אלברטו בטיול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברטו בטיול
Alberto Bettiol
בטיול, דווארס דור פלנדרן 2019
בטיול, דווארס דור פלנדרן 2019
לידה 29 באוקטובר 1993 (בן 30)
פוג'יבונסי, טוסקנה
גובה 180 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 68 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גונית
קבוצה נוכחית EF Education–EasyPost
קבוצות עבר קנונדייל (2014)
BMC Racing Team (2018)
הישגי שיא רונדה ון פלנדרן (2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברטו בטיולאיטלקית: Alberto Bettiol; נולד ב-29 באוקטובר 1993) הוא רוכב אופני כביש איטלקי בקבוצת EF Education–EasyPost. בטיול ניצח את המונומנט רונדה ון פלנדרן ב-2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיול נולד בפוג'יבונסי, עיירה בטוסקנה.

קנונדייל (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הפך בטיול למקצוען עם הצטרפותו לקבוצת קנונדייל מדרג ה-UCI World Tour.

קנונדייל - גארמין (2015–2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סגירתה של קנונדייל, הצטרף ב-2015 בטיול לקבוצת קנונדייל - גארמין. לקראת סוף העונה סיים במקום ה-10 בג'ירו דל פיימונטה.

ב-2016, ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, לאחר שנבחר לג'ירו ד'איטליה וסייע לריגוברטו אוראן לסיים שביעי את המרוץ, כשבטיול עצמו מסיים במקום ה-86. לאחר הג'ירו הוא סיים במקום השלישי בטור של פולין, 4:54 דקות אחרי טים ולנס, כשהוא מנצח את קטגוריית הנקודות במרוץ. לקראת סוף אוגוסט התחרה בטיול בקלאסיקת ברטאן ורשם מרוץ מוצלח, כשהוא מסיים במקום השני, 2 שניות אחרי אוליבר נאסן. בטיול המשיך להיראות טוב גם לאחר המרוץ הזה, כשהוא מסיים רביעי בגרנד פרי קוויבק ושביעי בגרנד פרי מונטריאול. לקראת סוף העונה סיים בפעם השנייה ברציפות במקום העשירי בג'ירו דל פיימונטה, ששינה את שמו לגראן פיימונטה בשנה זו.

ב-2017 התנסה לראשונה בטיול בקלאסיקות האביב אך לא בלט במיוחד, כשהתוצאה הבולטת שלו הייתה מקום עשירי ב-E3 בינקבנק קלאסיק, 52 שניות אחרי גרג ואן אוורמאט המנצח. הוא נבחר לראשונה לטור דה פראנס וסיים חמישי בקטע השלישי, שהסתיים בספרינט רב משתתפים שנוצח על ידי פטר סאגאן. תוצאה זו הייתה הטובה ביותר של בטיול במרוץ ובנוסף לכך הוא עזר לריגוברטו אוראן לסיים שני את המרוץ, 54 שניות אחרי כריס פרום המנצח. לאחר מכן סיים בטיול במקום השישי בקלאסיקה סן סבסטיאן, 28 שניות אחרי מיכל קוויאטקובסקי המנצח. בהמשך העונה סיים רביעי בקופה אגוסטוני וחמישי בגראן פרמיו ברונו בגלי.

BMC (2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018 הצטרף בטיול לBMC האמריקאית בעונה נטולת הצלחות מבחינתו.

EF Education First (2019–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 חזר בטיול לקבוצתו ב-2015–2017, ששינתה את שמה ל-"EF Education First" בשנה הזו. הוא סיים רביעי ב-E3 בינקבנק קלאסיק, לאחר שהפסיד בספרינט בין ארבעה רוכבים לזדנק שטיבר המנצח, ווט ואן ארט וגרג ואן אוורמאט. אך ההישג הגדול של בטיול באותה השנה הגיע ב-7 באפריל, כשהתחרה במונומנט רונדה ון פלנדרן, במהלך הטיפוס האחרון של המרוץ, אוודה קווארמנוט, התקיף בטיול, 19 קילומטרים לסיום, ותפס פער מקבוצת רוכבים מצומצמת שמנתה מספר רוכבים שהייתה אחריו. בטיול שמר על הפער שלו עד הסיום וניצח את המרוץ, מקדים את קספר אסגרן ב-14 שניות ואת אלכסנדר קריסטוף ב-17 שניות. עם ניצחונו הפך בטיול לאיטלקי הראשון מאז אלסנדרו באלאן ב-2007 לנצח במרוץ, וזה גם היה הניצחון הראשון בקריירה של בטיול[1]. בטיול המשיך להיראות טוב גם אחרי הרונדה, כשסיים שישי בחץ ברבנט. בהמשך העונה סיים שני באליפות איטליה ושלישי במקצה נגד השעון באליפות. העונה הטובה של בטיול הובילה אותו להיבחר שנית לטור דה פראנס, כשהוא מסיים במקום ה-69 הכללי ומסייע לריגוברטו אוראן לסיים שביעי את המרוץ.

ב-2020, פתח בטיול את העונה עם ניצחון בקטע נגד השעון באטואל דה בסאז', וסיים שני את המרוץ.
ב-2024 ניצח במרוץ מילאנו–טורינו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברטו בטיול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ronde Van Vlaandren | 2019, procyclingstats.com