ראיין אוניל
אוניל, 1968 | |
לידה |
20 באפריל 1941 לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
8 בדצמבר 2023 (בגיל 82) סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות ווסטווד וילג' |
שם במה | ראיין אוניל |
סוגה מועדפת | מערבון |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1963–2023 (כ־60 שנה) |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג |
|
צאצאים | טייטום אוניל, פטריק אוניל (שדרן), גריפין אוניל, רדמונד אוניל |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
צ'ארלס פטריק ראיין א'וניל (באנגלית: Charles Patrick Ryan O'Neal; 20 באפריל 1941 – 8 בדצמבר 2023) היה שחקן קולנוע אמריקאי, וקודם לכן היה מתאגרף מקצועי. מועמד פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב לשנת 1970 על הופעתו בסרט "סיפור אהבה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניל נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה, למשפחה נוצרית בעיקרה ממוצא אירי ואנגלי, אם כי סבתו מצד אמו מת'ילדה לבית פיוס-פיאקובסקי (1880–1960) הייתה יהודייה ממוצא אשכנזי. אחיו קווין (1945–2023) גם היה שחקן ותסריטאי.
אוניל היה מתאגרף מקצועי בטרם פנה לקריירת משחק והשתתף בקרבות איגרוף רבים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניל הופיע לראשונה בשנת 1964 בסדרת הטלוויזיה "פייטון פלייס" בתפקיד הנער המתבגר רודני הארינגטון, ובקולנוע בקומדיית הפשע "צעירים וסוערים". את הופעת הפריצה שלו עשה בשנת 1970 כששיחק את הסטודנט העשיר אוליבר בארט בדרמת הנעורים "סיפור אהבה". על הופעתו זכה בפרס האקדמיה האיטלקית לשחקן הטוב ביותר והיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב.
באותן שנים אוניל שיתף פעולה עם הבמאי פיטר בוגדנוביץ' בקומדיה המוזיקלית "מה נשמע, דוק?", בה שיחק את הדמות הראשית לצידה של ברברה סטרייסנד, ובדרמה הקומית "ירח של נייר" לצידה של בתו טייטום אוניל בת ה-10, שעל הופעתה בסרט הייתה לזוכת פרס אוסקר הצעירה ביותר בהיסטוריה. אוניל, שגילם בסרט את הסוחר מוזס פריי שלוקח תחת חסותו את היתומה אדי לוגינס, הועמד בפעם השנייה לפרס גלובוס הזהב. שיחק פעם נוספת לצד בתו בקומדיה של בוגדנוביץ' "ניקלאודיאון". הופיע בדמויות הספרותיות של ריימונד בארי ובארי לינדון בדרמה התקופתית "בארי לינדון", מהמוערכים ביותר מבין סרטיו של סטנלי קובריק. השתתף לצד כוכבי קולנוע נוספים, כדוגמת מייקל קיין ורוברט רדפורד, בדרמת המלחמה של ריצ'רד אטנבורו "גשר אחד רחוק מדי", שם גילם את בריגדיר גנרל צבא ארצות הברית ג'יימס גאווין.
התפרסם בנוסף כנהג בדרמת המרדפים "הנהג"[1], בדרמה הקומית "גירושין נוסח הוליווד" ובקומדיות "רוב הסיכויים" ו"המבוקשים של מליבו" כסנטור ביל גלוקמן, אביו של בראד שחולם להיות ראפר. שיחק בטלוויזיה את ג'רי, אביה של עורכת הדין קייט פוקס (אלישה סילברסטון), בסדרה "מיס מאטץ'" ואת מקס, אביה של ד"ר טמפרנס ברנן (אמילי דשנל), גיבורת סדרת הדרמה "עצמות".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניל נישא והתגרש פעמיים. אשתו הראשונה הייתה השחקנית ג'ואנה מור שהייתה מכורה לסמים. מהזוגיות הבעייתית נולדו השחקנית זוכת פרס אוסקר טייטום אוניל שחוותה גם היא בעיות סמים, והשחקן גריפין אוניל שהיה אחראי למותו של ג'יאנקרלו קופולה בנו של פרנסיס פורד קופולה, בתאונת שיט שבגינה ריצה עבודות שירות. אשתו השנייה הייתה זוכת פרס אמי לי טיילור יאנג, לשניים נולד ילד אחד, השחקן פטריק אוניל.
ב-2001 אובחן אוניל כחולה בלוקמיה מיאלואידית כרונית[2], ממנה הבריא. אוניל ניהל מערכת יחסים רבת שנים עם עליות ומורדות עם השחקנית פארה פוסט עד פטירתה בשנת 2009 ממחלת הסרטן[3]. הם מעולם לא נישאו בטקס רשמי ולהם ילד אחד בשם רדמונד[4].
הסתבכויות עם החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 נעצר אוניל בעוון קטטה שניהל עם בנו גריפין, אולם הוא לא הורשע באף סעיף. ב-2008 נעצר בביתו שבמאליבו ביחד עם בנו רדמונד שהיה מכור לסמים וריצה שלוש שנות מבחן, השוטרים שהגיעו לבית דיווחו שמצאו סמים מסוג מתאמפטמין[5]. אוניל אולץ לעבור תוכנית גמילה ובנו נשלח לכלא לאחר שלא עמד בדרישות בית המשפט.
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צעירים וסוערים (1969)
- משחקים (1970)
- סיפור אהבה (1970)
- הקס (1973)
- שודדי פרא (1971)
- מה נשמע דוק? (1972)
- הגנב שבא לסעוד (1973)
- ירח של נייר (1973)
- בארי לינדון (1975)
- ניקלאודיאון (1976)
- גשר אחד רחוק מדי (1977)
- הנהג (1978)
- הסיפור של אוליבר (1978)
- כפפה לאוהבים (1979)
- כל כך יפה (1981)
- פרטנרים (1982)
- גירושין נוסח הוליווד (1984)
- גברים קשוחים לא בוכים (1987)
- הקרבות קטנות (1989)
- רוב הסיכויים (1989)
- בגידות שכאלו (1996)
- פריצות (1997)
- הטוויסט הגדול (1997)
- אפקט זירו (1998)
- לשרוף את הוליווד (1998)
- באה בקרוב (1999)
- יחצ"ן במילכוד (2002)
- המבוקשים של מליבו (2003)
- אביר הגביעים (2015)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פייטון פלייס (1969-1964)
- Bull (2001-2000)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראיין אוניל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ראיין אוניל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ראיין אוניל, באתר AllMovie (באנגלית)
- ראיין אוניל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ראיין אוניל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ראיין אוניל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה אורן, מישהו חייב למעוד, על המשמר, 15 בספטמבר 1978
עדנה פיינרו, בלי מד מהירות - "הנהג" (ארצות הברית), "העולם הזה", גיליון 2142 מ-20 בספטמבר 1978, עמוד 45 - ^ מרב יודילוביץ', ריאן אוניל נלחם במחלת הלוקמיה, באתר ynet, 3 במאי 2001
- ^ ירון פריד, הכוכבת שמתה עם מייקל ג'קסון, באתר הארץ, 26 ביולי 2009
- ^ אחרי עשרות שנות זוגיות: ריאן אוניל יישא לאשה את פארה פוסט החולה, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
- ^ ריאן אוניל משתמש - וואלה סלבס, באתר וואלה, 18 בספטמבר 2008