קממבר
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | גבינה |
| על שם |
קממבר  |
| אזור מוצא | קממבר שבנורמנדי |
| מוצא |
 צרפת |
| ממציא |
מרי הרל |
| מרכיבים עיקריים |
חלב |
| גבינות | |
| סוג חלב | פרות |
  | |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 51.80 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 300 קק"ל |
| חלבונים | 19.8 ג' |
| פחמימות | 0.46 ג' |
| שומן | 24.26 ג' |
| כולסטרול | 72 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 241 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.05 מ"ג |
| ברזל | 0.33 מ"ג |
| סידן | 388 מ"ג |
| מגנזיום | 20 מ"ג |
| זרחן | 347 מ"ג |
| אשלגן | 187 מ"ג |
| נתרן | 842 מ"ג |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
קממבר (צרפתית: Camembert) היא גבינה צרפתית רכה וקרמית, הקרויה על שם הכפר קממבר בנורמנדי, בצפון מערב צרפת, אשר שם יוצרה לראשונה. נהוג לאכול את הגבינה לצד לחם ויין.
ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגבינה מיוצרת מחלב פרה לא מפוסטר, אם כי יש המייצרים קממבר גם מחלב צאן. לרוב בצורת עיגולים קטנים במשקל של כ-250 גרם. הגבינה נוקשה לאחר יצורה, ועם הזמן הופכת רכה יותר ובעלת טעם וריח חזק יותר[1]. הגבינה מבשילה בעזרת עובש הפנציליום קנדידה (Penicillium candida) והפניציליום קממברטי (Penicillium camemberti) - תהליך שאורך לפחות כשלושה שבועות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הסברה המקובלת, הגבינה הומצאה בשנת 1791 על ידי מרי הרל, איכרה מנורמנדי שבצרפת, ואולם, הגבינה שמוכרת לנו כיום מבוססת על התיעוש והפיתוח שנעשה בתהליך ייצור הגבינות החל מסוף המאה ה-19. עם זאת, הגבינה המשיכה להיות אחד המאכלים המייצגים את אזור נורמנדי[2].
לפני שנערך מחקר מדעי שבדק את הפטריות על קליפת הגבינה, היה המעטה של הגבינה שונה מגבינה לגבינה. רוב הגבינות היו בצבעי כחול-אפור עם נקודות חומות. רק החל מתחילת המאה ה-20, בעקבות המחקר המדעי הפך צבע המעטה להיות לרוב לבן צחור.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הגבינה הונפקה במיוחד בשביל חיילים צרפתיים - והפופולריות שלה גדלה בכל רחבי צרפת.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1967 החלה שטראוס לייצר גבינת קממבר[3][4]. תנובה הצטרפה גם היא והחלה לייצר גבינת קממבר בשם "עין גדי"[5]. במקביל שווקו בישראל גבינות מיובאות, יקרות יותר[6]. את גבינת הקממבר רכשו בעלי אמצעים[7], שכן מחירו היה קרוב לפי 10 ממחיר גבינה לבנה ופי 2.5 מגבינה צהובה באותו משקל[8], והעלייה בצריכת גבינת קממבר בישראל הייתה לאחד מסמלי עליית רמת החיים בישראל[9]. בתחילת שנות ה-70 הוחל במשקים קטנים לייצר גבינת קממבר מחלב עיזים, בשם "עזיזה"[10].
השפעה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגבינה שימשה השראה עבור הצייר הסוריאליסטי סלבדור דאלי בציורו המפורסם "התמדתו של זיכרון". השעונים הנמסים ביצירה הושפעו מגלגל גבינת קממבר בשלה מדי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - אתר המוקדש לגבינת קממבר
- שאול בן-אדרת, מלכת הטריקולור: 4 מתכוני גבינת קממבר, באתר ynet, 14 ביולי 2013
- קממבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הפגנת בלי הועילה, מעריב, 8 ביולי 1964
- ^ אביבה גולדמן, איזור איזור ומאכליו, מעריב, 23 בפברואר 1972
- ^ זכות בחירה לנשים בלבד, מעריב, 27 ביולי 1967
- ^ המוצר הטעים מכולם, דבר, 31 ביולי 1967
- ^ גבינות בטעם חדש, דבר, 4 באפריל 1968
- ^ כמה זה עולה, מעריב, 14 בינואר 1971
- ^ עדה כהן, בעין צרכנית, מעריב, 1 בדצמבר 1969
- ^ כמה תשלמי יותר, מעריב, 24 באוגוסט 1970, בקופסה היו 125 גרם, ראו: כמה זה עולה, מעריב, 14 בינואר 1971
- ^ מיכאל שמר, חטאנו עוינו פשענו, דבר, 20 בספטמבר 1968
- ^ א. סדומי, משקי עיזים מחליפים משקי פרות, דבר, 9 בנובמבר 1972