רוני אלוני-סדובניק

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוני אלוני-סדובניק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 בפברואר 1967 (בת 56)
קריית היובל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוני אלוני-סדובניק (נולדה ב-14 בפברואר 1967) היא עורכת דין ישראלית פמיניסטית העוסקת ב"משפט מגדרי" ובייצוג משפטי בעיקר בתיקי עבירות מין. פעילה חברתית במאבק נגד הטרדות מיניות ובסיוע משפטי לנפגעות תקיפה מינית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני-סדובניק נולדה בשכונת קריית היובל בירושלים. בשנת 1992 למדה לתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית ולתואר שני בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה גם בבית הספר לחינוך באותה האוניברסיטה. בשנים 1998–2003 הייתה חברת מועצת העיר ירושלים ושימשה כממלאת מקום ראש עיריית ירושלים לקידום מעמד הילד, ובשנים 2004–2009 הייתה ראש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. בשנת 2008 למדה משפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בהמשך כיהנה כיועצת ראש לשכת עורכי הדין לנושא נשים במקצוע עריכת הדין, ויושבת ראש הוועדה למעמד האישה בלשכת העצמאיים ובעלי העסקים בישראל.

ב-2015 הוצבה ברשימת האנשים המשפיעים בתקשורת של העיתון גלובס,[1] וב-2014 הוזכרה ראשונה בכתבה שכותרתה "המשפיעים בפלילים: עורכי דין המסייעים לנפגעי עבירה" בערוץ 10.[2]

מתגוררת בתל אביב, נשואה ולה שני ילדים.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא תיאור לא ממצה ולא נייטרלי של הקריירה המשפטית.

אלוני-סדובניק עלתה לתודעה הציבורית לאחר שתיקי עבירות מין שייצגה הכו גלים בעיתונות ובדעת הקהל. בין התיקים שייצגה היו מאי פטאל בתביעתה כנגד מפקדה,[3] פרשיית "אונס גן העיר",[4] ותיקים נוספים.

במסגרת המשפט על "אונס גן העיר" טענה אלוני-סדובניק כי יש לשקול מניע לאומני לאונס, ומשתביעתה נדחתה היא הועברה לוועדת ערר בפני השופט נסים ישעיהו. בצאתה מהדיון מסרה אלוני-סדובניק לתקשורת כי השופט ישעיהו אמר במהלך הדיון כי "יש בנות שנהנות מאונס". כתוצאה מדבריה הודח ישעיהו מכהונתו כשופט ומהמשך השיפוט בתיק. עם זאת בדיעבד התברר כי אלוני-סדובניק הוציאה את הדברים מהקשרם, וכי השופט ישעיהו רק הסביר כי אין לתביעה סיכוי להתקבל היות שלא הוצגו ראיות לקיום מניע לאומני, ובמסגרת זאת אמר "כדוגמה, אם יש נאנסת שלא נגרם לה נזק ונהנתה מהאונס".[5]

בעת שייצגה מתלוננת אחרת בפני ערכאת ערעור, טענה סדובניק כי עורך הדין מנחם בלום שייצג את ההגנה אילץ את המתלוננת במהלך החקירה הנגדית לכרוע על ארבע ולהדגים כיצד נאנסה, וזאת בהסכמת שלושת השופטים המחוזיים שישבו לדון בתיק.[5] פרסום הטענה עורר סערה ציבורית, ושרת המשפטים, ציפי לבני, פנתה לנציב הביקורת על השופטים אליעזר גולדברג כדי שיפתח בבדיקת הטענות. בתגובה לתביעה נזיקית שאיימה אלוני-סדובניק להגיש כנגד בלום, הוא טען כי מדובר בסחיטה באיומים וכי לא היו דברים מעולם. מעט מאוחר יותר פורסמה בדיקת הנציב שקבעה כי "שמיעת ההקלטה אינה מותירה כל ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה 'לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה', כאמור בתלונה שהתניעה את בקשת הבירור. לטענה זו אין כל יסוד והינה עלילת דברים". הנציב ציין כי במהלך כל המשפט המתלוננת לא הדגימה דבר, וכי אחד השופטים אף הגיב להצעה של התובע כי תצייר את התנוחה, במילים: "מה פתאום? חס וחלילה. יש כללים". עוד קבע הנציב כי אלוני-סדובניק כלל לא נכחה בדיון בו לטענתה בוצעה ההדגמה שכן באותה העת היא לא ייצגה את המתלוננת. עורכת הדין שכן ייצגה את המתלוננת באותה העת העידה כי היא אינה זוכרת דבר כזה. בעקבות החלטתו זו של הנציב הוגשו תלונות כנגד אלוני-סדובניק לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.[5][6] מנגד, בתחקיר מאוחר יותר התפרסמו הקלטות נוספות לפיהן ביקשו השופטים מהנאשמת להדגים כיצד נאנסה.[7]

משפט נוסף בו אלוני-סדובניק הייתה מעורבת עסק בתביעה של ארבע נשים כנגד עורך הדין אורי דניאל בטענה שאנס אותן. בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע כי מדובר היה בעלילת שווא, וכי אלוני-סדובניק פעלה יחד עם איש יחסי הציבור מוטי מורל בחוסר תום לב ובמטרה להלך אימים על דניאל ולהביא לשלילת רישיון עריכת הדין שלו. בתגובה טענה אלוני-סדובניק כי היא האמינה למתלוננות, וכי היא לא הייתה מודעת לתוכנית שגובשה על ידי מורל.[8] בעקבות הכרעת בית המשפט העליון הוגשו כנגד אלוני-סדובניק תלונות על ידי יו"ר הפורום הפלילי ויו"ר הוועדה לטיפול בתלונות שווא בלשכת עורכי הדין, בטענה כי אלוני-סדובניק הייתה שותפה לעלילת אונס. הוועדה הכריעה לגנוז את התלונות.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לי-אור אברבך, ‏"פירמה": הכי משפיעים בתקשורת - מנכ"לי חברות החדשות, באתר גלובס, 13 בינואר 2015
  2. ^ דורון הרמן, מאור צור, המשפיעים בפלילים: עורכי הדין המסייעים לנפגעי עבירה, באתר של "רשת 13", 4 בפברואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ גילי כהן, המג"ד שהטריד את מאי פאטל הורשע בהסדר טיעון בהתנהגות שאינה הולמת, באתר הארץ, 7 במאי 2015
  4. ^ אתר למנויים בלבד נעם ברקן, "בליל האונס ראיתי את הרוע בהתגלמותו. הייתה שם שליטה. שנאה. השפלה", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בספטמבר 2017
  5. ^ 1 2 3 יובל יועז, ‏מי היא עו"ד רוני אלוני-סדובניק והאם הלכה רחוק מדי?, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2013
  6. ^ יובל יועז, ‏גיבוי לשופטים שכביכול אילצו מתלוננת להדגים אונס, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2013
  7. ^ הדס שטייף, בתוכנית המקור נחשפו הקלטות בהן נשמעים 3 שופטים מבקשים מבת 16 להדגים בפניהם כיצד נאנסה, אתר אונלייף
  8. ^ משה גורלי, היחצן, עורכת הדין ועלילת האונס, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2016
  9. ^ אתר למנויים בלבד שרון פולבר, שתי תלונות נגד עו"ד רוני אלוני סדובניק: "הייתה שותפה לעלילת אונס עם מוטי מורל", באתר הארץ, 16 במרץ 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוני_אלוני-סדובניק&oldid=37482930"