לדלג לתוכן

קוקנד

קוקנד
Qoʻqon
אתרים מרכזיים בעיר
מדינה אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן
מחוז פרגנה
שפה רשמית אוזבקית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 63.02 קמ"ר
גובה 409 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 313,597[1] (1 בינואר 2025)
 צפיפות 4,976 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2025)
קואורדינטות 40°31′43″N 70°56′33″E / 40.528611111111°N 70.9425°E / 40.528611111111; 70.9425 
אזור זמן UTC +5
אתר העיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוקנדאוזבקית: Qoʻqon/Қўқон; ברוסית: Коканд; בפרסית: خوقند, תעתיק מדויק: ח'וקנד) היא עיר במחוז פרגנה שבמזרח אוזבקיסטן. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2025, התגוררו בעיר 313,597 בני אדם[1], מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה במחוז פרגנה ולשביעית באוזבקיסטן כולה. העיר שוכנת בקצה הדרום-מערבי של עמק פרגנה, כ-170 ק"מ דרום-מזרחית לבירה טשקנט, כ-120 ק"מ דרום-מערבית לאנדיז'ן וכ-70 ק"מ מערבית לפרגנה.

קוקנד נמצאת בצומת הדרכים של שני דרכי הסחר העתיקות העיקריות לתוך עמק פרגאנה וכתוצאה מכך, קוקנד הוא צומת התחבורה העיקרי בעמק פרגנה.

ההתיישבות באזור קוקנד החלה עוד במאה הראשונה או השנייה לספירה לכל המאוחר. שושלת האן של סין כבשה את העיר כולה במאה ה-1 לפנה"ס. מאוחר יותר הערבים כבשו את האזור משושלת טאנג. העיר קוקנד היא אחת הערים העתיקות ביותר באוזבקיסטן והיא ממוקמת בחלקו המערבי של עמק פרגאנה. העיר אוזכרה עוד בימי הביניים כנתיב משמעותי בדרך המשי.[2]

האזכור הראשון לעיר הוא עוד מהמאה ה-10. האימפריה המונגולית כבשו את קוקנד והחריבו אותה במאה ה-13.

העיר הנוכחית החלה כמבצר בשנת 1732 שנקרא אסקי-קורגן. ב-1740 קוקנד הפכה לבירת הממלכה האוזבקית ח'אנות קוקנד. קוקנד שימשה גם כמרכז הדתי האזרי של העמק עם מאות מסגדים.

הכוחות האימפריאליים של האימפריה הרוסית בפיקודו של מיכאיל סקובלב כבשו את העיר ב-1883, שהפכה אז לחלק מטורקמניסטן הרוסית.

יהדות קוקנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיבוש הרוסי של קוקנד התקבל בברכה ידי יהודי האזור שכן השלטונות הרוסיים התירו ליהודים נתיני בוכרה חופש תנועה בערים בתחומי רוסיה ועודדו השתתפות סוחרים יהודים בירידים ברוסיה. כתוצאה מחופש התנועה והמסחר החלה במחצית המאה ה-19 הגירה של יהודים מבוכרה לערים אחרות באסיה התיכונה ובכללן לעיר קוקנד שבסביבתה פרח גידול הכותנה.[3] סיפוח טורקמניסטן לרוסיה הביא להתרחבות והתבססות של קהילת היהודים בקוקנד, ועם הזמן היא הייתה לקהילה גדולה ועשירה. מרבית היהודים שהתיישבו בעיר עסקו בייצור כותנה שסיפק חומר גלם לתעשיית הטקסטיל של הקיסרות הרוסית ולמסחר באריגים ייצרה התעשייה הרוסית, זאת בעת שיבוא הכותנה מארצות הברית שותק בשל מלחמת האזרחים שהתחוללה שם. תחת השלטון הרוסי יכלו היהודים לחיות בגלוי כיהודים ונתנה להם אפשרות לשהות באורח חופשי בעריה רוסיה ואף לרכוש קרקעות ובתים. יהודים בוכרים רבים נהנו עקב כך ממעמד כלכלי גבוה, ייסדו חברות משמשגות והגיעו למעמד חשוב.[4] בעת המפכה הבולשוויקית בתחילת פברואה 1918 סבלו יהודי העיר הן מהשלטון הסובייטי ומצד שני מפרעות המוסלמים שהגיעו אל העיר מכפרים סמוכים והתנפלו על המרכז המסחרי של העיר העתיקה של קוקד ופשטו על חנויות ומחסים ובזזו את בתי היהודים. יהודי העיר העתיקה של קוקנד ברחו אל העיר החדשה ומצאו מקלט בבתיהם של היהודים העשירים. בין ה-19 ל-24 בפברואר 1918, התנהלו קרבות נגד המוסלמים, זאת עד להשתלטות יחידות המשמר הבולשוויקי על העיר העתיקה.[5]

מרבית משפחות היהודים המבוססות בעיר כמו בערים השכנות נאלצו לברוח ממרכז אסיה בעקבות פשיטות הבולשוויקים על בתיהם ועל רכושם ומחשש לחייהם.[6]

קוקנד נחשבת למרכז לייצור דשנים, כימיקלים, מכונות, מוצרי כותנה ומוצרי מזון. במהלך העשורים האחרונים נבנו בעיר רבעים, מבני ציבור חדשים, מבני מגורים רבים, חנויות, בתי קפה, מסעדות ומיזמים אחרים במגזר הפרטי. קוקנד נחשבת גם למרכז אקדמי חשוב באזור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוקנד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Uzbekistan: Administrative Division (Regions and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
  2. "Kokand, Uzbekistan".
  3. גיורא פוזיילוב, מבוכרה לירושלים, עלייתם והתיישבותם של יהודי בוכארה בארץ ישראל, תרכ"ח - תש"ח (1948-1868) ירושלים, תשנ"ה, עמ' 47.
  4. רחל ברקאי, משפחת יהודיוף וה'ארמון' בשכונת הבוכרים בירושלים, ירושלים 2024, עמ' 15-14.
  5. א. קלבן, לתולדות היהודים באסיה התיכונה במאות התשע-עשרה והעשרים, ירושלים, תשמ"ט, עמ' 65-62.
  6. רחל ברקאי, מקוקנד לירושלים - תולדות ״בית יהודיוף״ בשכונת הבוכרים בירושלים,עת־מול הוצאת יד יצחק בן-צבי, חוברת 297, עמ' 6-5.