רדמנתיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רדמנתיס
Ῥαδάμανθυς
שופטי המתים: מינוס, איאקוס ורדמנתיס
שופטי המתים: מינוס, איאקוס ורדמנתיס
אב זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים מינוס, סרפדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלקמנה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אוינופיון, אריתרוס, גורטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רַדַמַנְתִיסיוונית עתיקה: Ῥαδάμανθυς) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית של מלך נבון של האי כרתים. כבנם של זאוס ואירופה הוא נחשב לאל למחצה. מאוחר יותר הפך לאחד משופטי המתים ולדמות חשובה במיתולוגיה היוונית. שמו, שהאטימולוגיה שלו לא ברורה,[1][2] שימש מאוחר יותר כדי לרמוז על אנשים המפגינים שיקול דעת קפדני ובלתי גמיש.[1]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדמנתיס היה, על פי המיתולוגיה, בנם של זאוס ואירופה ואח לסרפדון (אנ') ומינוס (גם הוא מלך ואחר כך שופט המתים). רדמנתיס גדל יחד עם אחיו, על ידי אסטריוס, אביהם החורג. היו לו שני בנים, גורטיס (הקשור לגורטין (אנ') בכרתים) ואריתרוס (מייסד אריתראי (אנ')).

מקורות אחרים (כגון פלוטרכוס, תזאוס 20) טוענים שרדמנתיס ולא דיוניסוס היה בעלה של אריאדנה, ואביהם של אוינופיון, סטפילוס (אנ') ותואס (אנ'). בתיאור זה, אריאדנה הייתה בתו של מינוס, אחיו של רדמנתיס; אריאדנה אחרת הייתה בתו של נכדו של מינוס (שגם הוא היה קרוי מינוס), אשר מופיע באגדה של תסאוס וניצל על ידי דיוניסוס.

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור של רדמנתיס בקבר יום הדין, לפקדיה, בערך 300–250 לפנה"ס

אף על פי שהוא נחשב לעיתים קרובות לאחד משופטי המתים בעולם המתים, הוא נודע גם בכמה פעולות חקיקה. ישנה התייחסות לחוק של רדמנתיס המורה לבני כרתים להישבע שבועות על ידי בעלי חיים[3] ולחוק אחר של רדמנתיס שאומר שאם אנשים מתגוננים מפני אחרים שיזמו אלימות אז הם לא צריכים לסבול מעונש. החקיקה שלו, והאנלוגיה שלאחר מכן בספרטה, מתוארת בקצרה בספר הראשון של חוקי אפלטון, לאחר שהוא הוצג כאחיו של מינוס, ומתואר כהוגן שבאדם ומנהל צדק.

הגליה מכרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך אסטריוס מת ללא יורשים ומינוס ירש את כס המלוכה. כאשר הפך מינוס למלך כרתים, הוא גירש את רדמנתיס מכרתים, כי קינא בפופולריות שלו. רדמנתיס ברח לבויוטיה, שם התחתן עם אלקמנה, אלמנתו של אמפיטריאון ואימו של הרקולס. על פי מסורות מסוימות, הוא הפך למורה להרקולס. זה מוזכר גם על ידי יואנס צצס, היסטוריון מימי הביניים.

באופן כללי, תחום הפעילות המסוים של רדמנתיס נוטה להיות האיים האגאיים, מלבד כרתים עצמה, שם מינוס היה פעיל. הוא גם קשור לעיתים קרובות על ידי סופרים עתיקים עם מרכז יוון.[4]

עולם המתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אגדות מאוחרות יותר (בערך 400 לפנה"ס), בשל יושרו הבלתי גמיש הוא הפך לאחד משופטי המתים בעולם המתים, יחד עם אחיו למחצה איאקוס ואחיו מינוס. הוא היה אמור לשפוט את נפשותיהם של בני המזרח, איאקוס את אלה של בני המערב, בעוד למינוס היה הקול המכריע (אפלטון, גורגיאס 524A). הוא מתואר בספרים 4 ו-7 של האודיסיאה של הומרוס. ורגיליוס (69–18 לפנה"ס) הופך את רדמנתיס לאחד מהשופטים והמענישים של הלא ראויים בקטע השאול (טרטרוס) של האינאיס.

הומרוס מציג אותו כמי ששוכן בשדות אליסיום (אודיסיאה iv‏ 564), גן העדן לבניו האלמותיים של זאוס. פינדארוס אומר שהוא יד ימינו של קרונוס (כעת השולט בשדות האליזיים) והיה השופט היחיד של המתים. לוקיאנוס מסאמוסאטה מתאר את רדמנתיס כמי שעומד בראש חברת הגיבורים באיים ברי מזל (אנ') ב"היסטוריה האמיתית (אנ')".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רדמנתיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Rhadamanthus | Etymology, origin and meaning of rhadamanthus by etymonline". www.etymonline.com.
  2. ^ "Rhadamanthus: Absurd Etymologies And Some Stories". Sententiae Antiquae. 2017-04-30. נבדק ב-2023-01-16.
  3. ^ Porphyry, On Abstinence from Eating Animals III.16.6, on which see Jean Bouffartigue, Porphyre, De l'abstinence, (Paris) 1979, p. 171 n. 2.
  4. ^ John Davidson, "Rhadamanthys and the Family of Herakles." L'antiquité classique Vol 68, 1999, pp. 247–252