לדלג לתוכן

קליפרטון

קליפרטון
La Passion-Clipperton
Île Clipperton
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 10°17′38″N 109°13′02″W / 10.293888888889°N 109.21722222222°W / 10.293888888889; -109.21722222222
שטח 6 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 0 (2016)
אזור זמן UTC-8
על שם John Clipperton עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה מתייה מארטן דה שאסירון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 2 באפריל 1711 עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)
 
קליפרטון
קליפרטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קליפרטון (צרפתית Île Clipperton או La Passion-Clipperton) הוא אטול בריבונות צרפת, השוכן במרחק של 1,280 ק"מ דרומית-מערבית למקסיקו, באוקיינוס השקט. שטחו 6 קמ"ר, והגובה המרבי בו 29 מטר. האי אינו מיושב כיום.

השם קליפרטון ניתן לפי שמו של שודד הים אנגלי ג'ון קליפרטון (1722-1676) שנאבק בספרדים בתחילת המאה ה-18 ושנטען [דרושה הבהרה] כי ביקר באי ואולי אף השתמש בו כבסיס לפשיטותיו על ספינות זרות. הצרפתים נתנו לו את השם "אי הפסיון" אחרי ששתי פריגטות צרפתיות גילו את האטול באופן רשמי ב־2 באפריל 1711 ביום שישי הקדוש, שהוא יום הפסיון של ישו בדת הנוצרית. האי מכונה משום כך "האי קליפרטון" או "פאסיון-קליפרטון".

מיקום גאוגרפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי קליפרטון הוא הטריטוריה היחידה בבעלות צרפתית בצפון האוקיינוס השקט. בקו דרומי-מערבי נמצא במרחק 1,081 ק"מ מחופי מדינת מיצ'ואקאן של מקסיקו ובקו דרום-דרום-מזרחי במרחק 949 ק"מ מהאי סוקורו (Socorro) מהארכיפלג רווייאחיחדו (Revillagigedo) של מקסיקו. עיר הנמל הכי קרובה, אקפולקו במקסיקו, נמצאת במרחק 1,200 ק"מ. הטריטוריה הצרפתית הקרובה ביותר הוא היווה אואה (Hiva Oa) באיי מרקיז, במרחק 3,980 ק"מ מערבית-דרום-מערבית. העיר הונולולו באיי הוואי נמצאת 5,326 ק"מ מרחק צפונית מערבית ממנו. לפי נתוני הוועד הצרפתית של IUCN, קליפרטון הוא האטול המבודד בעולם. [1]

האי התגלה ב-2 באפריל 1711 על ידי הצרפתים מארטן דה שאסירון (Chassiron) ומישל דיבוקאז' (Dubocage). מקסיקו הסמוכה אליו לא הכירה בריבונות צרפת בתחילה.

ב-1906 רכשה חברת British Pacific Island Company את הזכויות לכריית גואנו באי. החברה, בשיתוף עם הממשלה המקסיקנית, הקימה באי מכרות, מחנה עובדים ומגדלור. ב-1914 חיו באי כ-100 גברים, נשים וילדים. האוכלוסייה תוספקה פעם בחודשיים על ידי אוניית אספקה מאקפולקו. ואולם עם פרוץ המהפכה המקסיקנית פסקה האספקה להגיע והתושבים נותרו ללא מזון וציוד. אוניית המערכה האמריקנית לקסינגטון (Lexington) ביקרה בקליפרטון בשלהי 1915 והציעה לפנות את כל התושבים. ואולם המושל המקסיקני קפטן רמון ארנו (Arnaud) טען שהפינוי אינו נחוץ.

עד 1917 כל הגברים, להוציא שומר המגדלור, נספו. רובם מצפדינה והשאר מתקריות שונות. קפטן ארנו ועוד שלושה גברים טבעו כשיצאו בקאנו לעבר אונייה חולפת במטרה להזעיק עזרה. שומר המגדלור, שנותר לבדו עם 15 נשים וילדים, הכריז על עצמו "מלך" והחל במסע אונס ורצח - עד שנהרג על ידי אחת הנשים שנותרו. מייד לאחר מותו, ב-18 ביולי 1917, נאספו הניצולים, ארבע נשים ושבעה ילדים, על ידי ספינת התותחים האמריקנית יורקטאון (Yorktown). מאז לא נעשו עוד ניסיונות ליישב את האי, אם כי הוא היה מאוכלס לפרקי זמן קצרים בשנות ה-30 של המאה ה-20 ובשנות ה-40 של המאה ה-20.

הבעלות על האי הייתה שנויה במחלוקת בין צרפת ומקסיקו, ואלה פנו למלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי כבורר. לאחר הבוררות הבינלאומית בה זכתה צרפת בשנת 1931, הכירה מקסיקו בריבונות הצרפתית ב-1959. בשנים 19441945 היה האי כבוש על ידי ארצות הברית.

הסכמי הדיג בין צרפת למקסיקו (2007)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנת 2007, מבחינה צרפתית[דרושה הבהרה] הספינות המקסיקניות דגו בצורה בלתי חוקית באזור הכלכלי האקסקלוסיבי של האי. בעקבות תקרית ב-26 באפריל 2005, כשאוניית מלחמה צרפתית עצרה ספינת דיג מקסיקנית ופירקה אותה מנשקה, בשנת 2007 מקסיקו וצרפת חתמו על הסכם דיג לעשר שנים. ההסכם מציין היקף מרבי של הדיג. האוניות המקסיקניות אמורות להודיע על תפוקתם ולהירשם בוועדה הבין-אמריקאית לטונה טרופית IATTC. תמורת זאת הן רשאיות לבקש רשות לדיג חופשי באזור ZEE (ר' להלן) מסביב לאי, כולל במים הטריטוריאליים וללא מכסה מוגבלת מראש. בשטח האוניות המקסיקניות אינן נבדקות. בשנת 2017 ההסכם הוארך לעוד עשר שנים. [2]

למרות ממדיו הקטנים והמשאבים המוגבלים שבו, אוכלוסיית החי של האי מונה בין השאר סרטנאים (כ-11 מיליון סרטנים ממשפחת ה-Gecarcinidae), עופות, המנצלים את בידודו לקינון (באי נמצאת מושבת הציפורים Sula dactylatra הגדולה בעולם - 40,000), זוחלים, הכוללים נחשי ים מסוג Pelamis platurus, ובעבר היו במקום גם צבי ים ירוקים ודגים.

באי צמחייה יבשתית מועטה. האי מארח 900 עצי קוקוס.[3]

בהתאם לחוק הים כפי שנקבע בהסכם הבינלאומי על זכויות ימיות (1982) יש לצרפת מסביב לאי אזור כלכלי אקסקלוסיבי ZEE (Zone économique exclusive) המכסה שטח של 435,600 קמ"ר (יותר מהאזורים הימיים של צרפת המטרופוליטנית - המסתכמים ב-345,000 קמ"ר).[4] במרחב הזה לצרפת זכויות ריבוניות לכל סוג של פעילות. האקדמיה הצרפתית למדעי הטריטוריות שמעבר לים המליצה עוד בשנת 1981 להקים על האטול בסיס דיג, לפתוח מחדש הלגונה של האטול, המכונה "לגון" ולשקם את מסלול הקיים למטוסים. בשנים 1946-1936 היה האי בחסות "היישובים הצרפתיים של אוקיאניה" (Les Établissements français de l’Océanie) ובין השנים 1986-1946 (עד 18 במרץ 1986) בחסות המוסדות של פולינזיה הצרפתית. כעת מעמדו הוא של נכס טריטוריאלי של הרפובליקה הצרפתית. מתוקף מעמד זה הוא מנוהל על ידי המשרד הצרפתי לטריטוריות שמעבר לים באמצעות הנציב העליון בצרפתי בפולינזיה הצרפתית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Emre Sari - Clipperton, tristes tropiques - Enquête - Le Monde 31 March, 2017

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליפרטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באתר UICN 2003 באוסף Planète Nature
  2. ^ E.Sari 2017
  3. ^ E.Sari 2017
  4. ^ E.Sari 2017 עמ' 17