קרל איזידור בק
 | |
| לידה |
1 במאי 1817 באיה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 1879 (בגיל 61) Währing, אוסטריה |
| מדינה |
הונגריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| מקום קבורה |
Matzleinsdorf Protestant Cemetery |
  | |
קרל איזידור בק או כפי שנקרא בהונגריה קארוי בק (בהונגרית: Beck Károly; באיה, 1 במאי 1818 – וינה, 10 באפריל 1879) היה משורר יהודי-הונגרי-אוסטרי-גרמני, אחיו של הצייר וילמוש בק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארוי בק נולד במשפחת סוחרים יהודית, אך המיר את דתו ללותרניזם עוד בצעירותו. בניגוד לכוונות אביו, הוא לא הצטרף לניהול העסק, אלא אחרי סיום לימודיו בתיכון בבאיה נסע לווינה, שם למד רפואה. אחרי זמן קצר עזב את האוניברסיטה ועבר ללייפציג ונרשם לפקולטה למדעי הרוח. שם עסק באופן פעיל בספרות יפה, ובמדעים הומניים.
בשנת 1841 חזר לפשט וגר עם הוריו, שבינתיים עברו לעיר מבאיה. בשנת 1843 נסע שוב לווינה, שם נפגש והתיידד עם ניקולאוס לנאו. בשנת 1844 הוא עבר לברלין כדי לספק את רצונו לרכוש ידע. באביב 1846 חזר להונגריה ונפגש עם המשורר ההונגרי שנדור פטפי, שאת שיריו כבר הכיר. הפגישה נערכה כנראה בעזרת קרל מריה קרטבני.
שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1861 וב-1862 הוא כבר קיים ערבי קריאה משיריו בדרזדן, בוויימאר ובברלין. לפי מגזין "האופנה של פשט" (Pesti Divatlap) גיליון 15 בשנת 1846 בק רצה לתרגם לגרמנית כרך משיריו של פטפי. הוא היה בטוח שלפחות 5,000 עותקים מהספר המתוכנן יימכרו בחו"ל. בק עצמו תיאר מאוחר יותר את המפגש שלו עם פטפי בפירוט ובצבע ב-Berliner National-Zeitung ב-1864. מאמרו זה פורסם אז גם על ידי העיתונים הגרמניים וההונגרים בפשט.
קארוי בק החזיק ברשותו את קורות חייו בשפה הגרמנית של שנדור פטפי. לדבריו, המשורר מסר לו אותם ככרטיס זיכרון כאשר ליווה אותו פעם למסעו באניית קיטור. ביוגרפיה זו הגיעה לרשותו של שאנדור פישר לאחר מותו של בק, שצירף ממנה עותק לעבודתו על פטפי.
הוא ידע הונגרית היטב, אך לא למד את שפת מולדתו עד כדי כך שהיה יכול לכתוב שירה בהונגרית.
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארוי בק התיישב בווינה לאחר מהפיכת 1848 בהונגריה. בשנת 1855 ערך את השנתון הספרותי Frische Quellen בפשט. השנתון הופיע פעם אחת בעשר חוברות. בשנת 1857 פרסם בווינה כתב עת ספרותי בשם "Gesellschafter in Wien", אך הפרסום הופסק כעבור חצי שנה. לעיתים רחוקות, אך הוא כתב גם בהונגרית, למשל בשנת 1862 ב"מראה של הארץ" (Ország Tükre). בשנותיו האחרונות חי במצוקה גדולה ונהנה מהפרסים של "אגודת שילר" הגרמנית, של ה"קונקורדיה" הוינאית ומקצבות חסד של המדינה. בחורף 1878–1879 היה צריך לערוך עבורו מגבית.
בשנותיו הצעירות היה מהפכן עז, אחד המטפחים הפאתטיים של הליריקה הפוליטית הגרמנית, משורר מוכשר. האלמנטים ההונגריים בשירתו מרשימים. הוא הציג את חיי העם ההונגריים לקוראיו בתחרות עם לנאו. (Jankó, der ungarische Rosshirt, 1841) הוא כתב גם על צער יהודי ועל האידיאלים הסוציאליסטים בעבודותיו. (Lieder vom armen Mann, 1846).. לאחר שעזב את דת אבותיו, גם תפיסתו הפוליטית הרדיקלית התמתנה.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתביו הפואטיים מפרשים את חייה הלאומיים ואת רוחה של הונגריה. בין עבודותיו:
- Nächte, gepanzerte Lieder (Nights, armored lyrics; 1838), a collection of poems which was well received
- Stille Lieder (Quiet lyrics; 1839)
- Saul (Leipzig, 1841), a drama
- Jankó, der ungarische Rosshirt (Jankó, the Hungarian horse tender; Leipzig, 1842; 3d ed., 1870), a romance in verse that established his reputation, considered by some to be his best work
- Gesammelte Gedichte (Collected poems; Berlin, 1844; 9th ed. 1869)
- Lieder vom armen Mann (Songs of the Poor Man; Berlin, 1846)
- Aus der Heimat (From home; Dresden, 1852; 4th ed. 1862)
- Mater Dolorosa (Berlin, 1853), a novel
- Jadwiga (Leipzig, 1863), a tale in verse
- Elegieen (Vienna, 1869)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I. (Aachs–Bzenszki). Budapest: Hornyánszky. 1891. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. קרל איזידור בק
- ינה פינטר: תולדות הספרות ההונגרית: שיטתיות מדעית בודפשט, 1930–1941; כרך 6. מבט רטרוספקטיבי / ספרות גרמנית בהונגריה בשליש השני של המאה ה-19
- קרל איזידור בק, משורר אוסטרו-גרמני יליד באיה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרל בק (1817-1879), דף שער בספרייה הלאומית
