קירילוס מירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קירילוס מירושלים
Saint Cyril of Jerusalem.jpg
קירילוס מירושלים
תאריך לידה 313
תאריך פטירה 386 (בגיל 73 בערך)
קדוש עבור נצרות מזרחית קדומה
נצרות אורתודוקסית
נצרות קתולית
נצרות אנגליקנית

קירילוס מירושליםיוונית: Κύριλλος Α΄ Ἱεροσολύμων; ‏313386) היה קדוש נוצרי ואחד ממורי הכנסייה. מ-348, שנים ספורות אחרי שקונסטנטינוס הפך את הנצרות לדת מותרת באימפריה הרומית, ועד מותו כיהן כבישוף השלישי של ירושלים.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירילוס נולד בירושלים או סביבתה. לבישוף ירושלים התמנה בתמיכת של המטרופוליט של בישופות קיסריה, אקאקיוס, שהיה איש הדת הבכיר בארץ ישראל. אולם עד מהרה התגלעו מחלוקות בין קירילוס ואקאיוס. למחלוקות אלה היה בסיס תאולוגי, קירילוס השתייך לזרם האורתודוקסי השמרני, בעוד אקאיוס אחז בתפיסות המזוהות עם האריאניות. בנוסף, החלה באותה העת היריבות על הבכורה בארץ הקודש בין קיסריה וירושלים. לפיכך הדיח אקאיוס את קירילוס במספר הזדמנויות בטענות שונות[1].

בשנת 381 נכח קירילוס בועידת קונסטנטינופוליס הראשונה.

ב-1883 הכתיר אותו האפיפיור לאו השלושה עשר לאחד ממורי הכנסייה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו העיקרית של קירילוס היא 23 הדרשות ללוטכומנים (המועמדים לטבילה לנצרות). הדרשות, שנישאו כנראה לפני חג הפסחא של שנת 348 בכנסיית הקבר מוקדשות להסבר עיקרי האמונה על דרך הקטכיזם, שקירילוס היה בין מייסדיו (מדריך אמונה הבנוי במתכונת של שאלות ותשובות). כל דרשה עוסקת במושג אחר: הטבילה, האמונה, אחדות האל (כלומר הדוקטרינה של ועידת ניקיאה לפיה האב והבן דומים בכל על פי טבעם), האב, ההשגחה, ישו המשיח, התגשמותו של ישו, צליבתו וקבורתו, תחייתו, חזרתו באחרית הימים, רוח הקודש ותחיית המתים. בנוסף, מעיד קירילוס על מסורת סודית בעל פה בנוגע לענייני אמונה מסוימים המועברת למאמינים בלבד ("מסתורין" או disdpiina arcani בלטינית), שאינו מעלה על הכתב ושאבדה מאז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קירילוס מירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]