קו המצודות המזרחי בהר חברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קו המצודות המזרחי - הוא קו של מצודות הפרוש לאורך דרך רומית קדומה שעברה על הרכסים שממזרח להר חברון בין תקוע ל-משטרת לציפר. המצודות שימשו להגנת יישובים חקלאיים, בורות מים והנזירים הרבים שחיו באזור מפני חדירת שבטים סרצנים שחיו ממזרח לאזור הר חברון. שרידי המצודות נשתמרו עד ימינו ונחקרו במהלך מספר סקרים ארכאולוגים.

תיארוך המצודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המצודות מתוארכת לסוף המאה הרביעית ותחילת המאה החמישית (התקופה הביזנטית) ומשויכת לתאודוסיוס הראשון ולתאודוסיוס השני אבל ממצאים שהתגלו באתרים מצביאים על כך שהמצודות נבנו על יסודות קדומים יותר (התקופה הרומית ותקופת בית שני).

השיוך ללימס פלשתינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימס פלשתינה הוא קו הגנה שהוקם על ידי הרומאים על מנת להגן על הנגב מפני פולשים מדרום בעזרת סדרת מצודות בין הים התיכון לים המלח והחוקרים חלוקים האם קו מצודות חברון שייך לקו לימס.

אתרים לאורך הקו (מצפון לדרום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רכס כַּנוּבּ מדרום לתקוע - לאורך רכס זה זוהתה דרך רומית סלולה עם אבני סימון וכן מספר מבנים הקשורים לקו המצודות (קירות תמך, מצד ומגדל תצפית).
  • רוּג'וּם אֶל קַצְר (רוג'ום המצודה) - מצודה הכוללת מגדל בן שתי קומות המוקף סוללות משופעות, חדרי מגורים, חדרי אחסון חצר עם בריכת מים .
  • מצודת קַצְר חַ'לִיפָה (מצודת הח'ליף) - מצודה הממוקמת כ 2 ק"מ מדרום לרוּג'וּם אֶל קַצְר. כוללת מגדל שמירה וחצר מגודרת.
  • מצודת רָאס גִ'רְגִ'ס - מצודה הכוללת מגדל שמירה, חדרי משמר וחצר מגודרת.
  • מצד חורבת מֻנֵיזִל - מצד מרובע לצד הדרך הרומית מצפון לתל זיף.
  • מצד תֶל מַעִין - שרידי מצד ליד היישוב כרמל
  • מצודת רוּג'וּם אֶל-חַמְרי (הרוג'ום האדום)[1] - מצודה זו כוללת מגדלי שמירה, סוללות אבן, חדרי מגורים ומחסנים הערוכים סביב חצר מלבנית. נמצאת בסמוך לשכונה הצפונית של היישוב סוסיא.
  • מצד חורבת אֶ-תֻוֵימִין
  • מצד בנ.ג. 912 ליד מצודת לציפר.
  • רוג'ום ואדי ג'וחייש - כ-2 ק"מ דרומית מערבית לרוּג'וּם אֶל-חַמְרי.
  • רוג'ום אל מדפע, סמוך לכפר אשתמוע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי - הממצא הארכאולוגי והאמנותי, יד יצחק בן-צבי, 1984
  • ברוך יובל, המצודות בהר חברון, מחקרי יהודה ושומרון- דברי הכנס הרביעי, אריאל, 1995, עמ' 128- 143
  • ברוך יובל, מצודות דרכים ביהודה בתקופת בית שני, מחקרי יהודה ושומרון- דברי הכנס השישי, אריאל, 1997, עמ' 125-136
  • יזהר הירשפלד, "שרשרת מצודות ביזנטיות לאורך דרך הספר המזרחית של הר חברון, "קדמוניות" חוברת יב, 1980
  • יזהר הירשפלד, חרבת אל קצר - מצודה ובית בד מן התקופה הביזאנטית במדבר יהודה, "ארץ ישראל" חוברת יט, 1987, עמ' 132- 141

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוג'ום אל חמירי באתר סוסיא