דואה ליפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דואה ליפה
Dua Lipa
200126 Dua Lipa on the 2020 Grammys Red Carpet.jpg
לידה 22 באוגוסט 1995 (בת 24)
לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
בן או בת זוג אנואר חדיד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר למשחק של סילביה יאנג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אנגליה
שנות פעילות 2015–הווה 
זרם פמיניזם, תנועות להט"ב חברתיות, חיי שחורים חשובים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ • סינת'פופ • רית'ם אנד בלוז • דרים פופ • דארק-פופ
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת • דוגמנית • פזמונאית
כלי נגינה קול
חברת תקליטים וורנר מיוזיק גרופ • ורטיגו רקורדס
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי לתגלית השנה (2019)
  • פרס גראמי לריקוד המוקלט הטוב ביותר (2019)
  • פרס המוזיקה הבריטית לפריצת השנה (2018)
  • פרס איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי לזמרת סולו בריטית (2018)
  • Brit Award for British Single of the Year (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.dualipa.com/
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דואה ליפה (באנגלית: Dua Lipa; נולדה ב-22 באוגוסט 1995) היא זמרת, פזמונאית, ודוגמנית בריטית. היא החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל 14 עם גרסאות כיסוי לשירים של אמנים כגון כריסטינה אגילרה ונלי פורטדו ב-YouTube. בשנת 2015 חתמה חוזה עם וורנר מיוזיק גרופ והוציאה את הסינגל הראשון שלה, "New Love". בדצמבר 2016 הופק עליה סרט תיעודי על ידי "The Fader". בינואר 2017 זכתה בפרס הציבור EBBA.[1] אלבום שנושא את שמה יצא ב-2 ביוני 2017.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפה נולדה בלונדון, אנגליה שבממלכה המאוחדת להורים אלבנים שהגיעו מקוסובו, ועזבו את בירתה פרישטינה בשנות התשעים.[2][3] משפחתה מרקע מוסלמי.[4] בילדותה למדה חלק מהזמן בבית ספר לתיאטרון בלונדון,[5] וב-2008 עברה עם משפחתה לקוסובו. גדלה בהאזנה לאבא שלה, זמר בלהקת רוק אלבנית-קוסוברית דוקאג'ין ליפה.[6] בגיל 14 החלה לפרסם ב-YouTube גרסאות כיסוי לשירים האהובים עליה שבוצעו על ידי אומנים כגון כריסטינה אגילרה ונלי פורטדו.[7] בגיל 16 חזרה ללונדון עם שאיפות להיות זמרת.[8] זמן קצר לאחר מכן, החלה גם לדגמן.[9]

2015–2017: Dua Lipa[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 החלה לעבוד על אלבום הבכורה שלה אצל האחים וורנר רקורדס. באוגוסט 2015 הוציאה את הסינגל הראשון "thinking 'bout you",[10] בהפקת אמילי הייני ואנדרו וויאט. באוקטובר 2015 פרסמה את הסינגל השני שלה, "להיות האחת", שנכתב על ידי לוסי "פוז" טיילור.[11] ליפה אמרה כי "Be The One" זה השיר היחיד באלבום החדש שלי לא כתבתי ... [אבל] לא יכולתי לא לקחת את זה, זה הקטע הכי אהוב עליי". השיר זכה להצלחה ברחבי אירופה, והגיע למקום הראשון במצעדי בלגיה,[12] פולין וסלובקיה, ונמנה עם עשרת הראשונים במדינות אירופיות נוספות. באוסטרליה וניו זילנד זכה השיר להצלחה, והגיע למקומות 6 ו-20 במצעדים. [13] ליפה מתארת את הסגנון המוזיקלי שלה כ"פופ אפל".

ב-30 בנובמבר 2015 הייתה אחת מהאמנים שהופיעו ברשימה של ה-BBC, הקול של 2016. מסע ההופעות הראשון שלה בבריטניה ובאירופה החל בינואר 2016. בנובמבר 2016 סיימה את סבב ההופעות שלה ברחבי אירופה.[14]

ביוני 2017 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Dua Lipa, שבו נכללו שמונה סינגלים, כשהבולטים ביותר ממנו הם "Be the One", "Hotter than Hell", "IDGAF" ו-"New Rules". באותה שנה הוציאה את אלבום ההופעה הראשון שלה, ומיני-האלבום השלישי שלה, Live Acoustic, בו נכלל ביצוע שלה לשיר "Tears Dry on Their Own", של איימי ויינהאוס.[15]

בספטמבר 2017 הוציאה את הלהיט "New Rules" שעבר את רף המיליארד צפיות ביוטיוב וליפה הפכה לזמרת הצעירה השנייה שעברה את הרף והפך לשיר הראשון מזה כמעט שנתיים של זמרת סולו שהגיע לראש מצעד הלהיטים הבריטי, מאז "Hello" של אדל.[16] השיר יצא כסינגל השישי מתוך אלבום הבכורה שלה.

2018–הווה: Future Nostalgia[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוקטובר 2018 הוציאה ליפה עם בלאקפינק את השיר "Kiss and Make Up", שזכה להצלחה ברחבי העולם.[17]

ב-1 בנובמבר 2019 הוציאה ליפה את "Don't Start Now", כסינגל ראשון מתוך האלבום השני שלה. ב-13 בדצמבר הוציאה את הסינגל שיווקי הנקרא "Future Nostalgia".

ב-31 בינואר 2020 הוציאה את הסינגל השני "Physical". ב-25 במרץ הוציאה אתה הסינגל השלישי "Break My Heart", מתוך אלבום האולפן השני שלה "Future Nostalgia", שיצא לאור ב-27 במרץ 2020. האלבום עצמו הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי בשבוע השני של אפריל 2020, בעוד שלושת הסינגלים של האלבום נכנסו לעשירייה הראשונה של מצעד הסינגלים הבריטי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 החלה ליפה לצאת עם השף הבריטי אייזק קארו, אך ב-2019 הם נפרדו. ביולי 2019, החלה לצאת עם הדוגמן האמריקאי אנואר חדיד.[18]

עמדות חברתיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפה היא פמיניסטית, ופועלת למען זכויות נשים ומניעת סקסיזם בתעשיית המוזיקה.[19] בנוסף לכך, הביעה תמיכה במפלגת הלייבור בבחירות שהתקיימו בבריטניה בשנת 2019 תוך התייחסות לנושאים השנויים במחלוקת בתוך המפלגה‏,[20] וכן תמכה במועמדותו של ברני סנדרס לנשיאות ארצות הברית.[21]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של דואה ליפה

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים אחרים - אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2016: 2016 UK Tour
  • 2016: Hotter than Hell Tour
  • 2017: US and Europe Tour
  • 2017–2018: The Self-Titled Tour
  • 2021: Future Nostalgia Tour

פרסים ודירוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלה, זכתה ליפה ב-35 פרסים שונים וב-83 מועמדויות, כשהבולטים ביותר הם:

  • פרס במבי בקטגוריית "International Music Honor".[22]
  • שלושה פרסי המוזיקה הבריטית בקטגוריות "פריצת השנה הבריטית", "זמרת הסולו הבריטית של השנה" ו"זמרת הסינגלים הבריטיים של השנה".[23]
  • פרס פופ ASCAP בקטגוריית "ASCAP Vanguard Award".[24]
  • פרס גלאמור בקטגוריית "הפריצה הבאה".[25]
  • פרס מגזין GQ בקטגוריית "אמן הסולו של השנה".[26]
  • שני פרסי גראמי בקטגוריות "פריצת השנה" ו"הקלטת הדאנס של השנה".[27]
  • שלושה פרסי LOS40 בקטגוריות שונות.[28]
  • שני פרסי המוזיקה של MTV אירופה בקטגוריות "פריצת השנה" ו"אמן הפופ של השנה".[29]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דואה ליפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Legrand, Emmanuel (12 בינואר 2017). "Dua Lipa scoops Public Choice Award at the EBBAs". בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2017. 
  2. ^ Savage, Mark (9 בפברואר 2016). "Dua Lipa: A pop star in waiting". BBC News. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2016. 
  3. ^ Lester, Paul (1 בינואר 2016). "Shake it up: the future female pop stars of 2016". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2016. 
  4. ^ DUA LIPA, Eid Mubarak from our family to yours, @dualipa, ‏2018T5:52 (באנגלית)
  5. ^ "The Realest It Gets: Dua Lipa". 
  6. ^ "Njihuni me Dua Lipa, shqiptarja që premton të bëhet ylli i ardhshëm në muzikë" [Meet Dua Lipa, the Albanian who is set to become the next star in music]. Lapsi.al (באלבנית). 23 בדצמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2015-12-27. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2016. 
  7. ^ "'I want to work with A$AP Rocky' – Dua Lipa talks dark pop and hip hop influences". BBC Radio 1. 10 בדצמבר 2015. 
  8. ^ Gore, Sydney (23 באוקטובר 2015). "Band Crush: Dua Lipa". Nylon. 
  9. ^ Weber, Lindsey (9 בדצמבר 2015). "Meet Dua Lipa, A Restless Spirit With A Mighty Big Voice". The Fader. 
  10. ^ "Lana Del Rey's management have a new artist and she is amazing". Popjustice. 21 באוגוסט 2015. 
  11. ^ Lester, Paul (9 בנובמבר 2015). "The playlist: new bands – with the Prettiots, Dua Lipa and Mind Enterprises". The Guardian. 
  12. ^ "Discografie Dua Lipa" (בהולנדית). Ultratop. Hung Medien. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2016. 
  13. ^ Peaks in Australia:
  14. ^ "Dua Lipa Tickets". Livenation. 13 במאי 2016. 
  15. ^ Live Acoustic - EP by Dua Lipa (באנגלית), 8 בדצמבר 2017, בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2018 
  16. ^ "Dua Lipa celebrates being the first female to make it to No1 since Adele". The Sun (באנגלית). 20 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2017. 
  17. ^ iwee, Dua Lipa X BLACKPINK – Kiss & Make Up (Han|Rom|Eng) Color Coded Lyrics/한국어 가사|date=2018-10-19|url=https://www.youtube.com/watch?v=nOFnMx8Cdm4%7Caccessdate=2019-04-15 
  18. ^ דואה ליפה ואנואר חדיד משיקים זוגיות, mako, ‏2019-07-07
  19. ^ Eight of Dua Lipa’s top feminist moments, The Independent, ‏2019-02-20 (באנגלית)
  20. ^ Dua Lipa urges followers to vote Labour in general election, The Independent, ‏2019-12-03 (באנגלית)
  21. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של דואה ליפה ברשת החברתית טוויטר, 3 במרץ 2020
  22. ^ Dua Lipa Wins International Music Honors at Germany's Bambi Awards, Billboard
  23. ^ Brit Awards 2018 Winners: The Complete List, Billboard
  24. ^ ASCAP Vanguard Award, www.ascap.com (באנגלית)
  25. ^ Glamour, GLAMOUR Awards 2017: All the talking points, Glamour UK
  26. ^ GQ, All the winners from the GQ Men of the Year Awards 2018, British GQ
  27. ^ Dua Lipa, GRAMMY.com, ‏2018-05-12 (באנגלית)
  28. ^ LOS40 Music Awards 2018: artistas nominados, web.archive.org, ‏2018-09-13
  29. ^ Here Are All the Winners From the 2017 MTV EMAs, Billboard


דואה ליפה
דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות
אלבומי אולפן Dua Lipa • Future Nostalgia
מיני-אלבומים Spotify Sessions • Live Acoustic • Deezer Sessions • The Only
מהדורות מחודשות Dua Lipa: Complete Edition
אלבומי רמיקס Club Future Nostalgia: The Remix Album
סינגלים "Be the One" • "Last Dance" • "Hotter than Hell" • "Blow Your Mind (Mwah)" • "Scared to Be Lonely" • "Lost in Your Light" • "New Rules" • "Homesick" • "IDGAF" • "One Kiss" • "Electricity" • "Swan Song" • "Don't Start Now" • "Physical" • "Break My Heart" • "Hallucinate" • "Un Dia (One Day)" • "Levitating"
השתתפות בסינגלים "No Lie" • "Bridge over Troubled Water"
סינגלים שיווקיים "Future Nostalgia"
שירים אחרים "Kiss and Make Up"
סיבובי הופעות 2016 UK Tour • Hotter Than Hell Tour • US and Europe Tour • The Self-Titled Tour • Future Nostalgia Tour
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דואה_ליפה&oldid=28875010"