לדלג לתוכן

קיסוס החורש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקיסוס החורש
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: קיסוסיים
סוג: קיסוס
מין: קיסוס החורש
שם מדעי
Hedera helix
‏לינאוס, 1753
תחום תפוצה

קִיסוֹס הַחֹרֶשׁ (שם מדעי: .Hedera caucasigena Pojark שם נרדף בישראל : Hedera helix) הוא שיח מטפס רב שנתי ענף, מין יחיד בסוגו ובמשפחתו בישראל אשר משויך לסוג קיסוס ממשפחת הקיסוסיים[1][2][3].

קיסוס החורש צומח באזור הים התיכון, בישראל הוא צמח נדיר הצומח בחורשים לחים באזור יהודה, השומרון והגליל. משמעות שמו המדעי של הסוג היא מטפס, ומשמעות תואר המין היא מתפתל.

קיסוס החורש נפוץ כצמח נוי בבתים ובגינות. הקיסוס מטהר אוויר בחדרים שבהם הוא נמצא, ומאיץ את תחלופת האוויר ויצירת החמצן. הוא זכה בציונים גבוהים בניסויים של נאס"א בניקוי האוויר מרעלים[4] ובשיפור רמות החמצן. הקיסוס הוא צמח חסון וקל לגידול.

הקיסוס הוא צמח ירוק-עד שיכול לטפס עד לגובה של כ-20-30 מטרים על משטחים מתאימים (עצים, צוקים, קירות), או לכסות את הקרקע כאשר אין בסביבתו אפשרות לטפס לגובה. הקיסוס מעדיף לטפס על משטחים כהים וקשיחים עם pH נייטרלי בקירוב. הפריחה מתחילה בקיץ המאוחר ומסתיימת בסתיו המאוחר. הפרי מבשיל בחורף המאוחר ומכיל אחד עד חמישה זרעים, ומהווה מקור מזון חשוב לציפורים רבות המפיצות את זרעיו.

שמות הצמח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם קיסוס ניתן על ידי הוועד ללשון עוד בשנת 1913 על סמך התלמוד. ושם התייחס לשם הערבי "חבאב אל מסכין" ולשם המדעי Hedera helix[5]. בהסתמך על משנה, מסכת כלאים, פרק ה', משנה ח' השם "קיסוס" אושרר במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 617) משנת 1930[6]. והוא שוב אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 429 ושם המשפחה קיסוסיים ניתן בסעיף 78[7]. השם המדעי העברי "קיסוס החורש" ניתן במילון "צמחי ארץ ישראל" בשנת 2003 אשר לא התפרסם בדפוס.

שם אנגלי עממי: Ivy, Common Ivy, English Ivy

שם גרמני עממי: Efeu

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסוס החורש הוא צמחים מטפס מעוצה רב-שנתי, גובה חלקיו המעוצים עולים על מטר אחד והוא נאחז בעזרת שורשי אחיזה (שורשים קצרים ודקים בצורת מברשת), הצומחים מתוך ענפים.

הגבעולים הצעירים גמישים וצבעם ירוק חום, והם נושאים עלים מסורגים פשוטים שבסיסים דמוי לב בעלי פטוטרת קצרה ומעוקמת.

העלים מסורגים גדולים, ואורכם עד 10 ס"מ והעורקים על פי רוב בהירים יותר וללא לוואים פשוטים. העלים מצויים בשתי צורות: בענפים שאינם נושאים פרחים טרף העלה בעלי 3 עד 5 אונות משולשות ועירוקם כעין כף יד, ואילו בענפים הנושאים פרחים, הסמוכים לתפרחות, הטרף תמים מחוסר אונות וצורתו דמוית ביצה או מעוין ועירוקם מנוצה[8][9][10].

הפטוטרות ארוכות, כל השערות המכסות את הפטוטרות ואת צידן התחתון של העלה הם כוכביים.

התפרחות ערוכים בסוככים ובאשכולות או מכבדים על גבי גבעול התפרחת. עוקצי התפרחת מכוסים בשערות כוכביות[10].

הפרחים דו-מיניים, נכונים, קטנים, ירוקים-צהבהבים. עוקצי הפרחים מכוסים בשערות כוכביות[10].

הגביע קטן ובלתי ניכר, דמוי-ספלול ומעורה כולו בשחלה, שיניו שעירות או בלתי נראות כמעט[8].

עלי הכותרת 5, מפורדים זה מזה ונושרים ביחידות.

האבקנים צומחים מהדיסקוס שמעל השחלה וניצבים בין עלי הכותרת. ומספרם כמספר עלי השחלה. המאבקים נפתחים בסדק לאורכם[9].

השחלה תחתית, עלי השחלה מאוחים ביניהם והיא בעלת 5 מגורות ובכל מגורה ביצית אחת. השחלה בעלת קונוס בראשה ממנו עולה עמוד שחלה אחד.

הפרי הבשל שחור, דמוי ענבה כדורית עטוף ברובו בגביע המאוחה, קוטרו 5 עד 8 מ"מ ובעל 5 מגורות, ו-3 עד 5 זרעים[9][8]. ראש הפרי חופשי, דמוי כיפה ובמרכזה העלי.

תפוצה ובית גדול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס התפוצה של קיסוס החורש (Hedera caucasigena) הוא ים תיכוני ותפוצתו משתרעת מטורקיה לטרנס-קווקז וצפון הקווקז, ומשם לסוריה ולבנון עד ישראל[1]. תפוצתו של המין Hedera helix רחבה ביותר ומקיפה את כל אירופה[2].

בישראל תפוצתו קיסוס החורש הגדל בר הוא בהרי הגליל העליון והתחתון, הגולן ואדום. כצמח תרבות הוא גדל כמעט בכל אזורי ישראל וקרקעות שונים: טרה רוסה ורנדזינה עם העדפה לקרקע עם pH 6.5 שהוא קרוב לנטרלי.

טקסונומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אתר POWO שמו המדעי המקובל של קיסוס החורש, עוד משנת 1950, הוא Hedera caucasigena, שמשרעת תפוצתו מטורקיה ועד ישראל בלבד[1]. הבוטנאים הישראליים מאז ועד היום מחזיקים בשם המדעי Hedera helix ורואים בישראל כגבול תפוצתו הדרומי[11]. לפי אתר POWO המין Hedera helix אינו גדל בר בישראל ומשרעת תפוצתו היא מאירופה ועד צפון טורקיה ומערבה בלבד[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיסוס החורש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 .Hedera caucasigena Pojark, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 3 Hedera helix L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ .Hedera caucasigena Pojark, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
  4. ^ Thomas E. Pinelli, Myron Glassman, Walter E. Oliu, Rebecca O. Barclay, NASA/DoD Aerospace Knowledge Diffusion Research Project. Report Number 1: Part 2. Technical Communications in Aerospace: Results of Phase 1 Pilot Study, 1989-02-01(הקישור אינו פעיל, 4 באפריל 2021)
  5. ^ הוועד ללשון, הצמחים המצויים בארץ, 1913, עמ' 17
  6. ^ ילקוט צמחים, 1930, עמ' 37
  7. ^ צמחי ארץ-ישראל, שמות המשפחות והסוגים, 1946
  8. ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 317-318
  9. ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 316-318
  10. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 458
  11. ^ ערגה אלוני, קיסוס החורש, באתר צמח השדה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קיסוס_החורש&oldid=40936917"