קיפוד (סוג)

קיפוד
	קיפוד אירופי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	אוכלי חרקים
משפחה:	קיפודיים
סוג:	קיפוד
שם מדעי
	Erinaceus; ‏לינאוס, 1758

קיפוד (שם מדעי: Erinaceus) הוא סוג בעל חיים ממשפחת הקיפודיים. קיימים ארבעה מינים עיקריים בסוג זה. תפוצת הקיפודים מסוג זה רחבה: הם נפוצים ברחבי אירופה, במזרח התיכון, באזורים נרחבים של רוסיה, ובחלקים בצפון סין וקוריאה. הקיפוד האירופי (Erinaceus europaeus) הובא גם לניו זילנד.^[1]^[2]

תיאור

כמו קיפודים אחרים, גם מיני הסוג Erinaceus (אירינקיוס) נושאים קוצים. הקוצים הם שיער שעבר שינוי מבני, מחוזק ונתמך על ידי קרטין. בתוך כל קוץ יש חללים מלאים באוויר המופרדים על ידי שכבות דקות, דבר שמפחית את המשקל הכולל. כל קוץ מתחדד בקצהו ונעשה צר גם בבסיסו, שם הוא מסתיים במעין פקעת שמחוברת לעור. ההתחדדות בבסיס מאפשרת לקוץ להיות גמיש יותר תחת לחץ ולספוג זעזועים. לכל קוץ יש שריר עור קטן שמאפשר לו להזדקף לצורכי הגנה.^[3] גודלם של מיני Erinaceus נע בין 20 ל-30 ס"מ, ומשקלם נע בין 400 ל-1200 גרם.^[4]

התנהגות

כמו כל הקיפודים, גם קיפודי הסוג Erinaceus פעילים בלילה ומחפשים מקלט בשיחים ובמחילות במהלך היום.^[5] מנגנון ההגנה הנפוץ שלהם הוא להתגלגל לכדור כשהקוצים פונים החוצה. פעולה זו מתאפשרת בזכות עודפי עור רפוי בגב, שמאפשרים להם למשוך את העור ולהקיף את שאר גופם בצורת כדור. הצעד הראשון הוא משיכת קפל עור מעל הראש והחלק האחורי של הגוף. לאחר מכן מתכווץ שריר הנקרא panniculus carnosus, שרץ לאורך שולי הגוף, ומושך את הכול פנימה כמו חוט משיכה.^[6]

כמו רוב הקיפודים, Erinaceus נוהג להיות בודד מלבד בעונת הרבייה. התנהגות נוספת שנחשבת רגילה היא "משיחה עצמית" (self-anointing) שבה הקיפוד מייצר רוק סמיך וקצפי ומורח אותו על הקוצים. ייתכן שהפעולה נעשית כתגובה לאות כימי, והיא מתרחשת לעיתים כשמוצג לקיפוד עצם חדש. הסיבה המדויקת למשיחה עצמית אינה ידועה, אך סוברים שהיא נועדה להגנה או למשיכת בן זוג.^[6]

תרדמת חורף היא תופעה נפוצה בכל מיני הסוג Erinaceus. לרובם יש את היכולת להוריד את טמפרטורת הגוף לרמה הקרובה לזו של הסביבה. אצל המין הקיפוד האירופי, טמפרטורת הגוף יכולה לרדת עד 1°C, ודופק הלב יורד ל-22 פעימות בדקה.^[7]

בישראל נחשב הקיפוד כחיה מוגנת, שאין לגדלהּ כחיית מחמד.

רבייה ותוחלת חיים

הקיפוד מקיים מערכת רבייה פוליגינית. לאחר ההפריה, תקופת ההיריון נמשכת בין 30 ל-40 יום. עם הלידה, הצעירים נולדים עיוורים ותלויים לחלוטין באמם. גודל המלטה ממוצע נע בין 2 ל-5 ולפעמים יכול להגיע עד ל-10 גורים. הגורים נולדים ללא קוצים מפותחים, והם מתחילים להתפתח תוך מספר שבועות. הגמילה מתרחשת בגיל 4–6 שבועות. הבגרות המינית מושגת סביב גיל 12 חודשים. תוחלת החיים הממוצעת בטבע היא 2–5 שנים, אך בשבי היא יכולה להגיע עד 10 שנים.

תזונה

הקיפוד הוא אוכל כל. הוא יאכל חסרי חוליות קטנים, בעלי חוליות קטנים, פירות, ירקות ואפילו פטריות. במקרים מסוימים הם ידועים כאוכלים נחשים ארסיים או אפילו חיפושיות רעילות. מינים מסוימים מראים עמידות לארס נחשים עד פי ארבעים מזו של עכבר מעבדה רגיל.