קריטאו
 | |
| סלנה ואנדימיון | |
| לידה |
1450 ברצלונה  |
|---|---|
| פטירה |
1514 (בגיל 64 בערך) נאפולי |
| מדינה |
כתר אראגון |
| שפות היצירה |
קטלאנית |
  | |
בֶּנֶדֶטוֹ גָארֶת (באיטלקית: Benedetto Gareth, בקטלונית: Benet Garret המכונה קַרִיטֶאוֹ (Chariteo); סביב 1450 בברצלונה – סביב 1514 בנאפולי) היה משורר איטלקי יליד ספרד, נואם, סופר ומוזיקאי, ממוצא קטלאני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצאו של קריטאו ממשפחת אצילים מטורטוסה[1] שכללה גם את אסטיב דה גארט (Esteve de Garret), הנשיא ה-48 (1515–1518) של הז'נרליטט דה קטלוניה, נולד בברצלונה ב-1450 ועבר לנאפולי בעקבות אלפונסו החמישי, מלך אראגון בין השנים 1467 ל-1468. הוא התחתן עם פטרונילה ויניול (Petronilla Vignoles), הידועה בשם ניזאאה (Nisaea).[2]
בעיר האיטלקית הוא בא במגע עם משוררים כמו סנאדזרו (אנ') ופונטאנו (אנ') ומאקדמיה פונטאניאנה (אנ') קיבל את הכינוי "קריטאו" שפירושו "בן החסדים" על כישרונותיו הרבים כמו אלה של נואם, חוקר תרבות ומוזיקאי.
ב-1486 הוא מונה לשומר החותם הגדול המלכותי, וב-1495 החליף את פונטאנו בתפקיד מזכיר המדינה של פרדיננדו השני, מלך נאפולי.
במהלך הכיבוש של שארל השמיני, מלך צרפת, שנמשך מפברואר עד יולי 1495, נשלח פרדיננדו לגלות וקריטאו הלך בעקבותיו יחד עם כל החצר לאי פרוצ'ידה ואז לאיסקיה, סיציליה וקלבריה, עד שהמלך ערך את כניסתו המנצחת לנאפולי ב-7 ביולי באותה שנה.
בשנת 1501, כאשר ההתקפה של לואי השנים עשר, מלך צרפת מוטטה את שושלת אראגון, הוא עזב שוב את העיר נאפולי ועבר לרומא שם מצא הגנה תחת אגוסטינו קיגי והצטרף לחוג הספרותי של אנג'לו קולוצ'י (אנ').
בשנת 1503, כאשר הצרפתים גורשו מנאפולי ופרננדו הקתולי מונה למלך, הוא הצליח לחזור לנאפולי שם ביצע את המשימות הרבות שהטיל עליו גונסלו פרננדס די קורדובה (אנ'), שהיה המושל מטעם המלך.
בשנים אלו הוא כתב ספר שירים בשם "אנדימיון" באיטלקית על פי הדגם של פרנצ'סקו פטרארקה, המוקדש לאישה בשם לונה, שיצא לאור בנאפולי בהוצאת קאנטו ב-1506, וכן שני שירים בטרצינה בשמות "פאשה" (Pascha) והמטמורפוזות (Metamorphoses), שפורסמו ב-1509.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Works by Chariteo - at Open Library, Internet Archive
- Scores or librettos by Chariteo, at International Music Score Library Project, Project Petrucci LLC.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Maria-Isabel Segarra, Endimió retornat. Estudi sobre Benet garret, «Il Cariteo» (PDF), Barcelona, Omicron, 2007, p. 181
- ^ Alla Luna. Saggio sulla poesia del Cariteo FILARETE ON LINE UNIVERSITÀ DEGLI STUDI DI MILANO. Pubblicazioni della Facoltà di Lettere e Filosofia - PDF Free Download