רוני אלוני-סדובניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוני אלוני-סדובניק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 בפברואר 1967 (בת 57)
קריית היובל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוני אלוני-סדובניק (נולדה ב-14 בפברואר 1967) היא עורכת דין ישראלית פמיניסטית העוסקת ב"משפט מגדרי" ובייצוג משפטי בעיקר בתיקי עבירות מין. פעילה חברתית במאבק נגד הטרדות מיניות ובסיוע משפטי לנפגעות תקיפה מינית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני-סדובניק נולדה בשכונת קריית היובל בירושלים. בשנת 1992 למדה לתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית ולתואר שני בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה גם בבית הספר לחינוך באותה האוניברסיטה. בשנים 1998–2003 הייתה חברת מועצת העיר ירושלים ושימשה כממלאת מקום ראש עיריית ירושלים לקידום מעמד הילד, ובשנים 2004–2009 הייתה ראש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. בשנת 2008 למדה משפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בהמשך כיהנה כיועצת ראש לשכת עורכי הדין לנושא נשים במקצוע עריכת הדין, ויושבת ראש הוועדה למעמד האישה בלשכת העצמאיים ובעלי העסקים בישראל.

ב-2015 הוצבה ברשימת האנשים המשפיעים בתקשורת של העיתון גלובס,[1] וב-2014 הוזכרה ראשונה בכתבה שכותרתה "המשפיעים בפלילים: עורכי דין המסייעים לנפגעי עבירה" בערוץ 10.[2]

מתגוררת בתל אביב, נשואה ולה שני ילדים.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני-סדובניק עלתה לתודעה הציבורית לאחר שתיקי עבירות מין שייצגה הכו גלים בעיתונות ובדעת הקהל. בין התיקים שייצגה היו מאי פטאל בתביעתה כנגד מפקדה,[3] פרשיית "אונס גן העיר",[4] ותיקים נוספים.

במספר תיקים ניסתה אלוני-סדובניק להביא להכרה במניע לאומני בתקיפות מיניות. במסגרת המשפט על "אונס גן העיר" פירסמה שבמסגרת דיון בית המשפט השופט נסים ישעיהו שכיהן אז כיו"ר וועדת העררים של משרד הביטחון התבטא ואמר כי "יש בנות שנהנות מאונס", כדוגמא למקרה שבו לא מתקיים הקשר בין מעשה העבירה להוכחת הנזק. בהסכמה עם שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, ישעיהו פרש מתפקידו.[5][6]

פרשיה ציבורית נוספת שהייתה סדובסקי מעורבת בה היא כאשר פירסמה שעורך הדין מנחם בלום שייצג את ההגנה ביקש ממתלוננת במהלך החקירה הנגדית לכרוע על ארבע ולהדגים כיצד נאנסה, וזאת בהסכמת שלושת השופטים המחוזיים שישבו לדון בתיק. בעקבות הפרסום הוקמה ועדה בראשות נציב הביקורת על השופטים אליעזר גולדברג שתבדוק את הטענות. בדיקת הנציב קבעה כי הדיון בבית המשפט לא חרג מהמקובל, והמתלוננת הדגימה את האונס מרצונה לאור בקשת השופטים להבין את אירוע התקיפה, ובאופן שלא היה בו כדי לפגוע בכבודה, ולפיכך פרסומה של סדובסקי הינו בגדר עלילת שווא.[7] בתחקיר המקור של רביב דרוקר פורסמו ההקלטות המקוריות מבית המשפט, בהן עורך הדין בלום פקפק באפשרות שהתנוחה של האנס לבצע חדירה, והשופט סגל אומר: "תדגימי לנו, תדגימי לנו את מה שאת מדברת".[8]

משפט נוסף בו אלוני-סדובניק הייתה מעורבת עסק בתביעה של ארבע נשים כנגד עורך הדין אורי דניאל בטענה שאנס אותן. בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע כי מדובר היה בעלילת שווא שיזמו המתלוננות, אך בפסק דינו של השופט יצחק עמית נאמר שהוא סובר שאין יחס חוסר תום לאלוני-סדובניק. לצד זאת, בית המשפט מתח ביקורת על סדובניק, שלצד ההליך בבית המשפט, הגישה תלונה בוועדת האתיקה של עורכי הדין, וזאת "לא נוסחה בתום לב".[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]