קולנוע תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולנוע תל אביב
קולנוע תל אביב בשנת 2008
קולנוע תל אביב בשנת 2008
מידע כללי
סוג בית קולנוע, מבנה לשעבר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Pinsker, Tel Aviv עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1957
תאריך פתיחה רשמי 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′38″N 34°46′23″E / 32.07725°N 34.773°E / 32.07725; 34.773
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הריסת קולנוע תל אביב, נובמבר 2010

קולנוע תל אביב היה בית קולנוע שפעל ברחוב פינסקר תל אביב בין השנים 1957 ל-2000.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקולנוע הוקם בידי חברת פוקס המאה ה-20[1], ונחנך ב-24 באוקטובר 1957[2], בהקרנת הסרט "רומן בלתי נשכח"[3]. עם חנוכתו נחשב לגדול והמפואר בבתי הקולנוע בישראל. הוא כלל 2,000 מושבים מרופדים, שטיח מקיר לקיר ויציע, וקירותיו החיצוניים עוטרו בפסיפס ובשלטי ניאון. לקראת הפתיחה, בעקבות לחץ של החרם הערבי, חברת "פוקס" הסירה את שמה משם הקולנוע[4]. בפליירים שחולקו למבקריו הראשונים של הקולנוע נכתב:

בני תל אביב, הנני בית הקולנוע החדש שלכם, קיומי יוקדש להנאתכם. אעביר לפני עיניכם סרטים בממדים חדשים - סינמסקופ - ובאוזניכם אשמיע את צליל הפלא המשוכלל של Fidelity High. מוקסמים תבלו כאן בנעימים, ובטוחני שתשובו לבתיכם מעודדים ורעננים

עפרה אידלמן, בלאס וגאס היו מורידים את קולנוע ת"א בפיצוץ, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2010

בתחילה הוקרנו בקולנוע רק סרטים שהפיקה חברת פוקס המאה ה-20, אך בהמשך הוקרנו גם סרטים של חברות נוספות. בשעות היום הוקרנו סרטים בגרמנית, שכונו "סרטים אוסטריים", כדי לא לפגוע בניצולי השואה. בשנות ה-70 רכשה את הקולנוע חברת "גולן גלובוס", והבניין שימש גם את משרדיה ואת ארכיון הסרטים שלה[5]. בשנות ה-90, עם הירידה במספר הצופים, פוצל האולם לשלושה בתי קולנוע, אך הדבר פגם באיכות הצפייה, ובשנת 2000 נסגר בית הקולנוע סופית.

בנוסף להקרנת סרטי קולנוע, התקיימו באולם פעילויות תרבות נוספות. בין היתר, נערכו בו אירועים כגון טקס בחירת מלכת היופי לשנת 1958, בו נבחרה מרים הדר[6], הופעות, ובהן הופעה של יהודה פוליקר ב-1985 שהוקלטה והייתה לאלבומו "חולם בהקיץ", ואף כנסים פוליטיים[7].

החל משנת 1990 פעלו בבניין המשרדים הצמוד לקולנוע "אולפני ג.ג. תל אביב", ששימשו בעיקר את ערוץ 2[8], ואחר כך גם את ערוץ 10. התוכנית האחרונה שהוקלטה באולפנים, לפני שנסגרו ב-2008, הייתה "הלילה עם ליאור שליין"[9].

בשנת 1992 חתם יורם גלובוס על עסקה עם הקבלן יוסף יודסין להריסת המבנה ולהקמת מגדל בו משרדים ו-200 דירות[10]. אך יודסין נקלע לקשיים כלכליים, פשט את הרגל, וקידום הפרויקט התעכב[11]. בשנת 2002 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אשרה תוכנית לבניית מגדל בן 19 קומות על שטחו של הקולנוע, ובצמוד מבנה נמוך יותר בן חמש קומות. יזמי הפרויקט באותה עת, יחד עם גלובוס, היו החברות "פולאר נדל"ן" מקבוצת פולאר השקעות, סקום ושיכון עובדים. הקבוצה גם ביקשה להרוס את בניין תיאטרון אהל הסמוך, שגם היה בבעלותה[12]. השותפות בין היזמים התפרקה בשנת 2004, בגלל עיכובים באישור הסופי לבנייה[13], והתזמורת הפילהרמונית הישראלית בחנה את האפשרות להשתמש באולם, בזמן שהיכל התרבות היה בשיפוצים[14]. באפריל 2006 נמכר המתחם לחברת "אירו סאט" תמורת 11 מיליון דולר[15].

בינואר 2009, הודיע ראש העירייה רון חולדאי, כי הוא מתנגד להקמת מגדל במקום, בשל מיקומו במתחם העיר הלבנה. בתמורה הוצע ליזמים ניוד זכויות הבנייה למגרשים אחרים שבבעלותם[16]. בספטמבר 2009, רכשה חברת "אקרו נדל"ן" את המגרש של בית הקולנוע, תמורת 39 מיליון שקל. ובסופו של דבר אושרה בנייתו של בית מגורים בן 5 קומות, בו 36 יחידות דיור בלבד, ששווק תחת השם "Cinema Tlv"[17]. ב-31 באוקטובר 2010 הוחל בהריסת בית הקולנוע, לשם הקמת בית המגורים במקומו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. כנרתי, חברת סרטים בונה קולנוע בת"א, למרחב, 11 באוגוסט 1957
  2. ^ הקולנוע הגדול בארץ ייחנך מחר, למרחב, 23 באוקטובר 1957
  3. ^ היא והוא - ב'תל־אביב', מעריב, 27 באוקטובר 1957
  4. ^ נתן דונביץ, כוכבים ומזלות - השם המקוצץ, הארץ, 24 באוקטובר 1957
  5. ^ שרית ישי לוי, אין קול, חדשות, 15 במרץ 1991
  6. ^ נבחרה מלכת יופי, דבר, 8 ביוני 1958
  7. ^ כנס ארצי של פעילים בקרב העלייה מפולין, דבר, 8 במאי 1959
  8. ^ חיים נגיד, ספונטניות גמורה ומקצועית, מעריב, 1 במרץ 1991
  9. ^ אופיר בר-זהר, אולפני ג.ג. יסגרו את האולפן בתל אביב; 17 עובדים יפוטרו, באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2008
  10. ^ אלעזר לוין, קולנוע תל אביב ייהרס, במקומו ייבנו משרדים, חדשות, 27 באפריל 1992
  11. ^ הקבלן יוסף יודסין הוכרז פושט רגל, באתר גלובס, 18 במרץ 1999
  12. ^ צביקה פז, ‏אושרה התב"ע לפרויקט קולנוע תל-אביב של פולאר נדל"ן, שיכון ובינוי ויורם גלובוס, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2002
    מירי ריילי, גלובוס, פולאר ואור ים יקימו מגדל מגורים במקום קולנוע תל אביב - ב-30 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2002
  13. ^ אלעזר לוין, ‏בוטלה העיסקה לרכישת קולנוע ת"א ותיאטרון האוהל לאחר שפגה האופציה, באתר גלובס, 2 במאי 2004
  14. ^ צלי גרינברג, עדנה לבית הקולנוע הנטוש: התזמורת הפילהרמונית בוחנת מעבר לקולנוע תל אביב, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2004
  15. ^ יצחק דנון, ‏יורם גלובוס עתר נגד אירו סאט: תובע מחצית מהרווח בזכויות הבנייה במתחם קולנוע ת"א, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2008
    רז סמולסקי, יורם גלובוס דורש מעיריית תל אביב לעצור את ניוד הזכויות של קולנוע ת"א ותיאטרון האוהל, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2009
  16. ^ רז סמולסקי, חולדאי מתנגד להקמת מגדל בן 20 קומות במתחם קולנוע תל אביב, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2009
  17. ^ אריק מירובסקי, קולנוע ת"א נמכר ב-39 מ' ש'; אקרו נדל"ן תקים מגדל עם 36 דירות, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2009