קרב גשר נהר ביג בלאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב גשר נהר ביג בלאק
מערכה: מערכת ויקסבורג
מלחמה: מלחמת האזרחים האמריקנית
Battle of Big Black River Bridge map.jpg
מפת קרב גשר נהר ביג בלאק.
תאריך: 17 במאי 1863
קרב לפני: קרב צ'מפיון היל
קרב אחרי: המצור על ויקסבורג
מקום: מחוז היינדס, מיסיסיפי
32°20′50″N 90°42′15″W / 32.3471°N 90.7043°W / 32.3471; -90.7043
תוצאה: ניצחון של כוחות הצפון
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה
ג'פרסון דייוויס  אברהם לינקולן 
מפקדים

ג'ון ק' פמברטון
ג'ון בואן
ג'ון ווהן

כוחות

הדיוויזיה של בואן
הבריגדה של ווהן
כ-5,000 חיילים

גייס XIII של הארמייה של טנסי
כ-10,000 חיילים

אבידות

סך הכול: כ-2,000
(כ-200 הרוגים ופצועים,
1,751 שבויים)

סך הכול: 279
(39 הרוגים,
237 פצועים,
3 נעדרים)

קרב גשר נהר ביג בלאקאנגלית: Battle of Big Black River Bridge), אשר התחולל ב-17 במאי 1863, היה אחד הקרבות במערכת ויקסבורג, אחת המערכות החשובות בזירה המערבית של מלחמת האזרחים האמריקנית. הקרב התחולל יום אחרי קרב צ'מפיון היל, אחד הקרבות החשובים במערכה, בו תקפה ארמיית הטנסי מצבא האיחוד, בפיקוד מייג'ור ג'נרל יוליסס גרנט, את ארמיית המיסיסיפי מצבא הקונפדרציה, בפיקוד לוטננט ג'נרל ג'ון ק' פמברטון, והביסה אותה. חלק מכוחותיו הנסוגים של פמברטון נערכו להגנה ממערב וממזרח לגשר הרכבת על נהר ביג בלאק (Big Black River), המכשול הטבעי האחרון לפני עיר המבצר ויקסבורג. בהסתערות קצרה ונועזת מוטטו כוחות האיחוד את קו ההגנה של הקונפדרציה ממזרח לנהר ולכדו חלק ניכר מן המגינים, בעוד יתר כוחות הקונפדרציה נסוגו אל ביצורי ויקסבורג. לאחר קרב זה הטילו כוחות האיחוד מצור על ויקסבורג, אשר הוביל לבסוף לכניעת העיר ולכידת ארמיית המיסיסיפי כולה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת ויקסבורג

ב-14 במאי כבשה ארמיית הטנסי בראשות גרנט את ג'קסון בירת מיסיסיפי, והניסה משם את כוחותיו של גנרל ג'וזף א' ג'ונסטון אשר נסוג צפונה עם כ-6,000 חיילים. ג'קסון הייתה צומת רכבות חשוב ומרכז תעשייתי. במאמץ למנוע מן העיר לשוב ולסייע למאמץ המלחמתי פתח הגייס של מייג'ור ג'נרל ויליאם שרמן בהרס שיטתי של מסילות רכבת, מפעלים, ומתקני תשתית אחרים, והחרים את כל האספקה והציוד שיכול היה למצוא. שני הגייסות הנוספים בארמיית טנסי, בפיקוד מיג'ור ג'נרל ג'ון מקלירננד ומיג'ור ג'נרל ג'יימס מק'פרסון פנו מערבה והחלו לנוע לעבר ויקסבורג.[1][2]

בשבועיים שחלפו מאז צליחת המיסיסיפי על ידי גרנט ב-29 באפריל, התכונן פמברטון לקראת המערכה נגד צבאו, ולשם כך כינס את כוחותיו מגרנדה, פורט פמברטון וגארנד גולף סמוך לוויקסבורג, וצבר אספקה ותחמושת בתוך העיר. לרשותו עמדו חמש דיוויזיות, שמנו כ-36,000 איש. תוכניתו המקורית הייתה להתבצר בגדה המערבית של גשר נהר ביג בלאק (Big Black), להמתין שם להתקפה של גרנט, ואז לצאת למתקפת נגד. תוכנית זו הייתה סבירה, כיוון שנהר ביג בלאק היווה מחסום טבעי בין מזרח מדינת מיסיסיפי ומערבה, היכן ששכנה ויקסבורג; הביצורים שהכין במשך שבועות ממזרח לגשר נהר ביג בלאק היו איתנים. אולם, חילוקי דעות עם קציניו הבכירים, אשר העדיפו גישה התקפית יותר, גרמו לו לבסוף לנטוש את עמדתו המבוצרת ממערב לנהר ביג בלאק. ב-12 במאי חצה פמברטון את הנהר וצעד עם שלוש מתוך חמש הדיוויזיות שלו (כ-22,000 איש) מזרחה אל אדוארדס סטיישן. ב-15 במאי אחר הצהריים, יצא פמברטון מאדוארדס סטיישן לכיוון דרום מזרח, בניסיון ליירט את שיירות האספקה של כוחות האיחוד (תנועתו הייתה מבוססת על מודיעין מוטעה, שיירות האיחוד לא היו באזור שאותו תכנן לתקוף). ב-16 במאי התנגשו כוחות האיחוד המתקדמים בשלוש הדיוויזיות של הקונפדרציה, והביסו אותם בקרב צ'מפיון היל העקוב מדם. שתי דיוויזיות של הקונפדרציה ספגו את עיקר המכה, ונסוגו מערבה לעבר גשר נהר ביג בלאק (Big Black River). דיוויזיה שלישית של הקונפדרציה (של מיג'ור ג'נרל ויליאם לורינג) נותקה מאת הכוח העיקרי עקב ההתקדמות המהירה של כוחות האיחוד, ונסוגה בדרכי עיקוף אל כוחותיו של ג'ונסטון באזור ג'קסון.[3][2]

שתי הדיוויזיות המוכות מצבא הקונפדרציה הנסוג, הדיוויזיה של מיג'ור ג'נרל קארטר ל' סטיבנסון, והדיוויזיה של מיג'ור ג'נרל ג'ון ס' בואן, הגיעו אל הגשר על נהר ביג בלאק בלילה שבין ה-16 וה-17 במאי. הבריגדה של ג'ון ווהן (Vaughn) מהדיוויזיה של מייג'ור גנרל מרטין ל' סמית' (אחת משתי הדיוויזיות שהושארו בוויקסבורג), אשר הורכבה ממגויסי כפיה ממזרח טנסי, שנאמנותם לקונפדרציה הייתה מפוקפקת, איישה קו הגנה מבוצר בגדה המזרחית של הנהר, שנועד להגן על הגשר החיוני. פמברטון הורה לבואן לקחת פיקוד על ראש הגשר בגדה המזרחית של הנהר, ולצרף את הדיוויזיה המוקטנת שלו לבריגדה של ווהן, במטרה להשאיר את הגשר פתוח לתנועה, עד להגעת דיוויזיית המאסף של לורינג, שהוא חשב שנמצאת בדרכה אליו; הוא לא ידע, שבשלב זה הדיוויזיה כבר נעה בכיוון ההפוך לעבר ג'קסון.[4]

הכוחות הלוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגות: ל"ג – לוטננט ג'נרל, מ"ג – מייג'ור ג'נרל, ב"ג – בריגדיר ג'נרל.

האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי הכוחות בקרב גשר נהר ביג בלאק

הארמייה של הטנסי בפיקוד מ"ג יוליסס גרנט החלה את מערכת ויקסבורג עם כ-44,000 איש, מאורגנים בשלושה גייסות (של מקלירננד, שרמן ומקפ'רסון). בקרב גשר נהר ביג בלאק השתתפו שלוש דיוויזיות (מתוך ארבע) מן הגייס של מקלירננד.[5]

  • גייס XIII, בפיקוד מ"ג ג'ון א' מקלירננד (John A. McClernand)
    • דיוויזיה 9, בפיקוד ב"ג פיטר אוסטרהאוס (Peter J. Osterhaus), כללה: שתי בריגדות רגלים, שתי סוללות ארטילריה, ורגימנט פרשים.
    • דיוויזה 10, בפיקוד ב"ג אנדרו סמית' (Andrew J. Smith), כללה: שתי בריגדות רגלים, שתי סוללות ארטילריה, ורגימנט פרשים.
    • דיוויזיה 14, בפיקוד ב"ג יוג'ין קאר (Eugene A. Carr), כללה: שתי בריגדות רגלים, שתי סוללות ארטילריה, שני רגימנטים של פרשים, ורגימנט הנדסה קרבית.

דיוויזיה 12, של גייס XIII, בפיקוד ב"ג אלווין האווי (Alvin P. Hovey), לא השתתפה בקרב. בניגוד לשלוש הדיוויזיות האחרות של מקלירננד, דיוויזיה זו ספגה אבידות כבידות בקרב צ'מפיון היל ונשארה באזור אדוארדס סטיישן להתארגנות ואבטחת העורף.

הקונפדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמיית מיסיסיפי בפיקוד ל"ג ג'ון ק' פמברטון, מנתה בתחילת מערכת ויקסבורג כ-30,000 איש וכללה חמש דיוויזיות. שלוש דיוויזיות לחמו בקרב צ'מפיון היל, בעוד שתי דיוויזיות נותרו מאחור להגן על ויקסבורג ועל דרכי הגישה אליה. בקרב גשר נהר ביג בלאק השתתפה הדיוויזיה של בואן שלחמה בקרב צ'מפיון היל, ועוד בריגדה מהדיוויזיה של סמית' (Martin L. Smith) שנותרה להגן על ויקסבורג.[5]

  • דיוויזיה בפיקוד מ"ג ג'ון ס' בואן (John S. Bowen)
    • בריגדה 1, בפיקוד ב"ג פרנסיס קוקרל (Francis M. Cockrell)
    • בריגדה 2, בפיקוד ב"ג מרטין גרין (Martin E. Green)
    • הבריגדה של ווהן, בפיקוד ב"ג ג'ון ווהן (John C. Vaughn) (מסופח מן הדיוויזיה של סמית')

בגדה המערבית של הנהר היו מוצבות שתי בריגדות: הבריגדה של ב"ג סטיבן ד' לי (Stephen D. Lee) מן הדיוויזיה של סטיבנסון שהוכתה קשות בקרב צ'מפיון היל, והבריגדה הרעננה של ב"ג ויליאם בולדווין (William E. Baldwin) מן הדיוויזיה של סמית'.[6] שתי בריגדות אלה לא השתתפו ישירות בקרב.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש דיוויזיות מהגייס של מקלירננד יצאו מאדוארדס סטיישן מוקדם בבוקר ה-17 במאי, כדי להמשיך במרדף אחר כוחות הקונפדרציה הנסוגים. הם התקדמו מערבה לאורך מסילת הברזל, וב-7 בבוקר פגשו את 5,000 המגינים על הגשר ערוכים מאחורי סוללות עפר וחבילות כותנה. שלוש הבריגדות תחת פיקודו של בואן היו ערוכות בגדה המזרחית של הנהר, בקו הגנה קשתי שנמשך מצפון לדרום, והיה מעוגן בנהר מצפון, ובאגם ג'ין מדרום. מסילת הברזל חצתה את קו ההגנה באמצעיתו. באגף צפון הייתה מוצבת הבריגדה של גרין, במרכז הבריגדה של ווהן, ומדרום למסילת הברזל הבריגדה של קוקרל. מקלירננד פרש שתי דיוויזיות לקראת תקיפה: את הדיוויזיה של קאר מצפון למסילה, ואת הדיוויזיה של אוסטהאוס מדרום לה. מאוחר יותר הצטרפה הדיוויזיה של סמית' ונפרשה מדרום לדיוויזיה של אוסטרהאוס. האזור מדרום למסילה היה חשוף ופתוח, בעוד האזור מצפון לה היה מיוער, ובחזית הביצורים עברה תעלת מגן מוצפת שבה מכשול עצים כרותים (Abatis). מתחם ההגנה היה מבוצר היטב, התקפה חזיתית הייתה עלולה לעלות בדם רב.

גרנט אשר התלווה אל מקלירננד, לא התכוון לתקוף חזיתית את המתחם המבוצר. הוא הורה לגייס של שרמן לצלוח את הנהר באמצעות גשר פונטונים כשמונה קילומטרים צפונה משם באזור ברידג'פורט, ולאיים על אגפו הצפוני ועורפו של פמברטון. כל שהיה עליו לעשות הוא לאיים ולרתק את כוחותיו של פמברטון לאזור הגשר, בעוד שרמן מאגף אותו מצפון.[7] אולם, קצין נועז עמד לשנות תוכנית זו. בריגדיר ג'נרל מייקל ק' לואלר (Michael K. Lawler), מפקד הבריגדה ה-2 מהדיוויזיה של יוג'ין קאר, ניצל ערוץ יבש עתיק של הנהר (Meander scar), כדי לקדם את הבריגדה שלו עד למרחק קצר מקו הביצורים של הקונפדרציה, מבלי להיחשף לאש האויב. הוא פתח בהסתערות נועזת דרך ביצה רדודה בעומק מותן, שהפרידה בינו לבין קווי הקונפדרציה. ההסתערות, שארכה פחות משלוש דקות, הפתיעה לחלוטין את הבריגדה של ווהן, שהגנה על מרכז הקו של הקונפדרציה. בריגדה זו הייתה מורכבת ממגויסי כפיה לא מנוסים ממזרח טנסי, שנאמנותם למטרות הקונפדרציה הייתה מפוקפקת, וברגע האמת התנגדות הבריגדה התמוטטה כמעט ללא קרב. חלק מחייליה פתחו במנוסה מבוהלת לכיוון הגשר והשאר נכנעו במקום. התמוטטות הבריגדה של ווהן גרמה להתמוטטות כללית של קו ההגנה הדרומי, משום ששתי הבריגדות החזקות והמנוסות של בואן, שהחזיקו את הקו מצפון ומדרום לה, נמצאו עתה בסכנת ניתוק מהגשר על נהר ביג בלאק. חיילי הקונפדרציה נהרו בחוסר סדר לעבר הנהר, כדי להינצל מכיתור, והחלו לחצות אותו על שני גשרים: גשר הרכבת וגשר צף מאולתר העשוי מספינת קיטור שהוצבה לרוחב הנהר. חלק מהכוחות שהוצבו בשני האגפים של קו ההגנה של הקונפדרציה נותקו על ידי ההתקדמות המהירה של כוחות האיחוד לפני שהספיקו להגיע אל הגשרים. לאחר שהסתיימה חציית הגשרים, הציתה אותם יחידת הנדסה של הקונפדרציה, כדי למנוע את מעבר כוחות האיחוד, והכוחות שנערכו על הגדה המערבית של הנהר פתחו באש על כוחות האיחוד ומנעו מהם להמשיך במרדף. הקרב הסתיים מעט אחרי השעה 9 בבוקר.[8][9]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא האיחוד דיווח שלקח בשבי 1,751 חיילי קונפדרציה ולכד 18 תותחים במהלך הקרב. עשרות נוספים נהרגו, חלקם טבעו כשניסו לחצות את הנהר בשחיה. מספר האבדות הכולל של הקונפדרציה במהלך הקרב מוערך בכ-200 הרוגים ופצועים.[10] אבידות האיחוד היו 39 הרוגים, 237 פצועים, ו-3 נעדרים.[11]

כאשר נודע לפמברטון על המפלה בגשר נהר ביג בלאק הוא רכב לשם בתקווה שיוכל לארגן מחדש את הכוחות ולהמשיך בהגנה על הגשר. אולם כאשר ראה את המון החיילים נסוגים כאספסוף מערבה לוויקסבורג, הבין שהקרב אבוד והורה על נסיגת כל הכוחות אל תוך ויקסבורג. במהלך הנסיגה אמר פמברטון לאחד מקציני המטה שלו:

"רק לפני שלושים שנה התחלתי את הקריירה הצבאית שלי כאשר התקבלתי כצוער לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית, והיום – באותו תאריך – קריירה זו מסתיימת באסון ובקלון."[12]

כוחות הקונפדרציה נסוגו אל ויקסבורג; פחות ממחצית הכוח בן שלוש הדיוויזיות, שיצא לקראת גרנט חמישה ימים קודם לכן, הצליח להגיע חזרה אל ביצורי ויקסבורג.[13]

גשר הפונטונים על נהר ביג בלאק אשר נבנה על ידי הגייס של שרמן לאחר שכוחות הקונפדרציה שרפו את הגשרים עליו במהלך הקרב.[14]

בשאר היום עסקו כוחות האיחוד בבנית גשרים. גשר אחד נבנה על ידי הגייס של מקלירננד סמוך לגשר הרכבת. הגייס של מק'פרסון בנה שני גשרים כחמישה קילומטרים צפונה מגשר הרכבת. גשרים אלו היו מוכנים למעבר רק אחרי חצות הלילה. גרנט הורה לגייס של שרמן לצלוח את הנהר באזור ברידג'פורט. שרמן הגיע לנהר בסביבות הצהריים, ובנה גשר פונטונים, היחיד שהיה ברשות כוחות האיחוד, אשר היה מוכן לפני השקיעה. שתי דיוויזיות של שרמן חצו את הנהר במהלך הלילה, והשלישית עם בוקר. העיכוב בצליחת הנהר נתן לכוחותיו של פמברטון את השהות לסגת ללא מרדף לוויקסבורג ולהתארגן להגנה בתוך הביצורים. בבוקר ה-18 במאי חידשו כוחות האיחוד את תנועתם. הגייסות של מקלירננד ומק'פרסון נעו מערבה ישירות אל ויקסבורג. הגייס של שרמן נע צפון מערבה על מנת לחסום את דרך המילוט של פמברטון צפונה, ועל מנת לתפוס את היינס בלאף, סדרת המוצבים האיימתניים אשר שלטו על מפגש נהר יאזו עם המיסיסיפי מצפון לוויקסבורג. בתופסם את המוצבים החולשים על נהר יאזו חודש הקשר בין צבאו של גרנט לנתיבי האספקה הימית שלו, וקווי האספקה שלו התקצרו משמעותית. דרך המילוט של פמברטון צפונה נותקה, והוא נותר לכוד בוויקסבורג. לאחר שנתפסו המוצבים, כולל 14 התותחים הכבדים שחלשו על נהר יאזו, הגיע לשם שרמן מלווה בגרנט. בעודם צופים מטה אל נהר יאזו וצ'יקאסו באיו, שם נהדפה התקפתו של שרמן בדצמבר 1862, אמר שרמן לגרנט:

"עד רגע זה לא חשבתי שהתוכנית שלך מצליחה; אבל זו היא מערכה! זו הצלחה גם אם לעולם לא נצליח לכבוש את העיר הזו."[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מצוטטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוס קאטון, מלחמת האזרחים האמריקנית, הוצאת משרד הביטחון, 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shea, p. 124-126.
  2. ^ 2.0 2.1 McPherson (2005), p. 106-107.
  3. ^ Shea, p. 127-137.
  4. ^ Shea, p. 138.
  5. ^ 5.0 5.1 Gabel, Appendix A, p. 195-196.
  6. ^ Ballard, p. 311.
  7. ^ Foote, ch. 4, sec. 3.
  8. ^ NPS battle summaries: Big Black River Bridge.
  9. ^ Shea, p. 138-139; Ballard, p. 310-318; Kennedy p. 170-171.
  10. ^ Korn, p. 123.
  11. ^ Ballard, p. 318.
  12. ^ Ballard, p. 317; Shea, p. 139.
  13. ^ Shea, p. 139; Ballard, p. 317-318; Kennedy p. 171.
  14. ^ The Engineers at Vicksburg, Part 18: Bridging the Big Black River. US Army Corps of Engineers.
  15. ^ Shea, p. 143.