קו טלפון אדום
קו טלפון אדום הוא קו טלפון מוצפן להעברת מסרים סודיים בצורה מאובטחת וישירה. בעברו קו אדום היה קו תקשורת להעברת שיחת טלפון אוטומטית אל יעד שהוגדר מראש ללא צורך בפעולה נוספת מצד המשתמש מלבד הרמת השפופרת. כיוון שלא נדרשת פעולה נוספת על ידי המשתמש, מכשירי קו אדום לא כללו חוגה או לוח מקשים.
קו אדום למקרי חירום
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו אדום במשמעות המקורית אינו מאפשר הוצאת שיחות אלא ליעדים שנקבעו מראש. עם זאת, בשימוש מושאל מתייחס המושג למוקדי שירות שניתן להתקשר אליהם על ידי מספר טלפון ייעודי. בפרט הכוונה למוקדי חירום המאוישים 24 שעות ביממה כגון מוקד החירום של המשטרה או קווי חירום למניעת התאבדויות.
קו אדום בין מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקו החם מוסקבה-וושינגטון
הקו האדום המפורסם ביותר בין מדינות הוא הקו החם מוסקבה-וושינגטון, המכונה "הטלפון האדום", אם כי מעולם לא שימשו בקו זה מכשירי טלפון. ההסכם להקמת הקו הישיר נחתם ב-20 ביוני 1963 עקב משבר הטילים בקובה והוא החל לפעול ב-30 באוגוסט אותה שנה. נעשה בו שימוש בטכנולוגיה של טלפרינטר, שהוחלפה בהמשך בפקס ומאוחר יותר בדואר אלקטרוני.
ארצות הברית - הממלכה המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה התקיים קו אדום בין רחוב דאונינג 10 והבונקר בחדרי המלחמה של הקבינט לבין הבית הלבן בוושינגטון. בשנים 1943–1946 אובטח קו זה על ידי מכונת הצפנת הקול הראשונה שכונתה SIGSALY.
ברית המועצות - הרפובליקה העממית של סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו אדום בין מוסקבה לבייג'ינג היה בשימוש במהלך עימות הגבולות בין המדינות ב-1969, אולם הסינים סירבו למגעי השלום של הרוסים וגדעו את קו התקשורת. לאחר שהושג פיוס בין האויבות לשעבר, הקו הוחייה ב-1996[1].
ברית המועצות - צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ביקורו של שארל דה גול בברית המועצות ב-1966 הוא הכריז על ייסוד קו אדום בין מוסקבה לפריז. הקו שודרג מטלפקס למכונת פקס מהירה ב-1989.
ברית המועצות - הממלכה המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו אדום בין לונדון למוסקבה נוסד בעקבות אמנת-ידידות בין המדינות ב-1992. שדרוג לקו זה הוכרז בעת ביקורו של מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים ויליאם הייג במוסקבה ב-2011.
הודו - פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2005 הסכימו הודו ופקיסטן לייסד קו אדום בין משרדי החוץ של אסלאמאבאד וניו דלהי על מנת למנוע אי-הבנות שעלולות להוביל למלחמה גרעינית[2][3].
ארצות הברית - סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית וסין הקימו קו אדום הגנתי ב-2008 אך כמעט לא נעשה בו שימוש במקרי חירום[4].
סין - הודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סין והודו הודיעו על הקמת קו אדום בין משרדי החוץ של מדינותיהם תוך הדגשת מחויבותם לחיזוק הקשרים ו"בניית אמון הדדי"[5]. נכון לאוגוסט 2015 הקו עדיין לא היה מבצעי[6]
סין - יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2013 מחלוקת איי סנקאקו עוררה מחדש את הכוונה לייסד קו אדום, הנושא הוסכם אך עקב התגברות המתיחות לא יצא אל הפועל[7].
הקו האדום בין סיאול לפיונגיאנג הוקם ב-18 באוגוסט 1972 ותוחזק על ידי הצלב האדום. קוריאה הצפונית ביטלה את הקו ב-11 במרץ 2013, כחלק מהמתיחות הגואה בחצי האי של קוריאה. קוריאה הצפונית פתחה את הקו מחדש ב-7 ביוני 2013[8].
ארצות הברית - הודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2015 החל לפעול קו אדום בין וושינגטון לניו דלהי. ההחלטה להקמת הקו התקבלה בעת ביקורו של ברק אובמה בהודו בינואר 2015. זהו הקו הראשון בין ראש ממשלת הודו לראש מדינה[6](הקווים האדומים האחרים של הודו הם בין משרדי חוץ).
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכת הביטחון הישראלית, המונח "טלפון אדום" מתייחס לרשת קווי תקשורת טלפוניים מוצפנים ומאובטחים, המקשרים ישירות בין צמרת הדרג המדיני, הדרג הצבאי הבכיר וראשי זרועות הביטחון. מערכת זו נועדה לאפשר העברת מידע רגיש והתראות דחופות בזמן אמת, תוך שמירה על סיווג ביטחוני עילאי ומניעת האזנות.
כך למשל בבוקר טבח שבעה באוקטובר, שימש הטלפון האדום ציר מרכזי להעברת דיווחים דחופים ולקבלת החלטות ראשוניות. בשעה 06:17, בעקבות הצטברות אינדיקציות חריגות ברצועת עזה, קויימה בקו זה שיחה מוצפנת ראשונית בין רל״ש ראש השב"כ למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.[9] בשעה 06:40, דקות ספורות לאחר תחילת המתקפה, ניהלו המזכיר הצבאי וראש הממשלה בנימין נתניהו שיחה מאובטחת נוספת ב"טלפון האדום"; בשיחה זו עודכן ראש הממשלה על מעבר אוגדת עזה למצב חירום והקפצת כוחות, ומסר דרכה את הנחיותיו המבצעיות הראשונות למלחמה, שכללו היערכות לגיוס מילואים, כינוס המטכ"ל והנחיה לסיכול ממוקד של הנהגת חמאס.[10]
דוגמה נוספת לשימוש באמצעי תקשורת מאובטחים מחוץ ללשכות הממשלתיות נרשמה בספטמבר 2024, במהלך מבצע סדר חדש; סמוך לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם, נערכה שיחת הערכת מצב בין בכירי צה"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, שהשתמש בקו "טלפון אדום" שהותקן במיוחד בחדר מלונו בניו יורק, ובאמצעותו אישר את המלצת מערכת הביטחון לצאת לתקיפה.[11]
במערכת הביטחון הישראלית, לצד מערכת "הטלפון האדום" הנייחת, פועלת מערכת תקשורת סלולרית צבאית, מוצפנת ומאובטחת, שהוטמעה בצה"ל בשנת 2018 כמחליפתה של מערכת "ורד הרים" הוותיקה.[12] המערכת פועלת על גבי רשת דור 4 צבאית ייעודית ומאפשרת לדרג המדיני והפיקודי הבכיר לנהל תקשורת מסווגת מכל מקום, ללא תלות בחמ"ל נייח.[12] מכשירים משמשים להעברת שיחות קוליות מוצפנות, הודעות טקסט מאובטחות, קובצי מדיה ונתוני מיקום בזמן אמת, ואף מאפשרים תקשורת ישירה בין כוחות הקרקע לחיל האוויר וניהול שיחות ועידה והערכות מצב מסווגות.[12]
המכשירים משמשים להעברת שיחות קוליות מוצפנות, הודעות טקסט מאובטחות, קובצי מדיה ונתוני מיקום בזמן אמת, ואף מאפשרים תקשורת ישירה בין כוחות הקרקע לחיל האוויר וניהול שיחות ועידה והערכות מצב מסווגות. המכשירים מאפשרים לדרג המדיני ולצבאי ניהול אירועים מתפרצים ואישור פעולות מבצעיות דחופות, כגון סיכולים ממוקדים, גם מחוץ ללשכותיהם.[12] כך למשל בפברואר 2025, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים שיחה מאובטחת דחופה באמצעות המכשיר במהלך הפסקה במשפטו. דקות ספורות לאחר מכן הודיע צה"ל על סיכול ממוקד של בכיר חמאס בלבנון.[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Egilsson Haraldur, Discussion Papers in Diplomacy, The Origins, Use and Development of Hotline Diplomacy
- ↑ Asia News, India e Pakistan: a hotline against nuclear risks, 08/11/2005
- ↑ The Independent, The shadow of the bomb still lingers after 60 years ,5 August 2005
- ↑ Bloomberg, China-U.S. Defense Hotline Shows Gulf Between Nations, 13 May 2011
- ↑ Ndtv.com, Finally, a hotline between India and China, 1 November 2010
- 1 2 PTI "Modi-Obama hotline becomes operational", The Indian Express, Washington, 21 August 2015.
- ↑ South China Morning Post, Japan suggests hotline to Beijing over island spat, 9 February 2013
- ↑ Thomson reuters, North Korea reopens hotline with South, seeks weekend talks, 7 June 2013
- ↑ עמרי מניב, תחקיר: מחדל השב"כ ב-7.10 - השעות הדרמטיות במטה הארגון וההתרעה שלא הגיעה, באתר מאקו, 22 בפברואר 2025
- ↑ אילנה דיין, השיחה לנתניהו בטלפון האדום בבוקר מתקפת הפתע: "צריך לראות אם אפשר להוריד להם הנהגה מיד" | בלעדי לעובדה, באתר מאקו, 12 בדצמבר 2024
- ↑ דנה ויס, מערכת הביטחון לחצה, נתניהו אישר את התקיפה מניו יורק | מאחורי הקלעים של חיסול נסראללה, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2024
- 1 2 3 4 5 מערכת היום, קו מוצפן לשיחות סודיות: הטלפון שנתניהו השתמש בו - במקביל לחיסול בלבנון, באתר ישראל היום, 17/2/2025