קרלו מריה ג'וליני

**קרלו מריה ג'וליני**
לידה	9 במאי 1914; בארלטה, איטליה
פטירה	14 ביוני 2005 (בגיל 91); ברשה, איטליה
מוקד פעילות	איטליה, ממלכת איטליה, איטליה
תקופת הפעילות	מ-1946
מקום לימודים	האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה, אקדמיה מוזיקלה קיג'אנה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	ויולה
חברת תקליטים	EMI, דויטשה גרמופון, סוני קלאסיקל
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
	פרופיל ב-IMDb

קרלו מריה ג'וליני (באיטלקית: Carlo Maria Giulini‏; 9 במאי 1914 - 14 ביוני 2005) היה מנצח איטלקי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליני' נולד בבארלטה שבאיטליה ולמד נגינה בויולה וניצוח באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא.

ג'וליני עבד ברדיו מילאנו משנת 1946 והשיב שם לחיים כמה אופרות נשכחות, ביניהן יצירות מאת אלסנדרו סקרלטי. ארטורו טוסקניני שמע הפקה של Il Mondo della Luna מאת היידן ובעקבות זאת המליץ למנות את ג'וליני להנהלה המוזיקלית של לה סקאלה, שם נשאר מ-1953 עד 1956.

בשנת 1958 ניצח על הפקה עתירת שבחים של דון קרלוס מאת ורדי בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, בלונדון, אבל משנת 1967 הפנה עורף לאופרה והתרכז בעיקר במוזיקה תזמורתית. הוא ניצח על הפילהרמונית של וינה, על התזמורת הסימפונית של שיקגו ועל תזמורת פילהרמוניה. משנת 1978 עד 1984 היה מנצח ראשי בתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. בשנת 1982 חזר לאופרה וניצח על "פלסטף" של ורדי (בהפקה מעוררת מחלוקת).

בין הקלטותיו האגדיות "דון קרלוס" של ורדי, רקויאם של פורה, הסימפוניות השמינית והתשיעית של ברוקנר, הסימפוניה השישית (הפתטית) של צ'ייקובסקי, הסימפוניה ה-שמינית והתשיעית של שוברט, הסימפוניות הראשונה והתשיעית והשיר על הארץ של מאהלר והסימפוניות השביעית והתשיעית של דבוז'אק, אם להזכיר חלק קטן מהן.

הקלטותיו משנת 1959 עם תזמורת ומקהלת פילהרמוניה, של האופרות נישואי פיגארו ודון ג'ובאני מאת מוצרט, כמו גם ההקלטה משנת 1955 של לה טרוויאטה מאת ורדי, עם מריה קאלאס, נמנות עם המעולים ביותר בביצועי האופרה המוקלטים.

ג'וליני מת בברשה, איטליה ב-2005. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים.