יבסקציה
היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי. יעד חשוב של היבסקציה היה להוריד את חשיבות הקשר לעולם היהודי לטובת השלטון הקומוניסטי. הוועידה הראשונה של היבסקציה נערכה באוקטובר 1918. במשך רוב זמן קיומה הונהגה היבסקציה בידי שמעון דימנשטיין.
יהודים זכו לייצוג רב בהנהגה המהפכנית הרוסית. עם זאת, רובם היו עוינים לתרבות היהודית המסורתית ולמפלגות היהודיות, והיו להוטים להוכיח את נאמנותם לרעיונות האתאיזם והפרולטריון הבינלאומי. אנשי היבסקציה, לעומתם, התמקדו בציבור היהודי בברית המועצות, החשיבו את מוצאם ואת קשריהם עם יהודי העולם ופחות הדגישו את הקומוניזם הבינלאומי ושוויון האדם באשר הוא. בתוכה עצמה התקיימה מתיחות בין לאומיים פרטיקולריים, שביקשו לכונן לאום יהודי בעל תרבות ומעמד משלו בתוך המסגרת הסובייטית, לבעלי נטייה קוסמופוליטית שעניינם בנושא היה להנחיל לציבור היהודי השקפה סוציאליסטית אותה יאמץ מהר ככל האפשר, מתוך הנחה שהיהודים יתבוללו באנושות הכלל-עולמית והעל-לאומית לאחר מכן.
ב-1919 השתלטו אנשי היבסקציה על מטות המפלגות הציוניות במוסקבה ובפטרוגרד, חבריהם נעצרו ועיתוניהם נסגרו. באפריל 1920 פוזר הקונגרס הציוני הכלל-רוסי על ידי פעילי היבסקציה והצ'קה; 75 נציגים נעצרו במקום, ואלפי חברים נשלחו לכלא באשמת קנוניה אנטי-מהפכנית.
שפות ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיכוי העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבולשביקים החשיבו את העברית כ"שפה ריאקציונית" (אנטי-מהפכנית), היות שהייתה קשורה הן ליהדות והן לציונות, והיא נאסרה באופן רשמי על ידי הנרקומפרוס (קומיסריון החינוך) ב-1919. כתבי-עת וספרים עבריים חדלו להופיע, ועוקלו מן הספריות. מורים ותלמידים שניסו ללמוד את השפה העברית הוקעו ונשפטו באשמת פעולות "אנטי-מהפכניות". תיאטרון הבימה המפורסם היה צריך לקבל מלנין אישור רשמי לקיומו, אך סומן כ"קן ציוני" בתחילת שנות ה-20, ונאלץ לעזוב את רוסיה ולהסתובב בעולם עד שעלה לארץ ישראל ב-1926.
ב-1930, כאשר גברה הדאגה עקב הדיכוי הסובייטי המתרחב נגד התרבות העברית, קיוותה קבוצת אינטלקטואלים מערביים ידועי שם, וביניהם יהודים רבים, להשפיע ולשנות את המדיניות האנטי-עברית של המשטר, בהיות חברי הקבוצה מפורסמים מצד אחד, ובלתי מזוהים עם התנגדות לקומוניזם. הקבוצה פנתה לשלטונות ברית המועצות במכתב מחאה שחובר בידי יעקב קלצקין. בין החותמים עליו היו אלברט איינשטיין, סלמה לגרלף, תומאס מאן, פרנץ ורפל, שטפן צווייג, ארנולד צווייג, ארתור שנאבל, מקס ליברמן ואדוארד הריוט.
יידישיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יידישיזם
הסובייטים ערכו מספר ניסיונות לעידוד תרבות פרולטרית סובייטית בשפת היידיש כאמצעי נגד לציונות ה"בורגנית" או לתרבות השטעטל המסורתית שנחשבה קלריקלית ונחשבת. בין השנים 1920–1938 יצא לאור עיתון סובייטי ביידיש, "דער עמעס" (ביידיש: "האמת"). במשך תקופה מסוימת במהלך שנות ה-20 צוינה היידיש כאחת מארבע השפות הרשמיות בבלארוס (ראו סמל בלארוס). במהלך שנות ה-20 וה-30 לימדו מוסדות חינוך רבים בתחום המושב לשעבר - ביידיש.
ואולם, החל משנת 1948 החלו ביוזמת סטלין רדיפות נגד אנשי התרבות היהודית; יושב ראש הוועד היהודי האנטי-פשיסטי נרצח בתאונת דרכים מבוימת בידי המשטרה החשאית הסובייטית, ובשנת 1949 נעצרו חלק מחברי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי, מהבולטים במנהיגות היהודית בברית המועצות, והואשמו באי-נאמנות לשלטון, בניהול תעמולה אנטי-קומוניסטית ואף בקשירת קשר ליצירת רפובליקה יהודית בחצי האי קרים אף שזו הייתה תוכנית שנבחנה בידי סטלין עצמו.
באוגוסט 1952 הוצאו 13 מחברי הוועד להורג, במה שנודע כהוצאתם להורג של הרוגי המלכות בברית המועצות. רוב מוחלט של היהודים אימצו את התרבות והלשון הרוסית עוד קודם; מה שנותר מהתרבות היהודית דוכא, והיידישיזם הסובייטי נגוז.
פירוק היבסקציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היבסקציה פורקה ב-1929 לאחר יצירת האזור היהודי האוטונומי בבירוביג'ן. אך חבריה הוסיפו לפעול בקרב היהודים בתחום התרבותי והחברתי. כאשר התגבר הקו האנטי יהודי המובהק בברית המועצות, הואשמו רבים מחבריה לשעבר בסטיות לאומניות, נידונו למאסר ולגלות בסיביר, ואף הוצאו להורג במהלך הטיהורים הגדולים, יחד עם מקביליהם הלא יהודים ב-1938.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי
- הוועד היהודי האנטי-פשיסטי
- הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)
- אגודת חסרי האל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי אלטשולר, היבסקציה בברית המועצות 1930-1918, בין לאומיות לקומוניזם, הוצאת מורשת וספרית פועלים, 1980
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יבסקציה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- צבי גיטלמן, יבסקציה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- מתתיהו מינץ, ניירות עבודה לצורך ההתדיינות האידאולוגית בקרב צמרת הייבסקציה בעניין ביסוס שאלת הממלכתיות היהודית הסובייטית, עיונים בתקומת ישראל 10, 2000, עמ' 165–179
- האנטבוך פאר אנטירעליגיעזער פראפאגאנדע, חוברת תעמולה אנטי-דתית ביידיש, קייב, 1927.
