קרטוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמו של הפרעה תחותמס השלישי, במקדש המתים בכרנך

קרטוש (או כרטוש) בכתב החרטומים המצרי, היא אובל סגור המקיף את הטקסט, ומציינת שמדובר בשם של בן מלוכה. השימוש בקרטוש החל מהשושלת הרביעית, בימי הפרעה סנפרו. בכתב דמוטי הקרטוש צומצם לזוג סוגריים וקו אופקי. הקרטוש החליף שיטה קדומה יותר לכתיבת שם המלך שנקראה 'סרך', בשיטה זו הופיע שם המלך בתבנית כמעט מלבנית, מעל חזית של מקדש. למלך מצרים החל מהשושלת השלישית היו חמישה שמות, כאשר השמות ה-4 וה-5 נכתבו בקרטוש:

1) הורוס

2) שתי הנשים

3) הורוס הזהב

4) מלך מצרים העליונה והתחתונה

5) בן רע (אל השמש).

השם קרטוש הוא כינוי מודרני שניתן על ידי חיילים צרפתים בצבא נפוליאון התיבה הזכירה להם מחסנית של רובה, ומכאן השם "קרטוש" שזאת משמעותו בצרפתית. במצרית עתיקה נקרא הקרטוש "שנו", והסימן מייצג את העובדה שסמכותו של המלך מקיפה הכל.

השימוש בקרטוש לפענוח הכתב ההירוגליפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מאמצי הפענוח של הכתב ההירוגליפי על אבן רוזטה, הציע האוריינטליסט הצרפתי סילבסטר דה סאסי לנסות לפענח את הכתב על פי ההנחה לפיה הקרטושים מכילים שמות פרטיים, וכך הצליחו הפיזיקאי הבריטי תומאס יאנג והאגיפטולוג ז'אן פרנסואה שמפוליון לפענח מספר רב של תווים, וכך נסללה הדרך לפענוחו של הכתב ההירוגליפי.

קרטוש בשני חלקים של רעמסס השני, מאבן גיר התגלתה מדרום לעזה שם הייתה כנראה קבועה במצודה מצרית על דרך הים. תצוגה מוזיאון הכט חיפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.