לדלג לתוכן

טאדיי פוגאצ'אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסרים הישגי 2023 והישגי 2024.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסרים הישגי 2023 והישגי 2024.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־3 אוקטובר 2024: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
עדכון הישגיו של פוגאצ׳ר ב- 2022-2024
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־3 אוקטובר 2024: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
עדכון הישגיו של פוגאצ׳ר ב- 2022-2024
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
טאדיי פוגאצ'אר
Tadej Pogačar
פוגאצ'אר ב-2019
פוגאצ'אר ב-2019
לידה 21 בספטמבר 1998 (בן 26)
קומנדה, סלובניה סלובניהסלובניה
גובה 176 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 66 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית יו.איי.אי אמירטס
הישגי שיא

גרנד טורס:
טור דה פראנס
הדירוג הכללי (2020, 2021, 2024)
קטגוריית ההרים (2020, 2021)
קטגוריית הרוכב הצעיר (2020 2021, 2022)
17 קטעים (2020 (3), 2021 (3), 2022, 2023, 2024(6))
ג'ירו ד'איטליה
ניצחון בדרוג הכללי (2024)
ניצחון בקטגוריית ההרים (2024)
שישה קטעים
וואלטה אספנייה
שלושה קטעים (2019)

מרוצי קטעים:
הטור של קליפורניה (2019)
וואלטה או אלגארבה (2019)
טור האמירויות (2021 ,2022)
טירנו - אדריאטיקו (2021, 2022)
tadej-pogacar.com
מאזן מדליות
מתחרה עבור סלובניהסלובניה סלובניה
המשחקים האולימפיים
ארד טוקיו 2020 מרוץ אופני כביש
ארד גלאזגו 2023 מרוץ אופני כביש
זהב ציריך 2024 מרוץ אופני כביש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טאדיי פוגאצ'אראנגלית: Tadej Pogačar; נולד ב-21 בספטמבר 1998) הוא רוכב אופני כביש סלובני בקבוצת יו.איי.אי אמירטס.[1] מנצח טור דה פראנס 2020, 2021 ו-2024 במהלכם ניצח ב-17 קטעים, את קטגוריית ההרים וקטגוריית הרוכב הצעיר. מנצח הג'ירו ד'איטליה ב-2024, בו ניצח גם בקטגוריית ההרים. פוגאצ'אר הוא גם מנצח המונומנטים לייז'–בסטון–לייז' (2021, 2024), ג'ירו די לומברדיה (2022) והרונדה ון פלנדרן (2023). ב-2024 ניצח במרוץ הכביש באליפות העולם ובכך הפך לרוכב השלישי בהיסטוריה אשר משיג את "הכתר המשולש". ב-2019 ניצח את הטור של קליפורניה והוואלטה או אלגארבה, הוא ניצח שלושה קטעים וסיים שלישי בוואלטה אספנייה באותה השנה.

פוגאצ'אר הפך לסלובני הראשון שניצח בטור דה פראנס, כשגם בשתי הקטגוריות האחרות הוא היה לסלובני הראשון שניצח בהן ולסלובני השני אחרי פרימוש רוגליץ' לנצח בקטע במרוץ. בנוסף לכך הוא גם היה לרוכב הצעיר ביותר, מאז הנרי קורנט ב-1906, לנצח בטור.

בשנת 2016, פוגאצ'אר סיים במקום ה-11 במרוץ הפריז - רובה לצעירים. הוא ניצח את קטע 2ב' בקורס דה לה פאייה, וסיים במקום ה-26 הכללי. הוא ניצח את אליפות סלובניה עד גיל 19, וסיים שלישי באליפות אירופה עד גיל 19.

קבוצת לובליאנה (2017–2018)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגאצ'אר הצטרף לקבוצת הקונטיננטל, "רוג - לובליאנה" (אנ') הסלובנית. הוא סיים חמישי באליפות סלובניה בנגד השעון, וסיים שלישי באליפות סלובניה בנגד השעון עד גיל 23. בטור סלובניה, הוא סיים במקום ה-5 הכללי, 46 שניות אחרי רפא מייקה המנצח, וניצח את דירוג הצעירים במרוץ. בטור הונגריה, סיים פוגאצ'אר במקום השלישי. הוא סיים במקום ה-20 באליפות העולם עד גיל 20.

פוגאצ'אר סיים במקום ה-13 בטור של קרואטיה, ו-13 במרוץ הפלש דו סוד. וניצח את מרוץ הגראנד פרי פריסניץ, ואת דירוג הצעירים והמטפסים במרוץ. הוא סיים רביעי בטור של סלובניה, 2:16 דקות אחרי המנצח של המרוץ, פרימוז' רוגליץ'. הוא סיים שישי באליפות סלובניה, וניצח את הטור דה ל'אווניר היוקרתי. לאחר מכן הוא גם ניצח את מרוץ הג'ירו דל רגיונה. הוא סיים שביעי באליפות העולם עד גיל 23.

יו. איי. אי. אמירטס (2019 ואילך)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019: שלישי בוואלטה אספנייה וניצחון בוולטה או אלגארבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגאצ'אר ניצח את הוולטה או אלגארבה, וניצח גם את הקטע השני במרוץ. הוא סיים שישי במרוץ גראן פרמיו מיגל אינדוראין, וסיים שישי בטור של חבל הבסקים (ניצח את דירוג הצעירים). פוגאצ'אר ניצח את הקטע השישי בטור של קליפורניה, ובעקבות כך גם את המרוץ כולו ואת דירוג הצעירים. הוא ניצח את אליפות סלובניה בנגד השעון. בטור של סלובניה, סיים רביעי כללי וראשון בדירוג הצעירים. הוא סיים שביעי באליפות סלובניה, ובגרנד טור הראשון שלו, הוואלטה אספנייה, פוגאצ'אר ניצח את הקטע ה-9, ה-13, וה-20. בקטע ה-20, פוגאצ'אר הדיח את נאירו קינטנה מהמקום השלישי, ותפס אותו במקומו. הוא סיים בפער של 2:38 דקות מהמנצח במרוץ, בן מדינתו פרימוז' רוגליץ'. בנוסף לכך הוא סיים שני בקטגוריית המאיצים עם 136 נקודות, רביעי בקטגוריית מלך ההר עם 38 נקודות, וניצח את דירוג הצעירים בפער של 1:53 דקות על המקום השני, מיגל אנחל לופז.

פוגאצ'אר במהלך אליפות סלובניה בנגד השעון, בה סיים ראשון

את 2020 פתח פוגאצ'אר בניצחון בקטע השני בוולטה אה ולנסיה, כשהוא מקדים את אלחנדרו ולוורדה ואת דילן טונס. פוגאצ'אר ניצח גם בקטע השלישי ותפס את ההובלה במרוץ, עליה שמר עד הסוף וניצח את המרוץ כולו. הוא סיים שני בטור של האמירויות לאחר שבקטע ה-3 הוא סיים שני אחרי אדם ייטס בפער של 1:03 דקות. פוגאצ'אר ניצח את הקטע ה-5 במרוץ, שהסתיים בעלייה לג'אבל חפיט, אותו המקום בו הסתיים הקטע ה-3, לאחר שגבר על אלכסיי לוצנקו וייטס בספרינט הסיום. כאמור, במרוץ כולו הוא סיים במקום השני, בפער של 1:07 דקות מייטס המנצח.

ניצחון בטור דה פראנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוגאצ'אר במהלך הקטע האחרון בטור דה פראנס, לבוש בחולצה הצהובה

המרוץ הבא שבו התחרה פוגאצ'אר היה ארבעה חודשים אחר כך, בשל פגרת הקורונה שנכפתה על הרוכבים. המרוץ הזה היה אליפות סלובניה, בעוד פוגאצ'אר סיים שני לרוגליץ' במקצה הכביש, במקצה נגד השעון הוא כבר ניצח, לאחר שהקדים את רוגליץ' ב-9 שניות. לאחר מכן התחרה בצמד קלאסיקות באיטליה, סטראדה ביאנקה ומילאנו - סן רמו, פוגאצ'אר סיים בהן במקום ה-12 וה-13 בהתאמה. מרוץ ההכנה האחרון של פוגאצ'אר לטור דה פראנס היה הקריטריום דו דופינה, בו סיים רביעי, 56 שניות מדניאל פיליפה מרטינס המנצח. בטור דה פראנס, פתח את המרוץ עם מקום שני לפרימוש רוגליץ' בקטע ה-4 שהסתיים בספרינט בין דבוקת רוכבי הדירוג הכללי, שהציב אותו במקום הרביעי הכללי, 11 שניות מז'וליאן אלאפיליפ המוביל. בקטע ה-7, הפסיד פוגאצ'אר כ-1:21 דקות לשאר רוכבי הדירוג הכללי לאחר שנתקע מאחור על המסלול כתוצאה מרוחות צד שפירקו את הדבוקה, הוא סיים את הקטע במקום ה-43. הוא ירד למקום ה-16 הכללי, 1:28 דקות מאדם ייטס המוביל. בקטע ה-8 התחיל במאמציו לקזז את הפערים והרוויח 8 שניות על יריביו לדירוג הכללי. בקטע ה-9 הוא התקיף ביחד עם מיקל לנדה, פרימוש רוגליץ' ואיגן ברנל במהלך העלייה המדורגת האחרונה במרוץ, הקול דו מארי בלאנק, הארבעה תפסו את מארק הירשי שהיה בבריחת סולו, ובספרינט הסיום בין החמישה, ניצח פוגאצ'אר, לאחר שהקדים את רוגליץ' והירשי. בעקבות הקטע הזה פוגאצ'אר עלה למקום השביעי הכללי, 44 שניות ממוביל המרוץ החדש, רוגליץ'. בקטע ה-12, התקיף פוגאצ'אר בעלייה האחרונה עליה הסתיים הקטע, ביחד עם פרימוש רוגליץ'. הקטע הסתיים בניצחון של קבוצת הבריחה, אך שני הסלובנים פתחו פער משאר יריביהם לדירוג הכללי. בתום הקטע פוגאצ'אר עלה למקום השני הכללי, אך פערו מרוגליץ' נשאר על כנו. הקטע ה-15 הסתיים בעלייה בגרנד קולומבייר, גם בקטע הזה המאבק הבולט היה בין שני הסלובנים, רוגליץ' ופוגאצ'אר, הקטע הוכרע בספרינט בין שניהם לקו הסיום ופוגאצ'אר הכניע שוב את רוגליץ', השיג את ניצחונו השני במרוץ וצימק את הפער מרוגליץ' ל-40 שניות. הקטע ה-17 הסתיים בעלייה לקול דו לוז, בעוד מיגל אנחל לופס ניצח את הקטע, רוגליץ', שסיים שני, הרוויח 15 שניות על פוגאצ'אר נוספות שסיים שלישי את הקטע. לקטע ה-20 והמכריע של המרוץ, הגיעו שני הסלובנים במקומות ה-1 וה-2 הכללי, כשרוגליץ' מוביל ב-59 שניות על פוגאצ'אר. הקטע היה מרוץ נגד השעון שהסתיים בעלייה ללה פלנש דה בל פי. בקטע ניצח פוגאצ'אר, מקדים ב-1:30 דקות את טום דימולן ו-1:31 דקות את ריצ'י פורט. בעוד רוגליץ' סיים רק חמישי, 1:56 דקות מפוגאצ'אר. בעקבות כך, השלים פוגאצ'אר מהפך היסטורי בדירוג הכללי וניצח בטור דה פראנס, כשהוא הופך לסלובני הראשון שניצח במרוץ, מקדים ב-56 שניות את רוגליץ' ו-3:03 דקות את ריצ'י פורט. פוגאצ'אר גם ניצח בקטגוריית ההרים עם 82 כאלו, לעומת 74 של ריצ'רד קאראפאס ו-67 של רוגליץ'. הוא גם סיים שמיני בקטגוריית הנקודות עם 143 נקודות.

פוגאצ'אר רכב כפועל עבור רוגליץ' באליפות העולם וסיים במקום ה-33 את המרוץ, בעוד רוגליץ' סיים שישי. פוגאצ'אר סיים את עונתו בקלאסיקות הארדנים בבלגיה, הוא סיים תשיעי בלה פלש ואלון, שהסתיים בניצחונו של מארק הירשי. בלייז'–בסטון–לייז' היה בקבוצה קדמית עם רוגליץ', ז'וליאן אלאפיליפ, והירשי. אל הקבוצה חבר סלובני שלישי, מאטיי מוחוריץ'. בספרינט הסיום אלאפיליפ גלש באגרסיביות לתוך קו הספרינט של הירשי ופוגאצ'אר ומנע מהם להאיץ, בעוד אלאפיליפ חגג מוקדם ורוגליץ' לקח את הניצחון. בעקבות מה שקרה בספרינט, אלאפיליפ נפסל והועבר למקום החמישי, מה שהכניס את פוגאצ'אר לפודיום עם מקום שלישי.

2021: טור דה פראנס שני ברציפות, לצד ניצחונות בלייז'–בסטון–לייז' וג'ירו די לומברדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת יו. איי. אי אמירטס מובילה את הפלוטון במהלך אחד הקטעים של טור דה פראנס 2021, כשפוגאצ'אר בצהוב

את עונת 2021 פתח פוגאצ'אר באיחוד האמירויות, כשהתחרה בטור האמירויות, בו הפסיד ב-2020 לאדם ייטס. כבר בקטע הראשון של המרוץ נפתחו פערים גדולים מאוד בדירוג הכללי, לאחר שהפלוטון התפצל לחלקים גדולים והרבה מהיריבים של פוגאצ'אר הפסידו זמן וסיכוי מעשי לדירוג הכללי, בעוד פוגאצ'אר עצמו סיים את הקטע בדבוקה הראשונה ובמקום השישי, כשמת'יו ואן דר פול ניצח. בקטע ה-2 למחרת שהיה נגד השעון, פוגאצ'אר סיים רביעי, 24 שניות מפיליפו גאנה המנצח, ועלה להובלת המרוץ. בקטע ה-3, היריבות בין ייטס לפוגאצ'אר בעלייה לג'אבל חפיט חזרה שוב, כשהשניים ברחו ליריבים שלהם, אך למרות הניסיונים העיקשיים של ייטס, הוא נכשל בניסיון שלו לנער ממנו את פוגאצ'אר ובספרינט הסיום, פוגאצ'אר גבר על ייטס והשיג את הניצחון הראשון שלו בעונת 2021. הקטע ה-5 במרוץ היה הקטע השני שהסתיים בעלייה, הג'אבל ג'איס, אך הייתה פחות משופעת מקודמה. בקטע ניצח יונאס וינגגור, כשפוגאצ'אר סיים שני בפער של 3 שניות עם ייטס שמסיים שלישי באותו הזמן. ב-2 הקטעים הבאים שהסתיימו במאוץ המוני, פוגאצ'אר שמר על ההובלה שלו והשלים ניצחון כללי במרוץ, 35 שניות מייטס ו-1:02 דקות מז'ואאו אלמיידה במקום השלישי. לאחר מכן השתתף בסטראדה ביאנקה וסיים במקום השביעי. גם המרוץ הבא של פוגאצ'אר היה באיטליה, הוא ערך הופעת בכורה בטירנו - אדריאטיקו, ניצח את הקטע החמישי במרוץ והמשיך עד לניצחון כללי, 1:03 דקות מווט ואן ארט ו-3:57 דקות ממיקל לנדה. לאחר מכן התחרה בטור של חבל הבאסקים, למרות שניצח את הקטע השלישי במרוץ בדירוג הכללי הוא הגיע אחרי פרימוש רוגליץ' ו-וינגגו, שניהם מיומבו–ויסמה. בקלאסיקות הארדנים, פוגאצ'אר תכנן להתחרות בלה פלש ואלון ובלייז'–בסטון–לייז', אך מקרה קורונה בקבוצת האמירויות גרמה לקבוצתו לא לזנק ללה פלש ואלון. בלייז'–בסטון–לייז', המרוץ הוכרע בספרינט סיום בין פוגאצ'אר, דויד גאודו, אלחנדרו ולוורדה, ז'וליאן אלאפיליפ ומייקל וודס, בו הקדים פוג'אצ'אר את אלאפיליפ ואת גאודו, כשהוא משחזר את הישגו של רוגליץ' מ-2020 והופך לסלובני השני לנצח את המרוץ.

בתור הכנה לטור דה פראנס, החליט פוגאצ'אר שלא להשתתף במרוצי ההכנה המסורתיים כמו הטור דה סוויס והקריטריום דו דופינה, ולהתחרות במקום בטור דה סלובניה. פוגאצ'אר ניצח את הקטע ה-2 במרוץ והמשיך עד לניצחון כללי בתום 5 הקטעים שהרכיבו את המרוץ. מקדים את בן קבוצתו דייגו אוליסי ב-1:21 דקות ואת מטאו סובררו (אסטנה) ב-1:35 דקות. באליפות סלובניה, הוא איבד את תוארו כאלוף סלובניה בנגד השעון ליאן טראטניק אחרי שסיים שלישי. כשבמקצה הכביש באליפות סיים חמישי.

כבר בתחילת השבוע הראשון של הטור דה פראנס פוגאצ'אר הראה עליונות על יריביו לדירוג הכללי, בקטע ה-1 סיים שישי ובקטע ה-2 סיים שני. בקטע ה-5, שהיה קטע נגד השעון מישורי, פוגאצ'אר ניצח כשהוא מקדים ב-19 שניות את שטפן קינג וב-27 שניות את יונאס וינגגו. קטע זה שם את פוגאצ'אר בהובלת המרוץ, עליה שמר עד לסיומו. בקטע ה-8 הגדיל את פערו מיריביו לדירוג הכללי כשסיים רביעי בקטע בו ניצח דילן טונס מקבוצת הבריחה, כשהוא בורח מיריביו לדירוג הכללי ותופס רוכבים שנשרו מקבוצת הבריחה. פוגאצ'אר וקבוצתו שמרו על שליטה לאורך כל קטעי המרוץ, כשפוגאצ'אר גם ניצח את קטעים 17 ו-18 ההרריים, כשלאחר קטע 18 הבטיח מעשית ניצחונו במרוץ.

פוגאצ'אר השלים ניצחון שני ברצף בטור דה פראנס, מקדים ב-5:27 דקות את יונאס וינגגור הדני וב-7:03 דקות את ריצ'רד קאראפאס (אינאוס גרנדיירס), כשהוא הופך לרוכב השני מאז כריסטופר פרום ב-2016 ו-2017 לנצח בשתי מהדורות רצופות של הטור דה פראנס. בהמשך העונה התחרה באולימפיאדת טוקיו (2020) וזכה במדליית הארד במקצה הכביש.

2022

את עונת 2022 פתח פוגאצ'אר בהגנה על תוארו בטור ה- UAE. לאחר מכן נסע לאיטליה כדי להשתתף במספר תחרויות חד יומיות. הוא בפתח ב- Strade Bianche. על אף שהיה מעורב בתאונה 100ק״מ לפני הסיום, הוא תקף 50 ק״מ לסיום, ובאופן הדרגתי בנה יתרון של מעל לדקה, והצליח להדוף את כל הרודפים שעה שהוא מנצח את התחרות ברכיבת סולו. כעבור יומיים, השתתף ב- Tirreno-Adiriatico, במטרה להגן על תוארו מ- 2021. ואמנם, הוא ניצח בדרוג הכללי, כולל נצחון בשני שלבים, כאשר הוא מקדים את יריבו העיקרי יונאס וינגגור בכמעט שתי דקות; בנוסף הוא זכה בדירוג הרוכב הצעיר. שבוע מאוחר יותר, השתתף במרוץ החד יומי הקלסי Milan-San Remo, בו סיים במקום החמישי. הוא המשיך להשתתף במספר תחרויות בבלגיה ללא נצחון, אך דורג במקומות גבוהים. בתחרות האחרונה לפני הטור דה פרנס, הטור של סלובניה, ניצח פוגאצ׳ר בהקדימו את בן קבוצתו רפאל מאיקה.

הטור דה פרנס 2022 התאפיין במאבק הצמוד שניהלו פוגאצ׳ר ויריבו יונאס ווינגגור. פוגאצ׳ר לבש את החולצה הצהובה עד לשלב 11, שבו הצליח וינגגור לנצח ולהקדים את פוגאצ׳ר בכ- 3 דקות. בהמשך הטור תקף פוגאצ׳ר באופן נחרץ את הרוכב הדני, שהצליח בכל פעם להגיב להתקפותיו של פוגאצ׳ר. בסוף הטור הבטיח פוגאצ׳ר מקום שני לאחר ויגגור, כשהוא נוטל את הדירוג של הרוכב הצעיר (החולצה הלבנה). פוגאצ׳ר ויתר על הוואלטה דאספניה, בעודו משתתף במספר תחרויות שבהן לא התעלה לכדי נצחון. לעומת זאת בתחרות הרב יומית במונטריאול הצליח לגבור על יריבו העיקרי, ואוט ואן ארט, כדי לנצח בתחרות ה- 11 ב- 2022. פוגאצ׳ר השתתף בתחרויות אליפות העולם שנערכו באוסטרליה והצליח לסיים את הרכיבה נגד השעון במקום ה- 6, ובמקום ה- 19 בתחרות הכביש לבוגרים.

לקראת סוף עונת הרכיבה ב- 2022, השתתף פוגאצ׳ר בקלסיקות הסתיו באיטליה. בתחרויות אלה, פוגאצ׳ר ניצח בשתים, וסיים את 2022 ב- 16 נצחונות! עם 16 הנצחונות סיים פוגאצ׳ר את עונת 2022 כרוכב עם מספר הנצחונות הגבוה ביותר.

2023

פוגאצ׳ר החל את עונת 2023 בסערה. תחילה ניצח בתחרות החד יומית Jaén Paraiso Interior הנערכת מדי שנה בספרד, והמשיך לנצח את הטור של אנדלוסיה (הוא ניצח גם בשלושה שלבים ובדירוג צבירת הנקודות). התחרות הבאה היתה הקלסיקה פאריס-ניס הנמשכת 8 ימים. כאן לא רק שניצח בדירוג הכללי, הוא גם הביס את יריבו יונאס וינגגור (שנפגשו כאן לראשונה לאחר עונת 2022), וגם ניצח 3 שלבים. הפתיחה המרשימה של העונה המשיכה בניצחון ב- E3 Saxo Classic, ובניצחון היסטורי ב- Tour of Flanders 2023, שבו גבר על האלוף המגן מתייה ואן דר פול, כשעקף אותו בעליית ה- Kwaremont הקשה, והמשיך ברכיבת סולו למשך 19 הק״מ האחרונים לנצחון בתחרות. בכך הפך פוגאצ׳ר לרוכב השלישי בלבד שניצח גם בטור דה פרנס וגם בטור פלנדרס (אדי מרקס ו לואיסון בובט). בהמשך ניצח פוגאצ׳ר את ה- Amstel Gold Race וה- La Flèche Wallonne, שהפכו אותו (לאחר שניצח את Liège–Bastogne–Liège ב- 2021) למנצח שלושת התחררויות של הארדנים בבלגיה.

אולם, בתחילת התחרות

At the start of the 2023 Liège–Bastogne–Liège, Pogačar crashed with Mikkel Honore, which left him with a fractured wrist, bringing an end to his race. His wrist was successfully operated on and Pogačar was able to return to training on the indoor bike a few weeks after, before joining his team at their training camp in Sierra Nevada. This injury occurred only months away from the Tour de France, casting doubts on whether he would be fit to race or be in the form he needed to compete in the General Classification and he had only two race days to get in shape before the Tour de France. Pogačar won Stage 6 of the Tour de France 2023 from Tarbes to Cauterets-Cambasque, and Stage 20 from Belfort to Le Markstein. He came second overall in the general classification and has won the white jersey a record fourth time. He also set the record of days in white jersey at 75 days in total.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאדיי פוגאצ'אר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ UAE Team Emirates, procyclingstats.com