קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמותת "קשב – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל" – הוקמה בשנת 1998 על ידי קבוצה של אנשי ציבור, בראשה העיתונאי לשעבר יזהר באר, המשמש כמנכ"ל העמותה מיום היווסדה. העמותה הוקמה בעקבות רצח יצחק רבין, במטרה לאתר, לחקור ולפעול מול תופעות הפוגעות לטענתה בצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל. החל משנת 2005, עיקר פעילות העמותה הוא בפרויקט "מעקב תקשורת", המתמקד, לדברי העמותה, בניטור ובניתוח של הסיקור התקשורתי בישראל בנושאי הקונפליקט הישראלי-פלסטיני בקבוצות מיעוט אוכלוסיות מוחלשות בחברה.[1] חברי העמותה מצהירים כי מטרתם העיקרית היא להביא לשינוי בדפוסי הסיקור התקשורתי הקיימים כיום בנושאים אלו. דפוסים שלטענתם מאופיינים לעיתים קרובות בתופעות של הטיה, הסתה, דעה קדומה ודה-לגיטימציה של האחר.

מאז הקמתה פרסמה העמותה כ-40 דו"חות ומחקרים בתחום התקשורת. מרביתם על סיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

פעילות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית הקמתה ועד שנת 2004 התמקדה העמותה בחקר ובמיפוי קבוצות המאיימות כהגדרתה על הדמוקרטיה בישראל. בתקופה זו פרסמה העמותה מספר תחקירים ודו"חות בנושאים כגון פעילות הרדיו הפיראטי בישראל, מיפוי מגמות ותהליכים בקרב קבוצות יהודיות הקוראות לשימוש באלימות ממניעים אידאולוגיים, קבוצות הקוראות להקים את בית המקדש השלישי בהר הבית ועוד.

בשנת 2003, על פי הזמנת קשב, כתב דר' דניאל דור ספר שכותרתו "מאחורי חומת מגן - תקשורת ישראלית תחת אש" שניתח את הסיקור התקשורתי של מבצע חומת מגן.

משנת 2004 החלה העמותה להתמקד בעיקר בתחום חקר התקשורת וסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת פרויקט "מעקב תקשורת". בפרויקט זה מתנהל מעקב וניתוח יומיומי של התוצרים החדשותיים, בהתבסס על מתודולוגית מחקר תקשורתית שפיתח הארגון. המחקר הראשון אותו פרסם "קשב" במסגרת הפרויקט, עסק באופן הסיקור התקשורתי של מחלתו ומותו של יאסר ערפאת בכלי התקשורת המרכזיים בישראל. מחקרים אחרים עסקו בניתוח הסיקור התקשורתי של ההתנתקות מרצועת עזה, בסיקור מלחמת לבנון השנייה, בסיקור מבצע עופרת יצוקה, בסיקור נושאים הקשורים לשאלת ירושלים, וסיקור קבוצות מיעוט ומה שהיא מכנה אוכלוסיות מוחלשות בישראל, כגון סיקור מלחמת לבנון השנייה מנקודת מבט מגדרית וסיקור קהילת יוצאי אתיופיה. בנוסף, פרסמה העמותה מספר חוברות, מערכי שיעור ולומדות, ללימוד קריאה ביקורתית של תקשורת.  

פעילות העמותה מבוססת על תרומות. כיום היא נתמכת בעיקר על ידי הקרן USAID - הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד קריאה ביקורתית של תקשורת - העמותה מקיימת סדנאות תקשורת לתלמידים, סטודנטים ומורים, יהודים וערבים. באמצעות הסדנאות מבקש הארגון לחשוף בפני המשתתפים את פרקטיקת העבודה העיתונאית ולהקנות כלים לקריאה ביקורתית ומושכלת לתפיסתו.

פניות וקבילות לגופי תקשורת - העמותה יוזמת פניות לגופי תקשורת - עורכים, כתבים, ונציבי פניות הציבור - שעל פי תפיסתה כשלו בסיקור מוטה, במטרה להביא לשינוי בדפוסים אלו.

סדנאות לאנשי תקשורת - חברי "קשב" מעבירים סדנאות לעורכים ולעיתונאים, במטרה להעלות את מודעותם לדפוסי סיקור מוטים, לשיטת העמותה, ולהציע אופני סיקור אלטרנטיביים.

שיתוף פעולה עם ארגונים פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "קשב" החלה לשתף פעולה עם ארגונים פלסטיניים בשנת 2004, כחלק מ"פרויקט מעקב תקשורת". מטרתו של שיתוף הפעולה, כפי שמציגים זאת חברי הארגון, לבחון כיצד מסקרת התקשורת אירועים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני משני עברי קו העימות ולפעול יחדיו לשינוי דפוסי סיקור מוטים ומסיתים בתקשורת הישראלית ובתקשורת הפלסטינית.

בין השנים 2004-2009 קיים "קשב" פרויקט משותף עם ארגון "מפתאח – היוזמה הפלסטינית לקידום דמוקרטיה ודיאלוג פלסטיני", במסגרתו פרסמו שני הארגונים דו"חות ומערכים לקריאה ביקורתית בעברית, אנגלית וערבית על הסיקור התקשורתי של אירועים הקשורים לקונפליקט.

במאי 2010 "קשב" החל "פרויקט מעקב תקשורת" משותף עם הארגון הפלסטיני IPCC- International Peace and Cooperation. נכון ליוני 2010 טרם פרסמו הארגונים תכנים משותפים.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2004 מכהן הסופר דויד גרוסמן בתפקיד נשיא העמותה. יו"ר העמותה כיום הוא העיתונאי דני רובינשטיין והמנכ"ל המייסד הוא יזהר באר. בין השנים 1999-2004 כיהן כיו"ר המשפטן וחוקר התקשורת ד"ר יובל קרניאל. בשנים 2004-2007 כיהן חוקר התקשורת והבלשן ד"ר דניאל דור כיו"ר וכמפקח אקדמי של העמותה.

עם חברי הוועד המנהל של העמותה נמנים בין השאר: פרופ' גליה גולן, מנואלה דבירי, צביה ולדן, פרופ' רם לוי, ענת סרגוסטי, חגית עופרן, פרופ' פרנסס רדאי, פרופ' דב שנער.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון פעילות קשב מבוססת על תרומות. בשנת 2007 עמד מחזור הפעילות של העמותה על כ-800,000 שקלים ובשנת 2008 על כ-1.5 מיליון שקלים. תורם מרכזי לעמותה הוא האיחוד האירופי שהעביר ב-2008 כ-800,000 שקלים. תרומה נוספת בסך 485,000 יורו התקבלה מהאיחוד בשנת 2006.[2] תורמים נוספים ב-2008 היו: קרן פורד, קרן אברט, DIESENHAUS, קרן USIP, השגרירות הקנדית והקרן למען השלום. בעבר נתמכה העמותה על ידי הקרן החדשה לישראל.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדנאות והרצאות, באתר "קשב"
  2. ^ רועי שרון, האיחוד האירופי תרם מיליארד שקל לעמותות שמאל, באתר nrg‏, 18 במאי 2009
  3. ^ שמעון כהן, משיבים אש בשם הקרן החדשה: גם קצינים אשמים, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2010
    "בין הגופים העיקריים התומכים בפעילות העמותה: הקרן החדשה לישראל, האיחוד האירופי, Foundation for Middle East Peace ואחרים" (בתוך: "שקט, מתנתקים", 2005)