קטמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטמין
המבנה המולקולרי של הקטמין.
המבנה המולקולרי של הקטמין.
הדמיה בתלת-ממד.
הדמיה בתלת-ממד.
שם IUPAC
(RS)-2-(2-Chlorophenyl)-2-(methylamino)cyclohexanone
שמות מסחריים בישראל
קלורקטם, קטאלר, קטמידור[1]
נתונים כימיים
כתיב כימי C13H16NClO 
מסה מולרית 237.725 גרם למול
בטיחות
מעמד חוקי בארצות הברית מוגדר כ-Schedule III. בישראל ניתן כתרופת מרשם ונכלל ברשימת החומרים הפסיכוטרופיים שבצו הרוקחים
מזהים
מספר CAS 6740-88-1 עריכת הנתון בוויקינתונים
PubChem 3821 עריכת הנתון בוויקינתונים
ChemSpider 3689 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קֶטמיןאנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי. מאפייניו כסם הגורם לדיסוציאטיביות הפכו אותו לפופולרי בקרב ציבור צרכני הסמים הפסיכדליים. הסם מגיע למשתמשים לרוב ממרפאות וטרינריות המשתמשות בו כסם הרדמה או אלחוש. קטמין מוגדר כסם מסוכן בחקיקה באירלנד, באוסטרליה, בארצות הברית, בבלגיה, ביוון, בלוקסמבורג ובצרפת. בישראל הסם אינו נכלל בפקודת הסמים המסוכנים[2], אף שהוא נכלל ברשימת החומרים הפסיכוטרופיים שבצו הרוקחים[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטמין סונתז לראשונה בשנת 1962 במעבדות של יצרנית התרופות Parke-Davis, במסגרת ניסיון למצוא סם הרדמה חלופי לפאנציקלידין (PCP; "אבקת מלאכים"). במהלך מלחמת וייטנאם נוסה הסם על חיילים אמריקאים, אך לרוב נמנעו הצוותים הרפואיים מלעשות בו שימוש מכיוון שגרם לתחושה לא נעימה של חוויה חוץ-גופית אצל המטופלים. עם זאת, אותן תופעות לוואי "לא נעימות" הובילו לשימושים הפסיכדליים שנעשו בחומר בניסויים פסיכאטריים וכסם הזיות. בשנת 1999 הוסיף המנהל האמריקני לאכיפת חוקי הסמים (DEA) את החומר לרשימת החומרים שבפיקוח (מקביל לפקודת הסמים המסוכנים בישראל) בדרגת החומרה השלישית.

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטמין פועל כאנטגוניסט של הקולטנים מסוג NMDA של הנוירוטרנסמיטרים המעוררים גלוטמט ואספרטט. קולטנים אלה מרוכזים בצפיפות בקליפת המוח ובהיפוקמפוס, והם ממלאים תפקיד מרכזי בפעולת הזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. תכונתו של הקטמין כסם מרדים/הזייתי נובעת מכך שלשני הסטריאואיזומרים שלו יש השפעות שונות על גוף האדם[דרושה הבהרה].

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שהקטמין מדכא את הנשימה הרבה פחות מסמי הרדמה אחרים, הוא סם הרדמה מועדף במקרים שבהם ההיסטוריה הרפואית של החולה אינה ידועה (כגון במקרי תאונות דרכים). באופן דומה, נעשה שימוש בקטמין בפודיאטריה ובניתוחים פשוטים יחסית כסם מאלחש. במינונים נמוכים (0.1–0.5 מ"ג/ק"ג/שעה) ניתן להשתמש בחומר כמאלחש, בייחוד בכאבים הקשורים בתנועה ובמחלות עצבים. במינונים נמוכים אלו תופעות הלוואי הפסיכאטריות פחותות, וניתן להתגבר עליהן בעזרת בנזודיאזפינים, כך שבשימוש בקטמין כסם מאלחש יש צורך בתוספים דמויי אופיום (חומרים אופיאטים). כיום חוקרים את התועלת שניתן להפיק מקטמין בטיפול בכאב עבור אלכוהוליסטים ומכורים להרואין.

מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על יעילותו של הסם להתמודדות מהירה עם מחשבות אובדניות, דיכאון והפרעה טורדנית כפייתית.

שימוש וטרינרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה וטרינרית משתמשים בקטמין באופן נרחב כחומר מרדים וכחומר משכך כאבים לבעלי חיים קטנים (כלבים, חתולים) ובעיקר כחומר טישטוש וכמשכך כאבים לסוסים. עם זאת, יש לו מעט השפעה על בהמות ממשפחת הפריים.

שימוש בלתי חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר משתמשים בקטמין כסם הוא ידוע בשמות רבים, בהם: Special K,‏ Vitamin K,‏ Kit Kat,‏ Kelly's day,‏ Green,‏ Blind squid,‏ Cat valium,‏ Purple,‏ Special la coke,‏ Super acid,‏ Super C,‏ K ,סוסים ,ועוד.

אפקט השימוש בקטמין דומה לזה של פאנציקלידין ודקסטרומטורפן, וכיתר סמי ההרדמה הדיסוציאטיביים – במינונים נמוכים ובינוניים מופיעות תופעות הזייתיות בעיקר ככל שישנה ירידה בכמות הגירוי החושי. המשתמש נכנס למצב דיסוציאטיבי, כלומר חווה ניתוק מתחושת המציאות ומתחושת ה"עצמי" (מצב הקרוי K-Hole). בכמויות גדולות ניתן להגיע למצב של חוסר מודעות לגבי הזהות האינדיווידואלית, ואיבוד תפיסת המציאות. ההזיות מדווחות כעמוקות וקשות לתיאור, ומלוות לעתים בזעם ובתחושה מופרזת של חוסן פיזי רב. משתמשים רבים מספרים על שיחות שניהלו עם אלוהים במהלך השימוש.

חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות. עם זאת, ה"התעוררות" היא איטית והדרגתית; בשלבים ראשונים עלול המשתמש לשכוח את שמו או לא להבין את השליטה בגופו, כך שעם הזיכרון מגיעה גם המודעות. ההשפעות ההזייתיות מסתיימות לרוב תוך שעה. עם זאת, הפגיעה בחשיבה שקולה ובקואורדינציה נמשכות בין 18 ל-24 שעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטמין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטמין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ סמים והשפעותיהם, קטמין והשפעותיו על המשתמש. אתר הרשות למלחמה בסמים
  3. ^ ראו צו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג-1972, תוספת רביעית