קרישיאניס ברקיס

קרישיאניס ברקיס
Krišjānis Berķis

אין תמונה חופשית
לידה	26 באפריל 1884 פלך קורלנד, האימפריה הרוסית
פטירה	29 ביולי 1942 (בגיל 58) מחוז פרם, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, לטביה, ברית המועצות
השכלה	בית הספר הצבאי בווילנה
השתייכות	צבא האימפריה הרוסית הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה
תקופת הפעילות	1906–1940 (כ־34 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הצבא
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמות העצמאות של לטביה
עיטורים
Cross of the Order of Lāčplēšis, 2nd class Aizsargi Cross of Merit צלב החירות מסדר ויסטורס צלב גיאורגי הקדוש מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 קצין גבוה בלגיון הכבוד אביר בלגיון הכבוד קצין בלגיון הכבוד מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד אביר הצלב הגדול של הוורד הלבן של פינלנד מסדר צלב העיט, דרגה 2 עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 מסדר סנטה אנה, דרגה 4 הצלב הגדול של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול קצין גבוה במסדר לאופולד השני מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2 הצלב הגדול של מסדר הצלב של ויטיס 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 מסדר סנטה אנה, דרגה 2 מסדר סטניסלב הקדוש

קרישיאניס ברקיס (בלטבית: Krišjānis Berķis;‏ 26 באפריל 1884 – 29 ביולי 1942) היה גנרל לטבי אשר כיהן כמפקד הצבא הלטבי בין 1934–1940, ולתקופה קצרה גם כשר המלחמה של לטביה.

ביוגרפיה

ברקיס נולד ב-26 באפריל 1884 בקרבת הכפר איסליצה (ריטאוסמס (לטב')) שבפלך קורלנד. ב-1906 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית. הוא הוצב בהלסינקי, ונישא לאישה פינית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא צורף ליחידה פינית, והשתתף בפלישה לפרוסיה המזרחית, מתקפת הקרפטים ומתקפת ברוסילוב. ב-1917 הוא הועלה לדרגת פודפולקובניק, והועבר לפי בקשתו ליחידה לטבית. הוא מונה למפקד גדוד, ובהמשך למפקד רגימנט. הוא פיקד על הרגימנט שלו במהלך קרב יוגלה. לאחר מהפכת אוקטובר, הוא עזב את הצבא והצטרף אל אשתו בפינלנד. בעקבות התפוררות האימפריה הרוסית, הכריזה פינלנד על עצמאות, וכמעט מיד פרצה בה מלחמת אזרחים עקובה מדם. ברקיס ומשפחתו נמלטו לסמולנסק. עם סיום המלחמה בסתיו 1918, חזרה המשפחה לפינלנד. עם זאת, בינתיים גם לטביה, מולדתו של ברקיס, הכריזה על עצמאותה, ונאלצה להתמודד עם שלל איומים מבית ומחוץ. במרץ 1919, עזב ברקיס את פינלנד, ונפגש בטאלין עם נציגים מטעם ממשלת לטביה הצעירה. בתיווכם, הוא התגייס לצבא הלטבי.

ברקיס מונה למפקד רגימנט, ופיקד עליו במהלך סדרת קרבות כנגד גדודי פרייקור של גרמנים-בלטים, וכנגד צבא המתנדבים של מערב רוסיה (הברמונטיאנים). באוגוסט 1919 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-3, ובאוקטובר של אותה שנה הועלה לדרגת קולונל. לאחר המלחמה, הוא נותר בלטביה והמשיך לפקד על הדיוויזיה ה-3. ב-1925 הוא הועלה לדרגת גנרל. הוא תמך בהפיכה הצבאית של 15 במאי 1934, שהעלתה לשלטון את קרליס אולמניס. לאחר ההפיכה הוא הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-2 ועל חיל המצב של ריגה. ב-14 בנובמבר 1934 הוא הועבר לתפקיד מפקד הצבא הלטבי. ב-5 באפריל 1940 הוא מונה במקביל גם לתפקיד שר המלחמה של לטביה. באותה תקופה, לטביה הייתה בפועל מדינת חסות סובייטית. ברקיס ניסה לשנות את המצב באמצעות בריתות צבאיות עם ליטא, אסטוניה, פינלנד ואפילו בריטניה. אולם היה זה מאוחר מדי. ב-20 ביוני של אותה שנה, נכנס הצבא האדום ללטביה וכבש אותה ללא ירייה אחת. ברקיס הודח משני תפקידיו. הוא נמלט מלטביה והצליח להגיע לפינלנד, שם כבר המתינה לו משפחתו. עם זאת, ב-12 ביולי הוא החליט לחזור ללטביה. ב-23 ביולי הוא נלכד בידי הסובייטים בטאלין. הוא נשלח למחנה העונשין אוסולואג שבמחוז פרם. הוא מת במחנה ב-29 ביולי 1942.

קישורים חיצוניים

• קרישיאניס ברקיס באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה