לדלג לתוכן

כיאונה (בת בוריאס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קיאונה (בת בוריאס))
כִֿיאוֹנֵה
Χιόνη
תפקיד אלת השלג והקרח
תרבות יוון העתיקה
אב בוריאס
אם אוריתיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים קלאופטרה, קלאיס, זטס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פוסידון
צאצאים אומולפוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במיתולוגיה היוונית, כִֿיאוֹנֵה (יוונית עתיקה: Xιώνη, נגזר מ-χιών - "שלג"[1][2]) היא אלת השלג והקרח. היא נחשבת גם כנימפה של הר היימוס,[2] הנמצא בתרקיה.[3]

כיאונה הייתה בתו של בוריאס,[4] אל רוח הצפון במיתולוגיה היוונית, ושל אורת'יה, נסיכה אתונאית בת ארכתאוס, מלך אתונה, אותה בוריאס חטף. כיאונה הייתה אחותם של קלאופטרה, אשת פינאוס, וקלאיס וזטס, שהיו מהארגונאוטים.[2]

במיתולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סיפור מאוחר, אם כי מקובל בדרך כלל, כיאונה הייתה אמו של אומולפוס מפוסידון, אותו השליכה לים מחשש לתגובת אביה. עם זאת, אומולפוס ניצל וגודל על ידי פוסידון.[4][5][6] חוץ מסיפורים אלו, כיאונה כמעט אינה נזכרת במיתולוגיה היוונית.[א]

בתרבות המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בספרות המודרנית, מופיעה כיאונה כדמות בספרו של ריק ריירדן, "הגיבור האבוד", תחת השם "קיאונה". היא מתוארת כנערה יפת תואר ואחת מהדמויות המרושעות אשר שולטת בקרח והובסה על ידי ליאו ואלדס, חברו הטוב של הגיבור הראשי, וזאת אפילו שליאו התאהב בה בפגישתם הראשונה. גם בספר הרביעי של אותה הסדרה, "בית האדס", מתואר שכיאונה ואחיה מגיעים לספינה של שבעת החצויים מהנבואה, ומובסים על ידי פייפר, בת אפרודיטה, וככל הנראה נהרגו בזמן שפייפר העירה את פסטוס, דרקון הארד, באמצעות דיבור ההקסמה שלה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ב"הגיבור האבוד" מסופר שזה בגלל שביוון העתיקה לא ירד שלג רב, וברוב מסעות הגיבורים לא היה שלג.[7]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Liddell, Henry George; Scott, Robert (1846). A Greek–English Lexicon. Harper & brothers. s.v. χιών
  2. ^ 1 2 3 כיאונה, באתר פרויקט תאואי (באנגלית)
  3. ^ מסע אלכסנדר הגדול | קרב הר היימוס, באתר History Archive (באנגלית)
  4. ^ 1 2 היגינוס, פאבולות, עמ' 157
  5. ^ אפולודורוס, ביבליותקה, כרך 3, פרק 15, סעיף 4
  6. ^ פאוסניאס, תיאור יוון, כרך 1, פרק 38, סעיף 2
  7. ^ ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, הגיבור האבוד, הוצאת גרף, 2011, גיבורי האולימפוס, עמ' 219