קממבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קממבר
Camembert.jpg
ארץ מוצא צרפתFlag of France.svg  צרפת
אזור מוצא קממבר שבנורמנדי
סוג חלב פרות
קממבר
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 51.80 ג'
קלוריות 300 קק"ל
חלבונים 19.8 ג'
פחמימות 0.46 ג'
שומן 24.26 ג'
כולסטרול 72 מ"ג
ויטמינים
ויטמין A 241 מק"ג
ויטמין B1 0.05 מ"ג
ברזל 0.33 מ"ג
סידן 388 מ"ג
מגנזיום 20 מ"ג
זרחן 347 מ"ג
אשלגן 187 מ"ג
נתרן 842 מ"ג
מקור: משרד החקלאות האמריקני

קממבר (צרפתית: Camembert) היא גבינה צרפתית רכה וקרמית, הקרויה על שם הכפר קממבר בנורמנדי, בצפון מערב צרפת, אשר שם יוצרה לראשונה. נהוג לאכול את הגבינה לצד לחם ויין.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבינה מיוצרת מחלב פרה לא מפוסטר, לרוב בצורת עיגולים קטנים במשקל של כ-250 גרם. הגבינה נוקשה לאחר יצורה, ועם הזמן הופכת רכה יותר ובעלת טעם וריח חזק יותר, ולא נעים[1]. הגבינה מבשילה בעזרת עובש הפנציליום קנדידה (Penicillium candida) והפניציליום קממברטי (Penicillium camemberti) - תהליך שאורך לפחות כשלושה שבועות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסברה המקובלת, הגבינה הומצאה בשנת 1791 על ידי מרי הרל, איכרה מנורמנדי שבצרפת, ואולם, הגבינה שמוכרת לנו כיום מבוססת על התיעוש והפיתוח שנעשה בתהליך ייצור הגבינות החל מסוף המאה ה-19. עם זאת, הגבינה המשיכה להיות אחד המאכלים המייצגים את אזור נורמנדי[2].

לפני שנערך מחקר מדעי שבדק את הפטריות על קליפת הגבינה, היה המעטה של הגבינה שונה מגבינה לגבינה. רוב הגבינות היו בצבעי כחול-אפור עם נקודות חומות. רק החל מתחילת המאה ה-20, בעקבות המחקר המדעי הפך צבע המעטה להיות לרוב לבן צחור.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הגבינה הונפקה במיוחד בשביל חיילים צרפתיים - והפופולריות שלה גדלה בכל רחבי צרפת.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 החלה שטראוס לייצר גבינת קממבר[3][4]. תנובה הצטרפה גם היא והחלה לייצר גבינת קממבר בשם "עין גדי"[5]. במקביל שווקו בישראל גבינות מיובאות, יקרות יותר[6]. את גבינת הקממבר רכשו בעלי אמצעים[7], שכן מחירו היה קרוב לפי 10 ממחיר גבינה לבנה ופי 2.5 מגבינה צהובה באותו משקל[8], והעלייה בצריכת גבינת קממבר בישראל הייתה לאחד מסמלי עליית רמת החיים בישראל[9]. בתחילת שנות ה-70 הוחל במשקים קטנים לייצר גבינת קממבר מחלב עיזים, תחת השם "עזיזה"[10].

השפעה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבינה שימשה השראה עבור הצייר הסוריאליסטי סלבדור דאלי בציורו המפורסם "התמדתו של זיכרון". השעונים הנמסים ביצירה הושפעו מגלגל גבינת קממבר בשלה מדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפגנת בלי הועילה, מעריב, 8 ביולי 1964
  2. ^ אביבה גולדמן, איזור איזור ומאכליו, מעריב, 23 בפברואר 1972
  3. ^ זכות בחירה לנשים בלבד, מעריב, 27 ביולי 1967
  4. ^ המוצר הטעים מכולם, דבר, 31 ביולי 1967
  5. ^ גבינות בטעם חדש, דבר, 4 באפריל 1968
  6. ^ כמה זה עולה, מעריב, 14 בינואר 1971
  7. ^ עדה כהן, בעין צרכנית, מעריב, 1 בדצמבר 1969
  8. ^ כמה תשלמי יותר, מעריב, 24 באוגוסט 1970, בקופסה היו 125 גרם, ראו: כמה זה עולה, מעריב, 14 בינואר 1971
  9. ^ מיכאל שמר, חטאנו עוינו פשענו, דבר, 20 בספטמבר 1968
  10. ^ א. סדומי, משקי עיזים מחליפים משקי פרות, דבר, 9 בנובמבר 1972