קופסת הציפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קופסת הציפורים
Bird Box
מבוסס על "קופסת הציפורים", מאת ג'וש מלרמן
בימוי סוזנה ביר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי כריס מורגן
סקוט סטאבר
דילן קלארק
קלייטון טאונסנד
תסריט אריק הייסרר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה בן לסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים סנדרה בולוק
טרוונטה רודס
ג'קי ויבר
דניאל מקדונלד
ליל רל האורי
טום הולנדר
בי.די. וונג
שרה פולסון
משין גאן קלי
ג'ון מלקוביץ'
מוזיקה טרנט רנזור עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סלבטור טוניטו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, direct-to-video עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בדצמבר 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מותחן, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט מדע בדיוני, סרט אימה, סרט פוסט-אפוקליפטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 19.8 מיליון דולר
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קופסת הציפוריםאנגלית: Bird Box) הוא סרט מתח פוסט-אפוקליפטי אמריקאי משנת 2018 בבימויה של סוסנה בייר, עיבוד קולנועי של הרומן מ-2014 בעל אותו השם מאת ג'וש מלרמן. הסרט עוקב אחר אישה, שמגלמת סנדרה בולוק, אשר יחד עם זוג ילדים שמכונים "ילד" ו"ילדה", חייבים לחצות יער ונהר בעיניים מכוסות כדי להימנע מכוחות על טבעיים שגורמים לאנשים שרואים אותם להתאבד. בסרט מככבים טרוונטה רודס, ג'קי ויבר, דניאל מקדונלד, ליל רל האורי, טום הולנדר, בי.די. וונג, שרה פולסון, משין גאן קלי וג'ון מלקוביץ'.

הקרנת הבכורה של "קופסת הציפורים" התקיימה בפסטיבל AFI ב-12 בנובמבר 2018, והוא עלה לנטפליקס ברחבי העולם ב-21 בדצמבר 2018.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמא בשם מלורי מודיעה בקשיחות לשני ילדים ללא שם, ילד וילדה, שהם יוצאים למסע מסוכן עם סירה במורד הנהר. היא מורה להם בבירור לא להסיר את כיסויי העיניים שלהם, שמא ימותו.

חמש שנים קודם לכן, מלורי בהיריון ומבקרת אותה אחותה הבכורה ג'ס כשהיא מציירת. לפני שהן יוצאות לבדיקת היריון שגרתית, הן משוחחות בקצרה על ידיעה חדשותית מוזרה, לגבי התאבדות המונית ברחבי אירופה. בזמן שהן עוזבות את משרד הרופאה מאוחר יותר, מלורי רואה אישה מכה את ראשה בחלון זכוכית. כשפאניקה וכאוס מתחילים לפרוץ בעיר, הן מנסות להימלט במכונית של ג'ס. בעוד מלורי מוסחת על ידי טלפון שמצלצל במושב האחורי, ג'ס רואה לרגע משהו, ישות מסתורית, שלפתע כובשת אותה וגורמת לה לרסק את המכונית, בניסיון לכאורה להרוג את עצמה. מלורי המזועזעת לא מסוגלת לעצור את אחותה. מתוך השפעה ממה שראתה, ג'ס פוסעת לעבר משאית גדולה ונדרסת למוות.

מלורי רצה בעקבות ההמון ונדחפת אל הקרקע. היא ניצלת על ידי אישה בשם לידיה ומובילה אותה לחבורה של ניצולים שהתחבאו בתוך הבית, אך לידיה רואה את הישות ומתאבדת על ידי כניסה למכונית בוערת. אמצעי התקשורת מתנתקים והקבוצה מנסה להבין מה קרה, והם מסכימים כי רק ראייה של הישות יכולה לגרום לבני אדם להשתגע ולהתאבד, לכן הם מכסים את החלונות כדי להגן על עצמם מפני הישות שבחוץ. גרג, בעל הבית, מנסה להשתמש במצלמות האבטחה של הבית כדי לראות מה קורה בחוץ כיוון שהוא מאמין שתמונה של ישות דיגיטלית לא תוכל לפגוע בו, אבל היא עדיין מצליחה להשפיע עליו והוא הורג את עצמו.

ככל שחולף הזמן בתוך הבית, הדאגה לאספקת המזון מעוררת דיון על יציאה מהבית הבטוח. מלורי ושאר הניצולים – צ'ארלי, טום, דאגלס ולוסי – מחליטים ללכת לסופרמרקט הסמוך, שצ'ארלי עובד בו ושנעל אותו לפני שהתחילו המאורעות. הם משחירים את החלונות של הרכב ומשתמשים בחיישני הקרבה וה-GPS שלו כדי לנווט את הנסיעה לסופר. בתוך החנות, מלורי מוצאת כלוב עם ציפורים שהיא מחליטה לאמץ. דאגלס משתכר ומציע שהקבוצה תישאר לצמיתות בסופר, וינטשו את שאר הניצולים שנשארו בבית, אבל האחרים מתנגדים לרעיון. כשהם שומעים מישהו קורא לעזרה, טום פותח את דלת אזור הטעינה כדי לאפשר לאדם להיכנס לחנות. כשהדלת נפתחת הציפורים מתחילות לצווח ולנפנף בכנפיהן, מה שמסמן על כך שהן יכולות לזהות את הישויות מבלי לראות אותן. האיש באזור הטעינה, שצ'ארלי מעיד עליו שהוא חולה נפש, מנסה לדחוק את עצמו מבעד לדלת בעוד הקבוצה נאבקת לסגור את הדלת, על אף מידתו הגדולה. צ'ארלי לפתע רץ ודוחף את האיש ואת עצמו החוצה, ואז האחרים סוגרים את הדלת ושומעים כביכול את הרצח של צ'ארלי. לאחר מכן הם חוזרים בשלום לבית. מאוחר יותר, הם מגלים כי לוסי ופליקס גנבו את המכונית, והשאירו את כולם בבית ללא כל אמצעי תחבורה.

זמן קצר לאחר מכן, אולימפיה, ניצולה בהיריון, מאפשרת לניצול נודד בשם גארי להיכנס לבית למרות מחאותיו של דאגלס, והחבורה נועלת את דאגלס במוסך כעונש. גארי מספר על ניצולים אחרים שהסתכלו על הישויות אך שרדו בשל היותם מטורפים, ושכעת מאלצים בני אדם לא מושפעים להסתכל עליהן. כאשר אולימפיה ומלורי מתחילות ללדת, גארי מתגלה כאחד מהאנשים המטורפים שתיאר. הוא מכה את טום עד שהוא מחוסר הכרה וממשיך להסיר את כל הכיסויים מהחלונות. גארי רוצח את דאגלס ומכריח את אולימפיה ושריל להסתכל על הישויות, וכתוצאה מכך הן מתאבדות. טום מתעורר בקושי ומצליח להרוג את גארי, ולהציל את מלורי ואת שני הנולדים. חמש שנים מאוחר יותר, טום ומלורי מתגוררים יחד עם שני הילדים, שמלורי מכנה "ילד" ו"ילדה", והם מקבלים בקשר מסר מניצול בשם ריק, שמציין שהם בטוחים ומוגנים ב"קהילה" במורד הנהר. טום רוצה ללכת לשם עם מלורי והילדים, אבל מלורי חוששת שזו עוד מלכודת והם ממשיכים בשגרת חיי ההישרדות. בזמן חיפוש אחר אספקה בבית סמוך, קבוצה של ניצולים מטורפים חמושים נתקלים בהם ומנסים לאלץ אותם להסתכל על הישויות. טום, שמבין שהאנשים עשויים להרוג בקרוב את מלורי והילדים, מחליט להקריב את עצמו ומוריד את כיסוי העיניים שלו, מה שמאפשר לו להרוג את כל הניצולים עם אקדח. עם זאת, במהלך הפעולה הוא רואה את הישויות ויורה לעצמו בראש.

אחרי מותו של טום, מלורי נשברת ומחליטה שעליהם לצאת לדרך במורד הנהר אל קהילת הניצולים. היא מנחה את הילדים בתקיפות שעליהם להקשיב לקולה, לא לעשות שום דבר על דעת עצמם ולעולם לא להסיר את כיסוי העיניים שלהם. בעוד היא והילדים עדיין בעיניים מכוסות, היא לוקחת אותם ואת הציפורים אל סירת משוטים ליד הנהר, שם הם יורדים במורדו. במשך שעות ארוכות הם שטים בנהר. במהלך מעל 40 שעות של שיט בנהר, במהלכן איבדו את האספקה שלהם במים, הרגו ניצול מטורף שתוקף את סירתם, והתהפכו במים הסוערים, הם עוזבים את הסירה וצועדים בעיוורון בין העצים. הישויות מפתות את הילדים להסיר את כיסויי העיניים שלהם על ידי חיקוי הקולות של יקיריהם, אך אינן מצליחות, ובסופו של דבר המשפחה מגיעה ליעדם.

מלורי מבינה שה"קהילה" הוקמה על ידי עיוורים בבית ספר ישן לעיוורים, שהיו חסינים לכוחות של הישויות. היא גם נפגשת שוב עם ד"ר לפהאם, הרופאה שבדקה אותה במהלך ההיריון שלה כמה שנים קודם לכן. לבסוף היא מעניקה לילדים שמות – אולימפיה לילדה, על שם אמה, וטום לילד, על שם הניצול הידיד ומאוחר יותר המאהב שלה, ומשחררת את הציפורים מהקופסה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]