ניאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניאון
- ניאון - פלואור
He
Ne
Ar
Ne-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 10
סמל כימי Ne
סדרה כימית גזים אצילים
צפיפות 0.8999 kg/m3
מראה
חסר צבע
Ne,10.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 20.1797 u
רדיוס ואן דר ואלס 154 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר גז
טמפרטורת עיבוי 27.07K (-246.08°C)
טמפרטורת קיפאון 24.56K (-248.59°C)
מהירות הקול 435 מטר לשנייה ב-273.15K
שונות
קיבול חום סגולי 1030 J/(kg·K)
מוליכות חום 0.0493 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 2080.7 kJ/mol
אנרגיית יינון שנייה 3952.3 kJ/mol
אנרגיית יינון שלישית 6122 kJ/mol
אנרגיית יינון רביעית 9371 kJ/mol

נֵיאוֹןאנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניאון הוא הגז האציל השני במשקלו, חסר צבע וכמעט לא פעיל. הוא יוצר ספקטרום פליטה בצבע כתום-אדמדם כאשר מיונן. לניאון יכולת קירור גדולה פי 40 מהליום נוזלי ופי 3 ממימן נוזלי (ההשוואה מתבססת על נפח). ברוב המקרים קירור ניאון יותר זול מקירור הליום.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצבע האדמדם-כתום שהניאון פולט בנורות ניאון - נעשה שימוש רב בהכנת שלטי פרסומת.
בישראל ובשפה העברית, השם "ניאון" משמש לעיתים גם בצורה גנרית לתיאור נורות חשמל פלואורסצנטיות כאשר בפועל, אדי כספית משמשים לייצור נורות אלה הפולטות אור בצבעים שונים בהתאם לציפוי הפלאורסצנטי שלהן. שימושים נוספים:

  • אינדקטור למתח גבוה.
  • משתמשים בניאון בשילוב עם הליום בלייזר מטיפוס לייזר-גז.
  • נוזל קירור חסכוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניאון (מהמילה היוונית Neos שפירושה "חדש") זוהה על ידי ויליאם רמזי ומוריס טרברס (Morris Travers) ב־1898 הניאון התגלה בלונדון אנגליה

.

תרכובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניאון יכול ליצור תרכובת עם פלואור במעבדה. לא בטוח כי הניאון יוצר תרכובות בטבע, אך כמה עדויות רומזות כי הדבר יכול להיות נכון. היונים Ne+, (NeAr)+, (NeH)+ ,(HeNe)+, נצפו במחקר עם ספקטרוגרף מסות.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניאון נמצא לרוב בצורת גז אטומרי. הניאון נדיר באטמוספירת כדור הארץ והוא מהווה חלקיק אחד מתוך 65,000.

שילוט ניאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורת ניאון היא צינור מלא בגז האציל, אשר בשני קצותיו אלקטרודות. כאשר מושרה בין שתי האלקטרודות מתח גבוה מספיק, הגז מתחיל לזהור בצבע האופייני לו. המתח ההתחלתי הדרוש הוא גבוה יחסית, אך בזמן פעולתה, נורת ניאון צורכת כמות אנרגיה נמוכה, יחסית לנורת להט רגילה.

כדי לייצר נורות ניאון, משתמשים בצינורות זכוכית בקטרים שונים ומעוצבים לצורות שונות.

הצבע שמאפיין את הניאון עצמו הוא אדום-כתום. ניתן להשפיע על צבע הנורה וליצור גוונים שונים (ביניהם כחול, ירוק ולבן), על ידי שימוש באדי כספית (שהפליטה הראשונית היא באולטרה סגול) במקום בניאון, יחד עם ציפויים פלאורסצנטים שפולטים אור בצבעים שונים.

איזוטופים של ניאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
16Ne ‏10 6 16.025761(22) [KeV‏ (37)122] 9E-21 s 0+
17Ne 7 17.017672(29) ms‏ (6)109.2 1/2-
18Ne 8 18.0057082(3) s‏ (8)1.672 0+
19Ne 9 19.0018802(3) s‏ (5)17.296 1/2+
20Ne 10 19.9924401754(19) יציב 0+ 0.9048(3) 0.8847-0.9051
21Ne 11 20.99384668(4) יציב 3/2+ 0.0027(1) 0.0027-0.0171
22Ne 12 21.991385114(19) יציב 0+ 0.0925(3) 0.0920-0.0996
23Ne 13 22.99446690(11) s‏ (12)37.24 5/2+
24Ne 14 23.9936108(4) min‏ (2)3.38 0+
25Ne 15 24.997737(28) ms‏ (8)602 (3/2)+
26Ne 16 26.000461(29) ms‏ (1)197 0+
27Ne 17 27.00759(12) ms‏ (2)32 (3/2+)#
28Ne 18 28.01207(16) ms‏ (22)18.3 0+
29Ne 19 29.01939(29) ms‏ (5)15.6 (3/2+)#
30Ne 20 30.02480(61) ms‏ (2)5.8 0+
31Ne 21 31.03311(97)# ms‏ (8)3.4 7/2-#
32Ne 22 32.04002(86)# ms‏ (9)3.5 0+
33Ne 23 33.04938(86)# ns‏ 260> 7/2-#
34Ne 24 34.05703(87)# [µs‏ 1.5<] ms‏ 1# 0+

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]