תקוע
 תקוע - מבט מהר ההרודיון, יולי 2021 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | גוש עציון |
| גובה ממוצע[1] | 646 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2026 (אומדן)[2] | |
| - אוכלוסייה | 4,979 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 4,939 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +2.9% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   תקוע  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
6 מתוך 10 |
| http://tekoa.org.il | |
תְּקוֹעַ היא התנחלות ויישוב קהילתי השוכן במזרח הרי יהודה. היישוב שייך למועצה אזורית גוש עציון, והוקם על ידי תנועת אמנה. תקוע נחשב גם ככפר אומנים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב שוכן צפונית-מזרחית לחורבות היישוב המקראי תקוע, בסמוך לעיירה הפלסטינית תוקוע, ודרומית-מערבית להר ההרודיון.[4] ליד תקוע נמצאת מערת חריטון ומעיין עין חמדה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקוע הוקמה כהיאחזות נח"ל בשנת 1975[5] על ידי גרעין שח"ם כפר עציון, אוזרחה לאחר שנתיים על ידי גרעיני הנח"ל "קשת" ו"ארגוב", והייתה בסיס להתיישבות במזרח גוש עציון. בסוכות 1977 הצטרף להיאחזות גרעין של גוש אמונים שכלל כ-20 צעירים וצעירות שעלו מברית המועצות.[6] לאחר כשנה הצטרף ליישוב הגרעין הדתי "לב ציון", שכלל עולים מארצות הברית. זמן קצר אחר מכן נקלט גרעין של עולים מצרפת.
ב- 1981 החלה ההתארגנות להקמת שכונת קבע ראשונה. בהמשך הכריזה ממשלת ישראל על 1,455 דונם בסביבת ההתנחלות כאדמות מדינה, מתוכם 1,071 דונם שהופקעו מאדמות הכפר תוקוע ושימשו להרחבת היישוב.[7] ב 1982, החליטו מתיישבים מתקוע בתגובה לרצח תושב המקום בהרודיון על ידי מחבלים, להקים יישוב חדש בסמוך. הם הקימו מאהל בסמוך למקום הרצח. בהמשך החליטה הממשלה על הקמת היישוב נוקדים.
בסוף שנות התשעים הוקמו מדרום ליישוב שני מאחזים, תקוע ב' ותקוע ג', כהרחבת היישוב. ב־2002 הוקם כקילומטר מדרום־מזרח להם מאחז נוסף, תקוע ד'.[8]
בשנת 2007 נפתח כביש מירושלים לתקוע (כביש 356) שקיצר את הדרך לירושלים ומאז חלה התפתחות מואצת של היישוב.
ב־2014 הוקם המאחז תקוע ה' כחצי קילומטר ממזרח לתקוע ד', כתגובה לרצח שלושת הנערים. כעבור כמה שבועות פינו התושבים החדשים את המאחז שהקימו, בתמורה להבטחה שנתן שר הביטחון בוגי יעלון לאשר תוכנית בנייה לתקוע ד' ובכך להסדיר אותו, ובנוסף לאשר הקמה של חווה חקלאית בתקוע ה'.[9] ההבטחה לא קוימה,[10] ובסוף שנת 2018, במקום בו שכן המאחז תקוע ה', הקימו נערים מתקוע חווה חקלאית בשם "חוות ספר המדבר". בהמשך הוקמו סביב ליישוב חוות חקלאיות נוספות, בהן תקוע ו' וחוות הראל.
בשנת 2020 גורמים במנהל האזרחי המכונים "צוות הקו הכחול" ביצעו מדידה מחודשת לאדמות היישוב, וגרעו משטחו שטחים רבים שנחשבו עד אז לאדמות מדינה מוסדרות.[11][12] החלטת המנהל הייתה פעולה מנהלית, שלא היה בה בהכרח הגדרה שהשטח הוא בבעלות פרטית פלסטינית. לאחר שהמועצה האזורית גוש עציון, היישוב תקוע ותנועת אמנה הגישו ערעור על ההחלטה, הוחזר רוב השטח והוגדר מחדש כאדמת מדינה.[13]
בשנת 2020 הוקם ביישוב מרכז אומנים. מרכז שבו פועלים אומנים מהישוב בתוך חללי סטודיו משלהם. במקום גלריה עם תערוכות מקומיות ובית קפה קטן. המקום פתוח למבקרים ומתרחשים בו אירועי תרבות שונים.[14]
בשנת 2024 הכיר משרד התרבות בגלריה במרכז האומנים, מה שהפך אותה לגלריה הראשונה ביהודה ושומרון שקיבלה הכרה ממשלתית.[15]
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקוע גרים כ-4,800 תושבים (נכון לשנת 2025), מה שהופך אותו ליישוב המאוכלס ביותר בתחומי המועצה האזורית גוש עציון. אוכלוסיית היישוב מורכבת ברובה מדתיים לאומיים, אך היא מגוונת יותר מיישוב ממוצע במועצה האזורית, וגרים בו גם חסידי ברסלב, חסידי חב"ד, חילונים, מסורתיים ואחרים.
תקוע נחשבת[דרושה הבהרה] לכפר אומנים בגלל כמות יוצאת דופן של אומנים ואנשי רוח המתגוררים בה כגון המשוררת סיון הר-שפי, והמאיירים מנחם הלברשטט, נועה קלנר ועוד.[דרוש מקור]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום שוכנת ישיבת הסדר בשם "ישיבת תקוע" שנשיאה היה הרב עדין שטיינזלץ.[16] ביישוב בית ספר מעורב עד כיתה ח', בו לומדים תלמידים דתיים וחילונים. בשנת הלימודים תשע"ה התווספה לבית הספר חטיבת ביניים. ביישוב פועלים סניפים של תנועת הנוער בני עקיבא ותנועת הנוער אריאל.
הרב מנחם פרומן שימש כרב היישוב עד לפטירתו ב-2013. הרב אבי בלידשטיין מונה לתפקיד ב-2015.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקוע קיימת קהילה רחבה של יוצרים ואומנים.
בקיץ 2020 נפתח "מרכז האומנים" ובו כ-14 חללי סטודיו של יוצרים מקומיים - פסלים, ציירים, מעצבים, לצד גלריה שהוכרה על ידי משרד התרבות ב־2024 ומציגה תערוכות מתחלפות. במקום יש בית קפה שמארח אומנים שונים וכן במרכז אומנים עצמו מתקיימים אירועי תרבות מגוונים לקהל הרחב.
כמו כן יצאו חמישה גליונות של מגזין ספרותי בשם "שחרית תקוע", על טהרת יצירותיהם של תושבי תקוע.
במרץ 2015 הוצב פסל אישה באחד הכיכרות ביישוב. הפסל, מעשה ידי פסלת מקומית, עורר התנגדות והושחת חלקית כעבור יום על ידי אלמוני.[17]
בשנת 2018 נוצר סרט תעודה "מתנחלת" על תושבות המקום.
פסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"עד עלות השחר": משנת 2007 עד שנת 2014 התקיים פסטיבל שנתי בליל הושענא רבה.[18]
"פסטיבל הבירה": משנת 2015 מתקיים בקיץ פסטיבל שבו נמכרות בירות שונות שכולן תוצרת מקומית.[19]
"פסטיבל ירח מלא אהבה": משנת 2017 מתקיים בט"ו באב פסטיבל שנתי בתקוע ד'. בין האומנים שהשתתפו בפסטיבל נמנים עלמה זהר, מארק אליהו, רבע לאפריקה ואחרים.[20]
פסטיבל "אומנים מבפנים": משנת 2020 מתקיים פסטיבל אומנים מבפנים - מפגשים אינטימיים בחצרות אומני תקוע[21] ושיטוט אומנותי ברשות הרבים.[22] בין האומנים שהשתתפו: דוד ליפשיץ, יוסי סוויד, מנחם הלברשטט, רחל קשת, סיון הר-שפי.
מבנה היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקוע א': האזור המרכזי של תקוע, בו גרים כ-90% מהתושבים ובו שוכנים רוב מוסדות היישוב. בתקוע א' נמצאים אזור תעשייה שבו נמצא גם מרכז האומנים, מספר בתי כנסת, פארקים רבים, אודיטוריום, ספרייה, בית הספר וכו'.
- תקוע ב' ו-ג': שכונות הנמצאות כקילומטר דרומה מתקוע א'.
- תקוע ד': מאחז השוכן על גבעה מדרום מזרח לתקוע ב' ו-ג', כ-30 דקות הליכה מתקוע א'.[23]
- תקוע ה', ו', חוות ספר המדבר: מאחזים חדשים כהמשך לתקוע שהוקמו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תקוע- תקוע, באתר המועצה האזורית גוש עציון
- מו"פ ההר המרכזי לפיתוח החקלאות באזור (נמצא בתוך תקוע)
כאן דוקו | מתנחלת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 51:52)
תקוע (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ זאב וילנאי, "תקוע (ג)", בתוך: אריאל: אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל כרך ח' (ר–ת), הוצאת עם עובד, 1980, עמ' 8156
- ↑ מ. סייר, תקוע בגבול המדבר, מעריב, 4 ביולי 1975
מתקוע ועד תקוע, דבר, 10 באוקטובר 1975 - ↑ באישון לילה עבר "גרעין-יריחו" לגור 5 ק"מ צפונה ממעלה אדומים, מעריב, 16 באוקטובר 1977
- ↑ פרופיל היישוב תוקוע, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2010 (באנגלית).
- ↑ דו"ח בצלם וכרם נבות, זה שלנו, זה גם כן מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית (עמ' 35)
- ↑ פיתוח כבישים הוא פיתוח ההתנחלויות – כביש ליברמן מקרה מבחן, באתר שלום עכשיו, 5 באוקטובר 2015
- ↑ מאחז חדש הוקם מדרום לבית לחם – תקוע ה, באתר שלום עכשיו, 7 בפברואר 2019
- ↑ הסיוע הישראלי להשתלטות הערבית על אדמות מדינה, באתר ריבונות
- ↑ יהודה יפרח, פיגוע אנטי־ציוני: צוות של המנהל האזרחי מסכן את ההתיישבות, בעיתון מקור ראשון, 7 באוגוסט 2020
- ↑ עדכון לתושבים- קו כחול, באתר תקוע, 2020-08-07
- ↑ פייסבוק מרכז אמנים תקוע, 2024-11-17
- ↑ שיראל דילר, לראשונה ביו"ש: מרכז אומנים יוכר רשמית, בעיתון מקור ראשון, 17 בנובמבר 2024
- ↑ דף ישיבת תקוע- אתר ישיבות ההסדר
- ↑
חיים לוינסון, פסל של אשה מפלג את תושבי ההתנחלות תקוע, באתר הארץ, 11 במרץ 2015 - ↑ פסטיבל "עד עלות השחר", באתר תיירות גוש עציון (ארכיון)
- ↑ חזקי ברוך, צפו: פסטיבל הבירה ה-5 בתקוע, באתר ערוץ 7, 5 ביולי 2019
- ↑ צפו: פסטיבל ט"ו באב תקוע, באתר youtube
- ↑ אמנים מבפנים - שנת 2020
- ↑ אמנים מבפנים שנת 2021
- ↑ בנוסף, בשנת 2014, הוקם ממזרח לתקוע ד' מאחז בשם "תקוע ה'" אך הוא פונה לאחר מספר שבועות. בסוף שנת 2018, במקום בו שכן המאחז תקוע ה', הקימו נערים מתקוע מאחז חדש בשם "חוות ספר המדבר".
| ||||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|