לדלג לתוכן

קולג' טרה סנטה

קולג' טרה סנטה
Terra Sancta College
מידע כללי
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ארץ הקודש עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' קרן היסוד 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – העשור של 1920
תאריך פתיחה רשמי שנות ה־20 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנטוניו ברלוצי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′29″N 35°13′04″E / 31.77473611°N 35.21785556°E / 31.77473611; 35.21785556
אתר רשמי
(למפת ירושלים רגילה)
 
קולג' טרה סנטה
קולג' טרה סנטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רודי ויסנשטין, מראה המבנה, 1950

קולג' טרה סנטהלטינית: Terra Sancta; באיטלקית: Terra Santa, "ארץ הקודש") הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המשתרע על-פני שטח של 11 דונם. עיקר פרסומו נובע מכך ששימש כמשכנה הזמני של האוניברסיטה העברית.

הבניין נבנה בשנים 19241927 עבור אגודת סן-פאולו ממילאנו על-פי התכנון של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. המבנה הוקם בסגנון נאו-קלאסי עם השפעות של הרנסאנס האיטלקי, ועל ראשו ניצב פסל המדונינה (המדונה הקטנה) של מילאנו. בשנת 1928 נערך טקס הסרת הלוט מהפסל במעמד יורש העצר האיטלקי, הנסיך אומברטו השני, ושנה לאחר מכן, ב-1929, נקלעה האגודה לקשיים כלכליים, והמבנה הועבר לידי הפרנציסקנים. הבניין הורחב בשנות ה-30, ובשנות ה-50 נוספו מספר צריפים בחצר הבניין.

בראשית דרכו יועד המבנה על ידי הכנסייה הפרנציסקנית לשמש מרכז לפעילות חברתית-ספורטיבית. לאחר פתיחת המרכז המתחרה ימק"א, הוסב לקולג' (בית ספר יסודי ותיכון לבנים). בית הספר נחשב לאחד הטובים בירושלים, ולמדו בו מלבד נוצרים גם מוסלמים ויהודים שהוריהם חשקו בחינוך אירופאי עבור ילדיהם. בתקופת מלחמת העולם השנייה שונה שם בית הספר מ-Terra Santa ל-Terra Sancta במטרה להצניע את שורשיו האיטלקיים. בשנת 1947 נכלל בית הספר בתחום אזורי הביטחון הבריטיים שהגישה אליהם הוגבלה, ועקב כך נסגר.

בשנת 1949 הוחכר המתחם לאוניברסיטה העברית כדי שישמש אותה כתחליף למבני האוניברסיטה בהר הצופים שהגישה אליהם נותקה. בין השאר שכנו בו הנהלת האוניברסיטה, הפקולטה למדעי הרוח ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. לאחר שנבנה קמפוס גבעת רם עברו רוב מחלקות האוניברסיטה אליו באופן הדרגתי ובמתחם טרה סנטה נותרו מספר מצומצם של מחלקות. באמצע שנות התשעים החלו בעלי המקום, הקסטודיה די טרה סנטה, בהליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי והעליון בירושלים, כנגד האוניברסיטה העברית. ניסיונות הקסטודיה, באמצעות בא-כוחה, עורך הדין מועין ח'ורי, נחלו הצלחה והיא הצליחה לבטל את הסכמי החכירה על המתחם ולהשיבו לידיה ב-30 ביוני 1999. ההצלחה זכתה לפרסום ולסיקור רב, בעיקר בשל גודל הנכס, שוויו, חשיבותו, זהות המחזיקים בו וקרבתו לבית ראש הממשלה.

הבניין עבר שיפוץ נרחב ומשמש כיום אכסניה לצליינים.

המבנה מוזכר בספרו של עמוס עוז, "מיכאל שלי", כמקום שבו נפגשים חנה ומיכאל, וגם בספרו של חנוך ברטוב, החשבון והנפש, כמקום בו לומד אחד מגיבורי הספר, משה וולף.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד קרויאנקר, מתחם טרה-סנטה, ירושלים, ביוגרפיה של מקום - דיוקנה של תקופה (1926-1999), בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולג' טרה סנטה בוויקישיתוף