רב גדיאל נער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בספרות האגדה והקבלה, רב גדיאל נער הוא ראש ישיבה בישיבה של מעלה, בהיכל אגוז, שזכה למעמדו בשל מותו על קידוש השם בגיל צעיר[1][2][3]. הוא היה ילד יתום בן 7[4] שלמד תורה במערה בשעת השמד, ובאו אויבים ומצאוהו והרגו אותו, ועלה למרום, שם מינה אותו הקב"ה לראש ישיבה. מן המדרשים המוכרים לנו, לא ברור לאיזו תקופה מיוחס הסיפור.

המקור העיקרי לסיפור הוא בשולחן ערוך האר"י[5], ואחר כך הובא גם כן בספר "חמדת ימים"[6] וכן הובא בספר "אוצר מדרשים"[3].

בחייו ובגן עדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב גדיאל נער נולד לאב צדיק[א] בימי גזרת שמד והתייתם מאביו עוד לפני לידתו ואמו נפטרה בלידתו.

כשהיה בן שבע, בזמן שהסתתר במערה ולמד תורה, באו אויבים ומצאו אותו, הרגו אותו וביתרו את גופתו, ועלתה נשמתו למרום.

על פי המדרש, יש בגן עדן היכל ושמו היכל האגוז, ורב גדיאל נער מונה להיות ראש הישיבה שם, בעקבות צדקותו ומיתתו על קידוש השם, ובנוסף גילה לו הקב"ה סודות בתורה שלא גילה אף אדם לפניו, ולכן כל הצדיקים שבגן העדן רוצים ללמוד ממנו. בשעה שהוא יוצא, אותיות שם המפורש בולטות ונוצצות על ראשו וכל הצדיקים שמחים.

מסופר גם שהוא מצטער על כך שלא נולד לו בן לפני מותו, ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול מנחם אותו ואומר לו: "קום לך, חוורי חוורי הם בניך!"

רבן יוחנן בן זכאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעים תעניות התענה רבן יוחנן בן זכאי לראותו, והראו לו בחלום שבעה רקיעים ולסוף כולם ראה אותו ברקיע העליון מזהיר כזוהר הרקיע ושבעים מלאכים סביבותיו וחמישים מפתחות (או שלושה על פי חלק מהמקורות[7]) בידו וכתות של צדיקים לפניו ואותיות שם המפורש יוצאות על ראשו ונגנז מיד ולא ראהו, אמרו לו עד כאן הורשית וזהו כמראה הקשת אשר יהיה בענן כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'.

מקור השם גדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשם שלום הביא מפי דב סדן הערה על מקור השם גדיאל: "הרי פירוש שם זה כפשוטו דומה ל-Agnus Dei (שה-האל). אפשר ונתייהד כאן באגדה הקבלית מושג בעל משמעות רבה שנתפתח מפרק נג בספר ישעיה בעולם הנצרות? והרי גם באפוקליפסה על שם יוחנן ה'שה' הוא החותך את הדין על השטן ועל חייליו למעלה ולמטה!"[8]

הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מי שרצה להביא ממעשה זה ראיה לנידון האם קטן צריך למסור נפשו על קידוש השם[9].

בפיוט ובספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של רב גדיאל נער מובא בכמה פיוטים ותפילות[10].

כמו כן, סיפורו של ש"י עגנון, "מעשה רבי גדיאל התינוק"[11] מבוסס על המדרשים בעניין רב גדיאל נער.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעולם לא ראה צורת אדם רשע ולא הסתכל מעולם בקשת בריתו ולא הוריד ידו למטה מטיבורו ולא עמד מלמודו לעסקי העולם ולא היה צדיק בעולם שלא נצטער בצערו ולא דיבר מעולם דברים בטלים אלא עוסק בתורה ובמצוותיה[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פי' רבנו יוסף בכור שור חלק שני הקדמה עמוד 10, יוסף בכור שור, תש"כ
  2. ^ דמשק אליעזר על התורה, אות שין ד"ה שמד, אליעזר הגר, תש"ט
  3. ^ 1 2 3 אוצר המדרשים גן עדן; גיהנם עמוד 87, (אייזנשטיין), 1915 תרע"ה
  4. ^ לפי מקורות אחרים, בן 5 (מחניים ק"ג, עמוד ע"ב).
  5. ^ שלחן ערוך האר"י ז"ל הפרק "קריאה בחכמת הקבלה" סעיף ד', 1660
  6. ^ ספר חמדת ימים - חלק ראשון - שבת קודש פרק ט - ליל שבת - יסודי הקדושה, ישראל יעקב אלגאזי, 1731
  7. ^ יסוד יוסף טהרת יום טוב חלק רביעי עמ נט, רבי יוסף אב"ד דובנא, תרכ"ז
  8. ^ גרשם שלום, מקורותיו של 'מעשה רבי גדיאל התינוק', בספר לעגנון שי, תשי"ט. נכלל גם בספרו של שלום דברים בגו, עם עובד, 1976.
  9. ^ ספר הקטן והלכותיו פרק עט, ברוך בן יונה דוד רקובסקי, 2004 תשס"ד
  10. ^ תפילת הפרנסה בנוסח התימני, וכן בפיוט על ר' אהרון תומים, מובא בספר בגדי אהרון, מבוא עמוד 26
  11. ^ הובא לראשונה בירחון בשנת תר"ף או תרפ"א