צביה ולדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צביה ולדן

צביה ולדן (נולדה 1946) היא בלשנית התפתחותית ישראלית, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[1] ובעבר מרצה בכירה במכללת בית ברל. היא עוסקת בעיקר בתחומים: שפה והבניה חברתית, שפה ומגדר[2], לשונם של ילדים ובני-נוער[3], אוריינות ושימושי מחשב, וחקר טקסטים בתרבות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צביה ("ציקי") ולדן נולדה ב-20 באוקטובר 1946. היא בתם הבכורה של שמעון וסוניה פרס. היא סיימה לימודים להוראת צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1981 סיימה לימודי דוקטורט בפסיכו-בלשנות באוניברסיטת הרווארד. היא מתמחה בתחומים שונים של בלשנות ושל אוריינות, בהם רכישת שפה, רכישת קריאה וכתיבה, אוריינות ושימושי מחשב וחקר טקסטים מן המקורות היהודים.

ולדן נשואה לפרופ' רפאל ולדן, רופא כירורג כלי דם וסגן מנהל בית החולים שיבא, ולהם שלושה ילדים. הם מתגוררים בכפר אז"ר. בתם הבכורה היא העיתונאית והשחקנית מיקה אלמוג.

עבודתה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדן ייסדה את כתב העת "מחשבות כתובות". ב-1984 הקימה את המרכז לטיפוח הלשון במכללת בית ברל (מל"ל) וב-1996 את מיש"ם – מכון יזמות, שפה ומחשבים. היא עסקה בפיתוח תוכנות לימודיות בחברת "לוגל". כמו כן ייסדה את עמותת התקשוב לפיתוח משחקים ותוכנות לטיפוח האוריינות ושימשה מנהלת הפיתוח של העמותה.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 וה-80 שימשה ולדן יועצת לסדרות של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, בהן "דגש קל", "זה לא עסק", "עברית בסימן טוב" ו"קשר משפחתי". בשנת 2009 יזמה את הפקת הסדרה לונדון פינת בן יהודה על השפה העברית בערוץ 10 והייתה יועצת לסדרה.

ולדן כתבה והגישה את סדרת ההרצאות המצולמות "לוח ולדן" בנושא רכישת שפה[4].

כתיבה ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 כתבה ולדן את ספר הילדים "ציפורפוח" (לפי איורים שפרסם הכותב והמאייר בריאן וילדסמית ב-1983)[5]. ב-2014 כתבה עם חנה צימרמן את "פרקי אבות על ברכי גננות"[6]. כמו כן, היא עוסקת בתרגום ובעריכה של ספרי ילדים מצרפתית, מאיטלקית ומאנגלית.

"השפה כמכלול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדן הייתה בין המקדמים של גישת "השפה כמכלול" ללימוד קריאה וכתיבה בבתי-הספר היסודיים. שיטת הלימוד שהתבססה על הגישה הזאת ספגה ביקורת עקב תוצאות נמוכות במבחני אוריינות שנערכו לתלמידים והוחלפה בשיטה אחרת. במכתב ל"הארץ" בתגובה על הביקורת כתבה ולדן ש"'השפה כמכלול' היא פילוסופיה חינוכית ולא שיטה להוראת הקריאה" ולא נגזרת ממנה שיטת הוראה מסוימת[7].

עיסוקים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדן מעורבת בנושאים חברתיים כמו קידום זכויות אדם ותהליך השלום. בבחירות לכנסת ה-20 הוצבה במקום ה-99 ברשימת מרצ. היא מכהנת (או כיהנה בעבר) כחברה בוועד המנהל של העמותות: בינ"ה (בית מדרש חילוני פלורליסטי), המכון למורשת בן גוריון, יד בן גוריון, ידידי בית חם (לנוער מוּדר במצבי סיכון), יוזמת ז'נבה, מרכז פרס לשלום, פרלמנט נשים ו"קולות" (בית מדרש פלורליסטי).

ספרים שכתבה או ערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנערות - עבודה עם נוער מודר במצבי סיכון (עורכת), הוצאת כרמל, 2016
  • על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך (עם אסתר הרצוג) הוצאת כרמל, 2010
  • דבר המעשה: השפה כמכלול באצבע הגליל ובדרום, הוצאת יסוד, 2000
  • ככתבם וכזמנם... (עם עמליה מזור), ירושלים: משרד החינוך, 2000
  • מדיבור לכתיבה (עם נורית פלד אלחנן), הוצאת כרמל, 1996
  • ככתבם וכלשונם... (עם אנה סנדבנק ואילנה זילר), ירושלים: משרד החינוך, 1995
  • לקט מחשבות ומאמרים על ניצני אורינות ועל השפה כמכלול (עורכת), הוצאת מל"ל, 1994
  • דבר המעשה: שפה כמכלול באצבע הגליל ובדרום, הוצאת יסוד, 2000
  • תורת ההגה (והצורות): הצעה לתוכנית הוראה, הוצאת מכון מופ"ת
  • מדיבור לכתיבה (עם נורית פלד אלחנן), הוצאת כרמל
  • כל קורא: לקרוא, להגיב, להבין: חידושים בשדה המחקר בעולם, הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1991
  • מלילות (עם בלהה ארצי) ירושלים: משרד החינוך, 1991
  • מחשבות כתובות, הוצאת מל"ל
  • Parole D'Israelienne, Plon, 2001 (בצרפתית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדף של פרופ' צביה ולדן באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  2. ^ צביה ולדן, גדר מגדר והגדרה - רכיבים בשיום, מכללת אורנים
  3. ^ התפתחות שפה מטרום לידה עד גיל 3 - לוח ולדן, אתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל
  4. ^ "לוח ולדן", אתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל
  5. ^ צביה ולדן, לפי איורים של בראין וילדסמית, ציפורפוח, תל-אביב: נגה-קט, תשנ"ט
  6. ^ צביה ולדן וחנה צימרמן, פרקי אבות על ברכי גננות, ירושלים: מכון שכטר, 2014
  7. ^ צביה ולדן, "השפה כמכלול" אינה שיטת הוראה, הארץ, ‏27 באוגוסט 2001