שמעון דימנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון דימנשטיין
21 במרץ 1886 – 25 באוגוסט 1938 (בגיל 52)
Simondimanstein.jpg
מקום לידה סבז', פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית
מקום פטירה בית האחוזה קומונרקה, מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה קומונרקה
פעילות בולטת ראש היבסקציה
דת אתאיזם

שמעון (סמיון מרקוביץ') דימַנְשטייןרוסית Семен Маркович Диманштейн;‏ 21 במרץ 188625 באוגוסט 1938) היה מנהיג קומוניסטי בברית המועצות, ראש הייבסקציה. שאף להשתלבות היהודים במערכת הלאומים הסובייטית כעם יידישיסטי-חילוני.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון דימנשטיין נולד בשנת 1886 (תאריך לא בדוק) בסבז', עיירה יהודית במחוז ויטבסק. דימנשטיין היה בן למשפחה מסורתית, ולמד בתלמוד תורה. הוא הוסמך לרבנות בישיבת חב"ד, אך חי בעוני ולן ברחובות.

דימנשטיין נדד זמן רב עד שהגיע לריגה, שבה הצטרף בשנת 1904 למפלגה הבולשביקית. דימנשטיין היה פעיל בארגונים קומוניסטיים בליטא ובלארוס, ונאבק נגד הבונד ומפלגות ציוניות. בשנת 1908 נאסר דימנשטיין ונשלח לסיביר. בשנת 1913 הצליח לברוח מסיביר, והגיע לפריז, שם היה נציג המפלגה. לאחר מהפכת פברואר ב-1917 חזר לרוסיה, והיה עורך העיתון "אמת בחזית" (Окопной правды), עיתון שהתנגד להשתתפות רוסיה במלחמת העולם הראשונה.

בינואר 1918, לאחר מהפכת אוקטובר, מונה דימנשטיין לוועד לעניינים יהודיים, וערך את העיתון "דער עמעס". דימנשטיין כיהן כראש היבסקציה, המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית, עד סוף 1919. ככל היידישיסטים ראה בעברית "שפה ריאקציונרית", מכיוון שהייתה לשון הקודש של היהדות וגם משום קשריה עם הציונות, אותן שאפה היבסקציה לדכא. העברית נאסרה באופן רשמי על ידי הנרקומפרוס (קומיסריון החינוך). בימיו החלו בהקמת רשת בתי-ספר עממיים ביידיש, ששאפו לשרש את הדת ולטפח זהות יידית-סובייטית.

בשנות ה-20 עבד דימנשטיין במוסדות מפלגתיים שונים, והיה אחד התאורטיקנים בשאלת הלאומיות בברית המועצות. בשנת 1930 חזר דימנשטיין לעסוק בעניינים יהודיים, וכיהן כיושב ראש ועד אוזט, שנועד לקדם את הקמת האזור היהודי האוטונומי בברית המועצות. במקביל, ערך את הספר "יידן אין פססר" ("יהודים בברית המועצות"), 1935. בפברואר 1938, במסגרת הטיהורים הגדולים של סטלין, נאסר דימנשטיין, והוצא להורג בירייה ב-25 באוגוסט 1938 במוסקבה. רק בשנת 1955, לאחר מות סטלין, נסגר תיקו של דימנשטיין, וטוהר שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]