דואה ליפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דואה ליפה
Dua Lipa
ליפה, 2021
ליפה, 2021
לידה 22 באוגוסט 1995 (בת 26)
בריטניהבריטניה וסטמינסטר, לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה Dua Lipa עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2014–הווה (כ־7 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Fitzjohn's Primary School, Mileniumi i Tretë, בית הספר למשחק של סילביה יאנג, Parliament Hill School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, פזמונאית, דוגמנית
זרם פמיניזם, חיי שחורים חשובים, תנועות להט"ב חברתיות, תנועות בעד הפלות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, סינת'פופ, דאנס-פופ, דרים פופ, דיסקו, רית'ם אנד בלוז
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, אלבנית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וורנר רקורדס, ורטיגו רקורדס
בן או בת זוג Isaac Carew (2013–פברואר 2017)
Isaac Carew (ינואר 2018–יוני 2019)
Paul Klein (אוגוסט 2017–ינואר 2018)
אנואר חדיד (14 ביוני 2019–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
dualipa.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דואה ליפה (באנגלית: Dua Lipa; נולדה ב-22 באוגוסט 1995) היא זמרת, פזמונאית, ודוגמנית בריטית. היא החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל 14 עם גרסאות כיסוי לשירים של אמנים כגון כריסטינה אגילרה ונלי פורטדו ב-YouTube. בשנת 2015 חתמה חוזה עם וורנר מיוזיק גרופ והוציאה את הסינגל הראשון שלה, "New Love". בדצמבר 2016 הופק עליה סרט תיעודי על ידי "The Fader". בינואר 2017 זכתה בפרס הציבור EBBA.[1] אלבום שנושא את שמה יצא ב-2 ביוני 2017.

ביוגרפיה

ילדות ותחילת הקריירה

ליפה נולדה בלונדון, אנגליה שבממלכה המאוחדת, להורים אלבנים שהגיעו מקוסובו, ועזבו את בירתה פרישטינה בשנות התשעים.[2][3] משפחתה מרקע מוסלמי.[4][5] דרך סבתה מצד אמה, היא גם ממוצא בוסני.[6][7][8] בילדותה למדה חלק מהזמן בבית ספר לתיאטרון בלונדון,[9] וב-2008 עברה עם משפחתה לקוסובו. גדלה בהאזנה לאבא שלה, זמר בלהקת רוק אלבנית-קוסוברית דוקאג'ין ליפה.[10] בגיל 14 החלה לפרסם ב-YouTube גרסאות כיסוי לשירים האהובים עליה שבוצעו על ידי אומנים כגון כריסטינה אגילרה ונלי פורטדו.[11] בגיל 16 חזרה ללונדון עם שאיפות להיות זמרת.[12] זמן קצר לאחר מכן, החלה גם לדגמן.[13]

2015–2017: Dua Lipa

ב-2015 החלה לעבוד על אלבום הבכורה שלה אצל האחים וורנר רקורדס. באוגוסט 2015 הוציאה את הסינגל הראשון "thinking 'bout you",[14] בהפקת אמילי הייני ואנדרו וויאט. באוקטובר 2015 פרסמה את הסינגל השני שלה, "להיות האחת", שנכתב על ידי לוסי "פוז" טיילור.[15] ליפה אמרה כי "Be the One" זה השיר היחיד באלבום החדש שלי לא כתבתי ... [אבל] לא יכולתי לא לקחת את זה, זה הקטע הכי אהוב עליי". השיר זכה להצלחה ברחבי אירופה, והגיע למקום הראשון במצעדי בלגיה,[16] פולין וסלובקיה, ונמנה עם עשרת הראשונים במדינות אירופיות נוספות. באוסטרליה וניו זילנד זכה השיר להצלחה, והגיע למקומות 6 ו-20 במצעדים.[17] ליפה מתארת את הסגנון המוזיקלי שלה כ"פופ אפל".

ב-30 בנובמבר 2015 הייתה אחת מהאמנים שהופיעו ברשימה של ה-BBC, הקול של 2016. מסע ההופעות הראשון שלה בבריטניה ובאירופה החל בינואר 2016. בנובמבר 2016 סיימה את סבב ההופעות שלה ברחבי אירופה.[18]

ביוני 2017 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Dua Lipa, שבו נכללו שמונה סינגלים, כשהבולטים ביותר ממנו הם "Be the One", "Hotter than Hell", "IDGAF" ו-"New Rules". באותה שנה הוציאה את אלבום ההופעה הראשון שלה, והמיני-אלבום השלישי שלה, Live Acoustic, בו נכלל ביצוע שלה לשיר "Tears Dry on Their Own", של איימי ויינהאוס.[19]

בספטמבר 2017 הוציאה את הלהיט "New Rules" שעבר את רף המיליארד צפיות ביוטיוב וליפה הפכה לזמרת הצעירה השנייה שעברה את הרף והפך לשיר הראשון מזה כמעט שנתיים של זמרת סולו שהגיע לראש מצעד הלהיטים הבריטי, מאז "Hello" של אדל.[20] השיר יצא כסינגל השישי מתוך אלבום הבכורה שלה.

2018–הווה: Future Nostalgia

ב-19 באוקטובר 2018 הוציאה ליפה עם בלאקפינק את השיר "Kiss and Make Up", שזכה להצלחה ברחבי העולם.[21]

ב-1 בנובמבר 2019 הוציאה ליפה את "Don't Start Now", כסינגל ראשון מתוך האלבום השני שלה. ב-13 בדצמבר הוציאה את הסינגל שיווקי הנקרא "Future Nostalgia".

ב-31 בינואר 2020 הוציאה את הסינגל השני "Physical". ב-25 במרץ הוציאה את הסינגל השלישי "Break My Heart", מתוך אלבום האולפן השני שלה "Future Nostalgia", שיצא לאור ב-27 במרץ 2020. האלבום עצמו הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי בשבוע השני של אפריל 2020, בעוד שלושת הסינגלים של האלבום נכנסו לעשירייה הראשונה של מצעד הסינגלים הבריטי.

אקטיביזם

תמיכה בזכויות הלהט"ב

ליפה מניפה את דגל קהילת הלהט"ב בהופעתה באולם התיאטרון "Hollywood Palladium" בשנת 2018.

ליפה דוגלת בשוויון חברתי מלא עבור קהילת הלהט"ב, ב-12 בפברואר 2018, היא הניפה את דגל הקהילה בזמן שביצעה את שירה "Be the One" באולם "Hollywood Palladium בעיר לוס אנג'לס כחלק מסיבוב ההופעות "The Self-Titled Tour".[22] ב-12 במרץ 2018, ביצעה שוב את המעשה בעת שהופיעה עם שירה "Blow Your Mind (Mwah)" בהופעתה בתיאטרון "Palais of Melbourne".[23] בספטמבר 2018, חלק ממעריציה של ליפה הוצאו על ידי האבטחה מהופעתה במרכז התערוכות והכנסים הלאומי בשאנגחאי מפני שהניפו את דגל קהילת הלהט"ב, למרות אי-ההפללה של הומוסקסואליות בסין בשנת 1997.[24] בתגובה למעשה אמרה ליפה שהיא "גאה ואסירת תודה לאותם מעריצים שהפגינו את גאוותם" במופעה.[25]

באפריל 2019, הביעה את תמיכתה בזכויות קהילת הלהט"ב של אזרחים בברוניי בקריאה לחרם נגד ענפי המלונאות של חסן אל-בולקיה, סולטאן ברוניי, לאחר שהכניס לתוקף חוק עונשין שהגדיר הומוסקסואליות במדינה כעונש מוות.[26] בשנת 2020 הייתה מארחת מסיבות בפסטיבל המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני ולקחה חלק במצעד בהופעתה.[27][28] בחודש יולי באותה שנה כתבה מכתב לממשלת בריטניה שהתקבל על ידי שרת הנשים והשוויון, אליזבת טראס, לבקשתה לאיסור טיפולי המרה לשינוי נטייה מינית במדינה.[29]

תמיכה בזכויות נשים

ליפא מזדהה כפמיניסטית.[30] היא הצהירה כי היא דוגלת בנימוקיה הפמיניסטיים בעובדות שקראה בספרים כגון "פמיניסטית רעה" (2014) מאת רוקסן גיי, "מיתוס היופי" (1990) מאת נעמי וולף ו-"גברים מסבירים לי דברים" (2014) מאת רבקה סולניט.[31] היא התבטאה נגד סקסיזם בתעשיית המוזיקה באמצעות חשבונותיה במדיה החברתית כדי להעלות את המודעות לבעיות של נשים.[30] בהופעתה על השטיח האדום של פרסי המוזיקה הבריטית לשנת 2018 היא לבשה שמלת ורדים לבנה לתמיכה בתנועת Time's Up ובטקס קבלת זכייתה בפרס נאמה על זכויות נשים ופמניזם.[32][33] היא התייחסה לחשיבותה של תנועת "Me Too", וטענה שאף על פי שמעולם לא סבלה מהטרדות מיניות בחייה, היא גדלה ב-"מרדף נשיקות" כלפיה.[34] היא טוענת על סקסיזם בתעשיית המוזיקה בטענה כי קשה יותר להתייחס לנשים ברצינות בניגוד לאמנים גברים שאנשים חושבים שהם "כותבים מוזיקה משלהם" וכלפי נשים הם מניחים שהכל "מיוצר ומזויף".[35]

היא הביעה את דעותיה לגבי זכויות נשים בערב הסעודית בציוץ בחשבונה בטוויטר לאחר ההיתר על נהיגת של נשים במדינה על ידי סלמאן, מלך ערב הסעודית ביוני 2018 וביקרה את הנושא בטענה מדוע לא נעשה עד אותה תקופה, ותיארה אותו כ-"צעד לקראת שוויון".[36] היא הסבירה כי לתפיסתה, פמיניזם אינו נוגע לשנאת גברים, אלא לדרישת שוויון.[37] בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-61, ליפה הקדישה את נאום הפרס שלה כדי לחלוק כבוד לאמניות המועמדות בקטגוריות באומרה, "אני מניחה שהשנה באמת גברנו", שהיה רמז להקלטות מנכ"ל האקדמיה לשעבר, ניל פורטנוב, לפיה נשים צריכות "לעלות מדרגה" כדי לקבל הכרה בתעשיית המוזיקה.[38] היא השתתפה בסרט קצר בשם "פמיניזם גלובלי", בבימוי אנני לנוקס בשיתוף "Apple Music" שיצא ב-7 במרץ 2019 לקראת יום האישה הבינלאומי. הקליפ נועד להעלות את המודעות למיזוגניה, לאונס ולאלימות כלפי נשים, והציג את ליפה מדברת על נתון שטוען כי "1 מכל 3 נשים ונערות מושפעות מאלימות פיזית או מינית במהלך חייהן".[39]

במאי 2019 התבטאה בעד זכויות הפלה מלאכותית בארצות הברית לאחר שלא הוסכם לאשר הפלות באלבמה וטענה כי, "אף גבר לא צריך לקבל החלטה כה מהותית על גופה של אישה". שלושה חודשים אחר כך, היא הציגה את תמיכתה לקמפיין בשם "Bans Off My Body" שאורגן על ידי אימהות בהריון נגד המגבלות על הפלות בארצות הברית.[40] שיריה, "Future Nostalgia" משנת 2019 מדבר על נושאים של פמיניזם ושיקוף עצמי,[41] ו-"Boys Will Be Boys" משנת 2020 ממחיש את האלימות הגברית, הטרדה מינית, גבריות רעילה, סטנדרטים כפולים, שנאת נשים, ונושאים להעצמה ופמיניזם.[41] בנובמבר באותה שנה היא הביעה תמיכה עם הקמפיין לטובת הפלות בארגנטינה שמטרתו לעורר את החוקיות של הצעת החוק להפסקת הריון מרצון.[29] חודש לאחר מכן, במהלך הטקס, "Billboard Women in Music", היא השתמשה בנאום קבלת הפרס שלה כדי להדגיש כי לנשים בעולם "יש עדיין הרבה מה לעשות למען שוויון אמיתי".[35]

ליפה כפמיניסטית, פועלת למען זכויות נשים ומניעת סקסיזם גם בתעשיית המוזיקה.[42]

עמדותיה הפוליטיות

הביעה תמיכה במפלגת הלייבור בבחירות שהתקיימו בבריטניה בשנת 2019 תוך התייחסות לנושאים השנויים במחלוקת בתוך המפלגה.[43] כן, תמכה במועמדותו של ברני סנדרס מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית.[44]

חיים אישיים

בשנת 2015 החלה ליפה לצאת עם השף הבריטי אייזק קארו, אך ב-2019 הם נפרדו. ביולי 2019, החלה לצאת עם הדוגמן האמריקאי אנואר חדיד.[45]

שמה הפרטי "דואה" היה ההצעה של סבתה ומשמעותו באלבנית "אהבה".[46]

דיסקוגרפיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של דואה ליפה

אלבומי אולפן

אלבומים אחרים - אוספים

הופעות

סיבובי הופעות

הופעות חימום

פרסים ודירוגים

במהלך הקריירה שלה, זכתה ליפה ב-35 פרסים שונים וב-83 מועמדויות, כשהבולטים ביותר הם:

  • פרס במבי בקטגוריית "International Music Honor".[47]
  • שלושה פרסי המוזיקה הבריטית בקטגוריות "פריצת השנה הבריטית", "זמרת הסולו הבריטית של השנה" ו"זמרת הסינגלים הבריטיים של השנה".[48]
  • פרס פופ ASCAP בקטגוריית "ASCAP Vanguard Award".[49]
  • פרס גלאמור בקטגוריית "הפריצה הבאה".[50]
  • פרס מגזין GQ בקטגוריית "אמן הסולו של השנה".[51]
  • שני פרסי גראמי בקטגוריות "פריצת השנה" ו"הקלטת הדאנס של השנה".[52]
  • שלושה פרסי LOS40 בקטגוריות שונות.[53]
  • שני פרסי המוזיקה של MTV אירופה בקטגוריות "פריצת השנה" ו"אמן הפופ של השנה".[54]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דואה ליפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Legrand, Emmanuel (12 בינואר 2017). "Dua Lipa scoops Public Choice Award at the EBBAs". בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2017. 
  2. ^ Savage, Mark (9 בפברואר 2016). "Dua Lipa: A pop star in waiting". BBC News. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2016. 
  3. ^ Lester, Paul (1 בינואר 2016). "Shake it up: the future female pop stars of 2016". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2016. 
  4. ^ Snapes, Laura (3 באפריל 2020). "Dua Lipa: 'You have to be made of steel to not let words get to you'". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-3 April 2020. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2021. 
  5. ^ DUA LIPA, Eid Mubarak from our family to yours, @dualipa, ‏2018T5:52 (באנגלית)
  6. ^ Nash, Ed (8 בנובמבר 2016). "A Tale of Two Cities: Dua Lipa on her English and Kosovan roots". The Line of Best Fit (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2021. 
  7. ^ Butler, Will (15 באפריל 2018). "Dua Lipa speaks on Brexit, Trump and her family history in new interview". NME (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2021. 
  8. ^ Lamont, Tom (15 באפריל 2018). "Dua Lipa: 'Pop has to be fun. You can't get upset about every little thing'". The Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2021. 
  9. ^ "The Realest It Gets: Dua Lipa". 
  10. ^ "Njihuni me Dua Lipa, shqiptarja që premton të bëhet ylli i ardhshëm në muzikë" [Meet Dua Lipa, the Albanian who is set to become the next star in music]. Lapsi.al (באלבנית). 23 בדצמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2015-12-27. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2016. 
  11. ^ "'I want to work with A$AP Rocky' – Dua Lipa talks dark pop and hip hop influences". BBC Radio 1. 10 בדצמבר 2015. 
  12. ^ Gore, Sydney (23 באוקטובר 2015). "Band Crush: Dua Lipa". Nylon. 
  13. ^ Weber, Lindsey (9 בדצמבר 2015). "Meet Dua Lipa, A Restless Spirit With A Mighty Big Voice". The Fader. 
  14. ^ "Lana Del Rey's management have a new artist and she is amazing". Popjustice. 21 באוגוסט 2015. 
  15. ^ Lester, Paul (9 בנובמבר 2015). "The playlist: new bands – with the Prettiots, Dua Lipa and Mind Enterprises". The Guardian. 
  16. ^ "Discografie Dua Lipa" (בהולנדית). Ultratop. Hung Medien. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2016. 
  17. ^ Peaks in Australia:
  18. ^ "Dua Lipa Tickets". Livenation. 13 במאי 2016. 
  19. ^ Live Acoustic - EP by Dua Lipa (באנגלית), 8 בדצמבר 2017, בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2018 
  20. ^ "Dua Lipa celebrates being the first female to make it to No1 since Adele". The Sun (באנגלית). 20 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2017. 
  21. ^ iwee, Dua Lipa X BLACKPINK – Kiss & Make Up (Han|Rom|Eng) Color Coded Lyrics/한국어 가사|date=2018-10-19|url=https://www.youtube.com/watch?v=nOFnMx8Cdm4%7Caccessdate=2019-04-15 
  22. ^ Dua Lipa Waves LGBTQ Pride Flag at L.A. Performance, Billboard (באנגלית)
  23. ^ About the Author Jesse Jones Jesse was Star Observer's senior journalist between 2016, 2019 His special interests include health, gender, travel You can connect with him on Twitter or Facebook Twitter Facebook, Dua Lipa waves rainbow flag for LGBTI rights at Melbourne concert, Star Observer, ‏2018-03-13 (בAmerican English)
  24. ^ Dua Lipa Commends Fans Who Waved Rainbow Flags at Shanghai Show: 'I Will Stand By You', Billboard (באנגלית)
  25. ^ Dua Lipa 'proud' of fans ejected from concert for waving LGBT flags, the Guardian, ‏2018-09-13 (באנגלית)
  26. ^ Dua Lipa supports Brunei boycott against gay sex death penalty, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2019-04-04 (בBritish English)
  27. ^ Vrajlal, Alicia (29 בפברואר 2020). "Mardi Gras 2020: Sam Smith's Surprise Float, Dua Lipa Also Joins Parade". Huffington Post (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2021. 
  28. ^ Sydney Mardi Gras: Sam Smith appears in surprise float, Dua Lipa performs 'Physical' for the first time, NME | Music, Film, TV, Gaming & Pop Culture News, ‏2020-02-29 (בAustralian English)
  29. ^ 1 2 Dua Lipa, Charli XCX and Elton John call for conversion therapy ban, NME | Music, Film, TV, Gaming & Pop Culture News, ‏2020-07-10 (בBritish English)
  30. ^ 1 2 Eight of Dua Lipa’s top feminist moments, The Independent, ‏2019-02-20 (באנגלית)
  31. ^ Hannah Nathanson, Dua Lipa's New Life Rules - The Singer Turns Agony Aunt For ELLE UK, ELLE, ‏2018-05-09 (בBritish English)
  32. ^ The Latest: Brits pays tribute to Manchester bomb victims, AP NEWS, ‏2018-02-21
  33. ^ BRIT Awards: Dua Lipa among singers with white roses to support Time's Up, canoe (בCanadian English)
  34. ^ Dua Lipa: One billion people can't be wrong, British GQ (בBritish English)
  35. ^ 1 2 5 Times Dua Lipa Was All About The Sisterhood, British Vogue (בBritish English)
  36. ^ Rihanna, Dua Lipa & Others React to Saudi Arabia Lifting Ban on Women Driving, Billboard (באנגלית)
  37. ^ Dua Lipa Talks Feminism And Body Image In The January Issue Of British Vogue, British Vogue (בBritish English)
  38. ^ Starr Bowenbank, Dua Lipa Subtly Called Out Grammy President Neil Portnow in Her Acceptance Speech, ELLE, ‏2019-02-11 (בAmerican English)
  39. ^ Dua Lipa, Ed Sheeran, Biffy Clyro, and more join Annie Lennox’s Global Feminism initiative, The Line of Best Fit (באנגלית)
  40. ^ Marianne Garvey CNN, Billie Eilish, Ariana Grande, Lizzo and 133 other artists join Planned Parenthood's 'Bans Off My Body' campaign, CNN
  41. ^ 1 2 Album Review: Dua Lipa // Future Nostalgia, RIOT, ‏2020-03-25 (בAmerican English)
  42. ^ Eight of Dua Lipa’s top feminist moments, The Independent, ‏2019-02-20 (באנגלית)
  43. ^ Dua Lipa urges followers to vote Labour in general election, The Independent, ‏2019-12-03 (באנגלית)
  44. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של דואה ליפה ברשת החברתית טוויטר, 3 במרץ 2020
  45. ^ דואה ליפה ואנואר חדיד משיקים זוגיות, mako, ‏2019-07-07
  46. ^ "‘Pop has to be fun. You can’t get upset about every little thing’". 
  47. ^ Dua Lipa Wins International Music Honors at Germany's Bambi Awards, Billboard
  48. ^ Brit Awards 2018 Winners: The Complete List, Billboard
  49. ^ ASCAP Vanguard Award, www.ascap.com (באנגלית)
  50. ^ Glamour, GLAMOUR Awards 2017: All the talking points, Glamour UK
  51. ^ GQ, All the winners from the GQ Men of the Year Awards 2018, British GQ
  52. ^ Dua Lipa, GRAMMY.com, ‏2018-05-12 (באנגלית)
  53. ^ LOS40 Music Awards 2018: artistas nominados, web.archive.org, ‏2018-09-13
  54. ^ Here Are All the Winners From the 2017 MTV EMAs, Billboard


דואה ליפה
דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות
אלבומי אולפן Dua Lipa • Future Nostalgia
מיני-אלבומים Spotify Sessions • Live Acoustic • Deezer Sessions • The Only
מהדורות מחודשות Dua Lipa: Complete Edition • Future Nostalgia: The Moonlight Edition
אלבומי רמיקס Club Future Nostalgia
סינגלים "New Love" • "Be the One" • "Last Dance" • "Hotter than Hell" • "Blow Your Mind (Mwah)" • "Scared to Be Lonely" • "Lost in Your Light" • "New Rules" • "Homesick" • "IDGAF" • "One Kiss" • "Electricity" • "Swan Song" • "Don't Start Now" • "Physical" • "Break My Heart" • "Hallucinate" • "Levitating" • "Fever" • "Real Groove (Studio 2054 Remix)" • "We're Good" • "Love Again" • "Cold Heart (Pnau remix)"
השתתפות בסינגלים "No Lie" • "Bridge over Troubled Water" • "If Only" • "Times Like Thes" • "Prisoner" • "Demeanor"
סינגלים שיווקיים "Room for 2" • "Thinking 'Bout You" • "My Love" • "Want To" • "Future Nostalgia" • "Sugar (Remix)" • "Can They Hear Us"
שירים אחרים "Kiss and Make Up"
סיבובי הופעות 2016 UK Tour • Hotter Than Hell Tour • US and Europe Tour • The Self-Titled Tour • Future Nostalgia Tour • Studio 2054
פרס גראמי לתגלית השנה
1980−1960 בובי דארין (1960) • בוב ניוהארט (1961) • פיטר נרו (1962) • רוברט גולט (1963) • סווינגל סינגרס (1964) • הביטלס (1965) • טום ג'ונס (1966) • ללא זוכה (1967) • בובי ג'נטרי (1968) • חוזה פליסיאנו (1969) • קרוסבי, סטילס ונאש (1970) • הקרפנטרז (1971) • קארלי סימון (1972) • אמריקה (1973) • בט מידלר (1974) • מרווין האמליש (1975) • נטלי קול (1976) • סטארלנד ווקל בנד (1977) • דבי בון (1978) • א טייסט אוף האני (1979) • ריקי לי ג'ונס (1980)
2000−1981 כריסטופר קרוס (1981) • שינה איסטון (1982) • Men at Work (1983) • מועדון תרבות (1984) • סינדי לאופר (1985) • שאדיי (1986) • ברוס הורנסבי והריינג' (1987) • ג'ודי וואטלי (1988) • טרייסי צ'פמן (1989) • מילי ונילי (בוטל) (1990) • מריה קארי (1991) • מארק קון (1992) • Arrested Development (1993) • טוני ברקסטון (1994) • שריל קרואו (1995) • Hootie & the Blowfish (1996) • ליאן ריימס (1997) • פולה קול (1998) • לורן היל (1999) • כריסטינה אגילרה (2000)
2020−2001 שלבי ליני (2001) • אלישה קיז (2002) • נורה ג'ונס (2003) • אוונסנס (2004) • מארון 5 (2005) • ג'ון לג'נד (2006) • קארי אנדרווד (2007) • איימי ויינהאוס (2008) • אדל (2009) • זאק בראון בנד (2010) • אספרנסה ספולדינג (2011) • בון איבר (2012) • פאן (2013) • מאקלמור וראיין לואיס (2014) • סם סמית' (2015) • מייגן טריינור (2016) • צ'אנס הראפר (2017) • אליסיה קארה (2018) • דואה ליפה (2019) • בילי אייליש (2020)
2021 ואילך מייגן די סטליון (2021)
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע החדש הטוב ביותר
קראש טסט דאמיס (1994)  •  דוג איט דוג (1995)  •  Garbage ‏(1996)  •  הנסון (1997)  •  אול סיינטס (1998)  •  בריטני ספירס (1999)  •  בלינק 182 (2000)  •  דיידו (2001)  •  דה קולינג (2002)  •  שון פול (2003)  •  מארון 5 (2004)  •  ג'יימס בלאנט (2005)  •  נארלס בארקלי (2006)  •  בדווטרס (2007)  •  קייטי פרי (2008)  •  ליידי גאגא (2009)  •  קשה (2010)  •  ברונו מארס (2011)  •  ואן דיירקשן (2012)  •  מאקלמור וראיין לואיס (2013)  •  5 Seconds of Summer‏ (2014)  •  שון מנדס (2015)  •  זארה לארסון (2016)  •  דואה ליפה (2017)  •  קארדי בי (2018)  •  בילי אייליש (2019)  •  דוג'ה קאט (2020)  •  סוויטי (2021)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הפופ הטוב ביותר
ספייס גירלז (1998)  •  בריטני ספירס (1999)  •  אול סיינטס (2000)  •  אנסטסיה (2001)  •  קיילי מינוג (2002)  •  ג'סטין טימברלייק (2003)  •  בלאק אייד פיז (2004)  •  בלאק אייד פיז (2005)  •  ג'סטין טימברלייק (2006)  •  ליידי גאגא (2010)  •  ג'סטין ביבר (2011)  •  ג'סטין ביבר (2012)  •  ואן דיירקשן (2013)  •  ואן דיירקשן (2014)  •  ואן דיירקשן (2015)  •  פיפת' הרמוני (2016)  •  קמילה קביו (2017)  •  דואה ליפה (2018)  •  הלסי (2019)  •  ליטל מיקס (2020)  • ‏ BTS ‏(2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דואה_ליפה&oldid=32701311"