעמיים אלוף אירופה (1930 ו-1935) ו-7 פעמים אלוף הונגריה בהיאבקות. בגלל היותו יהודי ניצחונו אז את המועמד הגרמני, וולפגנג ארל, במשחקים שאורגנו על ידי המשטר הנאציונל-סוציאליסטי הגזעני בגרמניה קיבל משמעות מיוחדת.

נולד כקארוי (קרול) קלנר ב-2 ביולי 1906 במשפחה של חוואים יהודים בעיר אגר. הוא היה החמישי מבין שמונה ילדים. גדל בסאבולץ' ומגיל 13 בעיירה נאג'קאלו המוכרת בקרב היהודים כ"קאליב"[1]. נמוך בקומתו, לפי עצת רופא התחיל לעסוק מנעוריו בספורט. את דרכו הספורטיבית התחיל במסגרת מועדון השחייה של דברצן בקפיצה למים אך לאחר מכן עשה הסבה והגיע במהרה להישגים מרשימים בתחום היאבקות. הדירה שבה התגורר בדברצן נמצאה בבניין שבו שכן אולם ההיאבקות של איגוד ההתעמלות של דברצן[1]. כמנהג אותם הימים אצל בני מיעוטים רבים בהונגריה, ובמיוחד אצל יהודים וגרמנים, שינה את שם משפחתו משם בעל צליל גרמני לשם משפחה הונגרי נפוץ - קרפטי.

קריירה ספורטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארוי קרפטי הצטיין בנעוריו בהיאבקות - במשקל קל ונוצה - בשני מקצועות - רומית-יוונית וחופשית גם יחד והיה למעשה המתאבק שביסס את תחום ההיאבקות החופשית בהונגריה. בין השנים 19271936 היה 19 פעמים חבר בנבחרת ההונגרית להיאבקות לאחר שכבר בשנת 1925, בגיל 19, היה לאלוף הונגריה בתחרות הלאומית לנוער. בשנים 19251926 היה חבר במועדון הספורט DTE מדברצן ואחר כך, בשנים 1926–1936, במועדון UTE (Ujpesti Torna Egylet) באויפשט.

סגן אלוף אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה בבודפשט בשנת 1927 זכה במדליית כסף בהיאבקות יוונית-רומית עד 66 ק"ג.

באולימפיאדת אמסטרדם סיים במקום רביעי בהיאבקות יוונית-רומית במשקל נוצה.

אלוף אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה בבריסל, בלגיה בשנת 1930 זכה במדליית זהב בהיאבקות חופשית עד 66 ק"ג.

באליפות אירופה שנערכה בסטוקהולם, שוודיה באותה שנה זכה במדליית ארד בהיאבקות יוונית-רומית עד 66 ק"ג.

סגן אלוף אולימפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לוס אנג'לס זכה במדליית כסף בהיאבקות חופשי במשקל קל (עד 66 ק"ג).

באליפות אירופה שנערכה בסטוקהולם בשנת 1934 הוא זכה מבדליית ארד בהיאבקות חופשית.

באליפות אירופה שנערכה בבריסל בשנת 1935 זכה במדליית זהב בהיאבקות חופשית עד 66 ק"ג.

אלוף אולימפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ברלין זכה במדליית זהב בהיאבקות חופשית, במשקל קל לאחר שניצח את האלוף הגרמני וולפגנג ארל. לאחר המשחקים פרש מספורט תחרותי ונמנה עם סגל המורים של הגימנסיה הריאלית היהודית בעיר דברצן.

בשנת 1937 עבר את הבחינות לתעודת הוראה בבית הספר הגבוה לחנוך גופני FT בבודפשט (כיום האוניברסיטה ע"ש איגנץ זמלווייס לחינוך גופני)[2].

עד שנת 1943, בגלל היותו אלוף אולימפי, היה קרפטי פטור מלהישלח למחנות עבודת כפייה שיועדו ליהודים בתקופת הרדיפות שבימי מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-40 עוד היה מורה בגימנסיה היהודית הריאלית בדברצן יחד עם כמה מורים אחרים ידועי שם כמו משה אליהו (לאסלו) גונדה ארנה גרוס לימים שותפו של משה אישביתי מנהיים לחיבור המילון העברי הונגרי והונגרי עברי ועוד. לאחר מכן המדיניות נגד היהודים החריפה ואף הוא נשלח למחנות כאלה בשטח אוקראינה הכבושה, לפי מקורות מסוימים - גם בנדבורנה.[3] בהמשך הצליח להסתתר ביערות באנקי ובמקומות מסתור בפשט.

אחרי המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קברם של קארוי קרפטי ושל אשתו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט

אחרי המלחמה היה מורה לחינוך גופני בגימנסיה ע"ש מדאץ' בבודפשט. בין השנים 19531949 גם לימד שם בבית הספר הגבוה לחנוך גופני FT.

במשך שנים רבות היה מאמן של מתאבקים הונגרים, לרבות מאמן אולימפי. בין תלמידיו היו האלופים האולימפיים בהיאבקות יוונית-רומית אימרה הודוש ומיקלוש סילוואשי. משנת 1945 ועד מותו היה חבר בוועד האולימפי ההונגרי.

ב-1953 הקים מחלקת היאבקות במסגרת המועדון "הונווד בודפשט" וכמאמן ליווה את המשלחת ההונגרית לאולימפיאדת הלסינקי. אימן במסגרת מועדון הונבד עד 1967.

משנת 1954 קיבל מינוי כשופט בינלאומי בתחרויות היאבקות. כתב שישה ספרים על ספורט ההיאבקות.

נפטר בבודפשט ב-23 בספטמבר 1996, בגיל 90, חמש שנים אחרי מות אשתו, ונקבר לידה בבית העלמין היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

מחוות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • (עם ד"ר שנדור שרקדי) A ferde cipősaroktól a görbe hátig

("מעקב נעל לא ישיר לגב עקום") (בודפשט, 1941) - ספר על מכניקת הגוף והתעמלות מתקנת

  • Görög-római és szabadbirkózás (בודפשט, 1949)

("היאבקות יוונית רומית והיאבקות חופשית")

  • Az aranyérem két oldala. Visszaemlékezések (בודפשט, 1962)

("שני צידי מדליית הזהב. זכרונות")

  • Az idő sodrában. Sportról, olimpiáról, munkáról, életről, békéről (בודפשט, 1985)

("עם חלוף הזמן: על ספורט, אולימפיאדה, עבודה, חיים, שלום")

  • Slomovits Sándor -, The Great Karpati - in Jewish Action Magazine of the Orthodox Union 5761, spring 2001

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • PaulTaylor Jews and the Olympic Games: The Clash Between Sport and Politics; with a Complete Review of Jewish Olympic Medallists Sussex Academic Press,2004

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארוי קרפטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Attila Ághassi 2020
  2. בשנתון היהודי של קהילת דברצן שנת 2005
  3. כתבה מאת שנדור שלומוביץ במגזין היהודי האורתודוקסי האמריקאי Jewish Action גיליון מהאביב 2001 - מספרת על מעשה אומץ בלתי רגיל ומסוכן שעשה קרפטי בעת שהותו במחנה נדבורנה שם החזיר לשומר גרמני שהכה אותו עם רובה והצליח להפילו מעל גשר למי הנהר. למרבה הפלא המפקדים הענישו דווקא את אותו השומר ("על שלא יכול לעמוד מול יהודי") בעוד קרפטי הועבר למחנה אחר. לפי שמועות הוכה קשות מאוחר יותר. העדות, לא ברור עד כמה היא נכונה -לפי זכרונות אבי הכותב.