קין (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קין
Keane2009.jpg
מידע כללי
מקור באטל, בריטניה
שנות פעילות 1997—היום
סוגה רוק פסנתר
רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים Island
Interscope
Universal Music Group
Fierce Panda
Zoomorphic
אתר אינטרנט אתר רשמי
חברים
טים רייס-אוקסלי
טום צ'פלין
ריצ'רד יוז
חברים לשעבר
דומיניק סקוט

קין (Keane) היא להקת רוק בריטית שהוקמה בשנת 1997, אשר ידועה בשימוש בפסנתר ככלי הנגינה העיקרי שלה במקום גיטרות. הלהקה פרצה לתודעה העולמית בשנת 2004 עם יציאת אלבומה הראשון Hopes and Fears, אשר היה האלבום הנמכר ביותר בבריטניה באותה שנה. אלבומה השני של הלהקה, Under the Iron Sea, שיצא בשנת 2006, זכה אף הוא להצלחה רבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ושנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום צ'פלין וטים רייס-אוקסלי הכירו כבר בילדותם ואף הלכו לאותו בית ספר, אותו ניהל אביו של טום. מאוחר יותר, שניהם עברו לבית ספר אחר, שם פגשו את דומיניק סקוט וריצ'רד יוז. ארבעתם גילו את חיבתם למוזיקה, אך אף אחד מהם לא חשב שזו קריירה מתאימה.
בשנת 1995, בעודו לומד באוניברסיטה בלונדון, טים הקים להקת רוק יחד עם דומיניק ואף הציע לריצ'רד להיות המתופף של הלהקה. הם קראו ללהקה The Lotus Eaters והחלו את דרכם כלהקת קאברים, כאשר ניגנו בעיקר שירים של U2, אואזיס והביטלס. אדם ת'אדהופ, אותו פגש טים באוניברסיטה ושניהם הפכו לחברים, לקח לידיו את תפקיד ניהול הלהקה כחלק מהחברה להפקת סרטים שהייתה בבעלותו.
בשנת 1997, לאחר ששמע את טים מנגן בפסנתר, הציע לו כריס מרטין להצטרף ללהקתו, קולדפליי. טים דחה את ההצעה מכיוון שלא רצה לעזוב את הלהקה שלו. בעקבות הצעתו של כריס, טים הציע לטום להצטרף ללהקה על אף ההתנגדות הראשונית של ריצ'רד ודומיניק, וטום תפס את מקומו כסולן הלהקה והחל גם לנגן בגיטרה אקוסטית. הצטרפותו של טום ללהקה היוותה גם נקודת מפנה בשמה של הלהקה מ- The Lotus Eaters ל- Cherry Keane, שהייתה חברתה של אימו של טום, אותה הכירו טום וטים כאשר היו צעירים. זמן קצר לאחר מותה, שם הלהקה קוצר ל- Keane.
בקיץ 1997 טום עזב לדרום אפריקה לעבוד בהתנדבות, וכאשר חזר ביולי 1998, בישר לו ריצ'רד כי מתוכננת להם הופעה. הופעת הבכורה של קין הייתה בפאב Hope & Anchor ב- 13 ביולי 1998 כאשר ניגנו שם חומרים מקוריים שלהם. מאז, הלהקה החלה להופיע בפאבים נוספים בלונדון. בשנת 1998, טום נסע לסקוטלנד ללמוד באוניברסיטה, אך עזב את לימודיו באמצע ועבר ללונדון על מנת לפתח קריירה מוזיקלית עם חבריו.

סינגלים ראשונים ועזיבתו של דומיניק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1999 וללא חוזה הקלטה, קין הקליטו את הסינגל הראשון שלהם, "Call Me What You Like", דרך חברת ההפקות הפרטית שלהם, Zoomorphic. ארבעה חודשים לאחר ההקלטה המחודשת של "Call Me What You Like" בפברואר 2001, יצא הסינגל השני שלהם, "Wolf at the Door".
בשל ההצלחה המוגבלת של קין באותה תקופה, דומיניק החליט לעזוב את הלהקה כחודש לאחר שסינגל זה יצא וזאת במטרה להמשיך את לימודיו האקדמאיים.
באותה תקופה, קין הוזמנו על ידי המפיק ג'יימס סנגר לאולפן ההקלטות שלו בצרפת, בו הלהקה הקליטה מספר שירים, ביניהם "Bedshaped" ו- "This is the Last Time", אשר יופיעו מאוחר יותר באלבומם הראשון Hopes and Fears. בנובמבר 2001 חברי הלהקה חזרו לבריטניה.
שנת 2002 הייתה שנה קשה עבור קין כיוון שכל ההקלטות וההופעות החיות הופסקו וחששותיו של דומיניק שללהקה אין כיוון ברור החלו לצוץ בקרב שאר חבריה.
קין חזרו להופיע בדצמבר 2002. למרבה מזלם, באחת מההופעות נכח אחד מנציגי חברת ההפקות Fierce Panda Records, אשר גילה גם את קולדפליי מספר שנים קודם לכן. הוא הציע ללהקה להוציא את הסינגל המסחרי הראשון שלהם, "Everybody's Changing".
בעקבות יציאת הסינגל, קין החלו לקבל תשומת לב רבה ומספר חברות הפקה גדולות רצו להחתים את הלהקה אצלן. לבסוף, הלהקה החליטה לחתום אצל Island Records בקיץ 2003.

Hopes and Fears[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2004 יצא הסינגל הראשון שלהם, "Somewhere Only We Know", אשר הגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי. מספר חודשים לאחר מכן הלהקה הוציאה מחדש את הסינגל "Everybody's Changing" אשר הגיע למקום הרביעי במצעד.
אלבום הבכורה של קין, Hopes and Fears, יצא בבריטניה ב- 10 במאי 2004, יום לפני שהלהקה החלה את סיבוב ההופעות העולמי הראשון שלה. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ואף דורג כאלבום השני הנמכר ביותר בבריטניה באותה שנה. האלבום מכר קרוב ל- 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.
הלהקה זכתה בשני פרסים בטקס פרסי המוזיקה הבריטית שנערך בפברואר 2005; פרס האלבום הבריטי הטוב ביותר ופרס פריצת הדרך הבריטית. שלושה חודשים לאחר מכן, טים קיבל את פרס Ivor Novello עבור פזמונאי השנה.
כחברים בקרן "Make Poverty History", קין הופיעו בקונצרט לייב 8, שנערך בלונדון ב- 2 ביולי 2005. במהלך אותה שנה הלהקה זכתה להכרה בארצות הברית הודות לסיבוב ההופעות שם, כאשר שימשו כלהקת החימום של להקת U2. בנוסף, הלהקה הייתה מועמדת לפרס גראמי בקטגוריית האומן החדש הטוב יותר.

Under the Iron Sea[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2005, במהלך סיבוב ההופעות של אלבומם הראשון, הלהקה החלה להקליט את אלבומם השני, Under the Iron Sea. האלבום יצא ברחבי העולם ב- 12 ביוני 2006 והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי בשבועיים הראשונים ליציאתו. במאי 2006, האלבום כבר מכר יותר מ-2 מיליון עותקים. הסינגל המוביל של האלבום, "Is It Any Wonder", הגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי.
טרם יציאתו, קין החלו את סיבוב ההופעות העולמי שלהם על מנת לקדם את האלבום. אולם, עקב הלחצים הרבים בהם היה נתון, טום החליט להתאשפז במוסד גמילה, דבר אשר גרם לביטול ודחיית הופעות רבות באירופה וארצות הברית, אך לאחר חודשים ספורים הם שבו להופיע.
בעקבות ההצלחה של סיבוב ההופעות, הלהקה החליטה להוסיף תאריכי הופעות נוספים לשנת 2007 באירופה ודרום אמריקה. כחלק מסיבוב ההופעות באירופה, קין הופיעו ב- 7 ביולי 2007 בקונצרט העולמי למען איכות הסביבה, לייב ארת'.

יציאה להפסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוקטובר 2013 נופצו שמועות כי הלהקה מתפרקת, אולם ב-21 באוקטובר 2013 הבהירו חברי הלהקה כי מדובר בפסק זמן לצורך עבודה על פרויקטים אישיים, וכי הלהקה צפויה לשוב לפעילות בעתיד.

מעורבות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קין הינם הפטרונים של ארגון הצדקה "War Child" בבריטניה, וב- 29 באוקטובר 2007, הלהקה הכריזה על יציאת הסינגל "The Night Sky" שההכנסות ממכירתו נתרמו לארגון זה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]