קולג' טרה סנטה
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מנזר |
על שם | ארץ הקודש |
כתובת | רח' קרן היסוד 2 |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – העשור של 1920 |
תאריך פתיחה רשמי | שנות ה־20 של המאה ה־20 |
אדריכל | אנטוניו ברלוצי |
סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-קלאסית |
קואורדינטות | 31°46′29″N 35°13′04″E / 31.77473611°N 35.21785556°E |
אתר רשמי | |
קולג' טרה סנטה (בלטינית: Terra Sancta; באיטלקית: Terra Santa, "ארץ הקודש") הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המשתרע על-פני שטח של 11 דונם. עיקר פרסומו נובע מכך ששימש כמשכנה הזמני של האוניברסיטה העברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין נבנה בשנים 1924–1927 עבור אגודת סן-פאולו ממילאנו על-פי התכנון של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. המבנה הוקם בסגנון נאו-קלאסי עם השפעות של הרנסאנס האיטלקי, ועל ראשו ניצב פסל המדונינה (המדונה הקטנה) של מילאנו. בשנת 1928 נערך טקס הסרת הלוט מהפסל במעמד יורש העצר האיטלקי, הנסיך אומברטו השני, ושנה לאחר מכן, ב-1929, נקלעה האגודה לקשיים כלכליים, והמבנה הועבר לידי הפרנציסקנים. הבניין הורחב בשנות ה-30, ובשנות ה-50 נוספו מספר צריפים בחצר הבניין.
בראשית דרכו יועד המבנה על ידי הכנסייה הפרנציסקנית לשמש מרכז לפעילות חברתית-ספורטיבית. לאחר פתיחת המרכז המתחרה ימק"א, הוסב לקולג' (בית ספר יסודי ותיכון לבנים). בית הספר נחשב לאחד הטובים בירושלים, ולמדו בו מלבד נוצרים גם מוסלמים ויהודים שהוריהם חשקו בחינוך אירופאי עבור ילדיהם. בתקופת מלחמת העולם השנייה שונה שם בית הספר מ-Terra Santa ל-Terra Sancta במטרה להצניע את שורשיו האיטלקיים. בשנת 1947 נכלל בית הספר בתחום אזורי הביטחון הבריטיים שהגישה אליהם הוגבלה, ועקב כך נסגר.
בשנת 1949 הוחכר המתחם לאוניברסיטה העברית כדי שישמש אותה כתחליף למבני האוניברסיטה בהר הצופים שהגישה אליהם נותקה. בין השאר שכנו בו הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה למדעי הרוח ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. לאחר שנבנה קמפוס גבעת רם עברו רוב מחלקות האוניברסיטה אליו באופן הדרגתי ובמתחם טרה סנטה נותרו מספר מצומצם של מחלקות. באמצע שנות התשעים החלו בעלי המקום, הקסטודיה די טרה סנטה, בהליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי והעליון בירושלים, כנגד האוניברסיטה העברית. ניסיונות הקסטודיה, באמצעות בא-כוחה, עורך הדין מועין ח'ורי, נחלו הצלחה והיא הצליחה לבטל את הסכמי החכירה על המתחם ולהשיבו לידיה ב-30 ביוני 1999. ההצלחה זכתה לפרסום ולסיקור רב, בעיקר בשל גודל הנכס, שוויו, חשיבותו, זהות המחזיקים בו וקרבתו לבית ראש הממשלה.
הבניין עבר שיפוץ נרחב ומשמש כיום אכסניה לצליינים.
המבנה מוזכר בספרו של עמוס עוז, "מיכאל שלי", כמקום שבו נפגשים חנה ומיכאל, וגם בספרו של חנוך ברטוב, החשבון והנפש, כמקום בו לומד אחד מגיבורי הספר, משה וולף.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שער הכניסה לבניין
-
פסל המדונינה בראש הבניין
-
הכנסייה במתחם
-
קולג' טרה סנטה עם דגל הצלב האדום מתנוסס מעליו, 1948, משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
-
פסל המדונינה בקתדרלת מילאנו
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, מתחם טרה-סנטה, ירושלים, ביוגרפיה של מקום - דיוקנה של תקופה (1926-1999), בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קולג' טרה סנטה
- בית הספר טרה סנטה באתר המועצה לשימור מבנים ואתרי תיירות.